חכמת ההתאמה התזונתית מוטלת עלינו

שבוע התזונה והסביבה נועד לקדם חשיבה תזונתית המתחשבת בסביבה החיצונית לנו וגם באוכלוסיית החיידקים שנמצאים במערכת העיכול שלנו ומשפיעה רבות על בריאותנו הגופנית והנפשית

על רקע שינויי האקלים שאנו חווים בכל רחבי העולם מתחזקת ההבנה ש"בריאות" כדור הארץ שלנו תלויה בסיכום הכולל של תהליכים מקומיים ונקודתיים, עם דגש על ההשפעה על הסביבה שיש לאופן שבו אנו צורכים מזון – ובשבוע המוקדש לתזונה ולסביבה אותו ציינו בעולם בתחילת חודש יוני כדאי ורצוי לחזק את התובנה של המשמעות של הפעילות שלנו בתחום זה.

האקולוגיה האישית שלנו מורכבת מהמפגש של גופנו עם הסביבה החיצונית: שמש, טמפרטורה, זיהומים, חיידקים אלימים, ומהמפגש של מערכות הגוף ומערכת העיכול עם המזון, השתיה ועם אוכלוסיית החיידקים שבתוכנו. בשנים האחרונות אנו חווים תובנות חדשות, על בסיס מחקרים מדעיים, של האופן שבו תזונה יכולה לתרום לשיפור האיזון האקולוגי האישי של גופנו ולהאיץ תהליכי איזון וריפוי ו/או להאט תהליכי הזדקנות ומחלה.

הסביבה הייתה לפנינו. בתחילת היווצרותו של העולם שבו אנו חיים, היה תוהו ובוהו, הרבה זיהום ורעלים, ומצבי קיצון אקלימיים. צורות החיים הראשוניות נדרשו לפתח מנגנונים לנטרול רעלים על מנת להישאר ב"חיים". כאשר הגיחו בני אדם אל העולם הזה הם כבר היו מצוידים ביכולות לנטרל רעלים והשפעות סביבתיות. היום אנו מבינים כי כדי להפעיל באופן מיטבי את מערך ניטרול הרעלים זקוק הגוף האנושי לכל חומרי ואבות המזון המצויים ברשותו, וכל מחסור בגורם כלשהו מונע את האיזון בגוף ופוגע בכישרון הריפוי הטבעי של הגוף.

בתודה על חוכמת אבותינו, במשך השנים למדנו לקבל את חוכמת הצמחים ואת הדרכים שפיתחו בעלי החיים מכל הסוגים להתמודד עם הסביבה. כך, כינויים כגון "תרופת סבתא" הפסיקו להיות סימן לרפואת עבר כושלת ואמירות של אבותינו על החשיבות של התזונה לבריאותנו זכו למקום של כבוד. מזה עשרות שנים שגם בעולם המערבי המפותח תומכים אנשי המקצוע בכך שסל המזון הוא גם סל תרופות. כמעט לכל סוג מזון שנכנס לגופנו יש תכונות "אקולוגיות" ו"בריאותיות": נגד סכנות קרינת השמש, נגד סכנות חיידקים עוינים במעי, נגד רעלים חיצוניים מהסביבה או רעלים שנוצרים בגוף וצריך לנטרל. חומרים פעילים הנמצאים בצמחי הבריאות מבצעים פעולות כאלה ורבות נוספות. אפשר למנות בין הצמחים הללו אמ: הברוקולי, הבצל והשום, הענבים ופירות היער למיניהם, הגזר, הדלעת, העגבנייה ועוד. בנוסף להם – גם צמחי התבלין, כמו תה ירוק ו"שחור", קקאו, קפה וכל עשבי המרפא, העלים והתבלינים למיניהם.

תזונה אקולוגית היא עניין של גאוגרפיה. תזונה נובעת ממה שיש באזור הגיאוגרפי שבו חיים בני האדם. אפשר לראות בכך אמירה של הטבע החיצוני. מי שאכל נכון ומתאים לסביבה שאיתה הוא מתמודד - שרד, מי שאכל לא נכון - נכחד. כך התפתחה תורת המזון האתני, הקשורה ישירות לסביבה שבה אנו חיים, ונוסעת מאבולוציה הדדית של הסביבה והאדם.

התפתחות טכנולוגית מואצת במאה ה-20 הביאה את הכפר הגלובלי, שבו, לכאורה, נפרצו הגבולות שבין קבוצות אתניות שונות והמדע הצליח לפענח עקרונות ביולוגיים אוניברסליים. לרגע היסטורי של עשרות שנים הזנחנו את הכללים האקולוגיים החיוניים לתזונה נכונה ומאוזנת. האמנו ששמן דגים מהים הצפוני נכון ובריא גם למי שחי בקו המשווה, וגם שפאפאיה ומנגו טובים לתושבי הקוטב הצפוני. לא התייחסנו לבעיות של ריסוסים, אנטיביוטיקה בשרשרת המזון ולדילול האדמות. לא היינו מודעים לסכנות שסביבת החיים המודרנית על הגירויים שלה, קצב החיים, הפחתת הפעילות הגופנית היום-יומית וצריכת המזון התעשייתי תביא איתה.

כדי ליישם את הישגי המדע והתובנות הביולוגיות שהצטברו על השפעות המזון וגורמי הסביבה - הטבעית, התעשייתית והאנושית,  חשוב לחזק את המודעות לגישה של תזונה אקולוגית, ברמות השונות שלה, ולראות את ההקשר הכללי של סביבה מול תזונה.

באופן טבעי, מרבית העוסקים בתזונה קלינית חושבים אקולוגיה במונחים של התאמת הדיאטה לסביבה החיצונית. עם המהפכה בהבנה של החשיבות האדירה שיש לחיידקי המעי "המיקרוביום" גדלה התובנה גם לצורך להתאים את הדיאטה לאקולוגיה הפנימית וזאת לצרכי עידוד החיידקים הידידותיים המוסיפים כל כך הרבה לבריאותנו הגופנית וגם הנפשית.   

שבוע התזונה והסביבה בא לחגוג את החשיבה האקולוגית על התזונה שלנו - החוצה לסביבה ופנימה לאברי הגוף וחיידקי המעי. שבוע שנועד להדגיש  עוד יותר את הפוטנציאל של חשיבה זו,  וגם כדי לקדם את היישום שלה במחקר, בתקשורת ובעשיית מוצרי מזון בריאים יותר ולפני הכל - לקדם את החינוך לתזונה נבונה בקהילה ובהשלכותיה לגישה הטיפולית של  דיאטנים/ תזונאים.ות קליניים.

פרופ' ניבה שפירא

דיאטנית קלינית, אגרונומית, מחקר ופיתוח

מכללה אקדמית אשקלון