הוועדות לתו"ב ידרשו מיזמים להציג פתרון לעודפי העפר

משרדי הגנת הסביבה והחקלאות יוצאים למאבק בהשלכת עודפי עפר בשטחים פתוחים וחקלאיים ומפעילים לחץ על הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה

שפכי עפר ופסולת בניין במושב גפן. צילום: הרשות לאכיפה במקרקעין 

סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי וחינוך קהילה במשרד להגנת סביבה, אלעד עמיחי, ומנהל אגף בכיר הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רענן אמויאל, פנו השבוע ליושבי ראש הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה ומהנדסי הערים לפעול לטיפול בעודפי עפר באופן שימנע פעולות אסורות בקרקע חקלאית ובשטחים הפתוחים כך שתימנע פגיעה בסביבה ובחקלאות.

בשנים האחרונות התגברה תופעת השלכת עודפי העפר בשטחים החקלאיים והפתוחים בשולי הערים ובמרחב הכפרי. תופעה זו מתקיימת לא פעם בשיתוף פעולה עם בעלי וחוכרי הקרקעות, אשר מאפשרים את השלכת העפר בשטחם מסיבות שונות.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה (הג"ס) רואים חשיבות עליונה בשמירה על השטחים החקלאיים במדינת ישראל, המהווים חלק מרצף השטחים הפתוחים. משאב הקרקע החקלאית נמצא במחסור ומתמודד עם תחרות גוברת ואיומים רבים, הן במרכז והן בפריפריה, ומשימת ההגנה עליו דורשת שיתוף פעולה מצד כל הגורמים האמונים על שמירתו.

ממשרד החקלאות נמסר כי הם שמו כמטרה עליונה לפעול לשימור הייצור החקלאי וביטחון המזון במדינת ישראל וכי משימה זו דורשת בראש ובראשונה שמירה על אמצעי הייצור המרכזי שהוא הקרקע החקלאית. מהמשרד להגנת הסביבה  נמסר כי בין שלל משימותיו נמצאת גם ההגנה על השטחים הפתוחים במדינת ישראל הכוללים קרקע חקלאית והמרחב החקלאי.

בעת האחרונה מתגברת תופעה של סילוק עודפי עפר שלפעמים מעורבים עם פסולת בנייה וחומרים מזהמים לשטחים חקלאיים ושטחים פתוחים בניגוד לחוק. תופעה זו מתקיימת בכלל אזורי הארץ, נוגעת לכלל המרחב החקלאי, ונזקה רב.

עיקרם של עודפי עפר הם תוצאה של עבודות פיתוח למגורים ותשתיות. כמות העפר הממוצעת הנוצרת בארץ מידי שנה עומדת על כ-10 מיליון מ"ק, פי שניים מכמות הפסולת הביתית השנתית המיוצרת במדינת ישראל ופי שניים מכמות פסולת הבנייה השנתית. על פי הערכות, כ-4 מיליון מ"ק מהעפר השנתי הנוצר אינו מנוצל או אינו מאפשר שימוש חוזר ויש לסלקו.

כאשר עודפי העפר של פסולת הבנייה מוצאים את דרכם לקרקע חקלאית או לשטח פתוח הדבר מהווה פגיעה חמורה בייצור החקלאי ובקרקע במגוון אופנים: כיסוי קרקע פורייה בקרקעות שוליות ועיקור פוטנציאל השימוש החקלאי בה, העברת קרקע מזוהמת וסילוקה באופן פיראטי, פגיעה נופית בשטחים פתוחים וערכיים ופגיעה במשטר הנגר וגרימת הצפות כתוצאה מאטימת קרקעות מחלחלות, סתימת אפיקי זרימה ועוד.

כעת פנו המשרד להג"ס ומשרד החקלאות ליושבי ראש ועדות התכנון והבניה וכן למהנדסי הרשויות המקומיות, וציינו את הפעולות המותרות בקרקע חקלאית. בפנייה מודגש כי כל פעולה בקרקע דורשת היתר, כאשר סייגים לכך קבועים בחוק ובתקנות התכנון והבנייה על עדכוניהם השונים. שינוי פני הקרקע שאינו תואם את החוק, לרבות עירום, חפירה ומילוי - ובכלל זה הבאת אדמה, או עפר זר לשטח, מהוות פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המותר על פי חוק התכנון והבנייה והתקנות שתוקנו לו.

במכתב מודגש כי שימוש בעודפי עפר במרחב החקלאי, לרבות חלקות א' במושבים, יתאפשר רק במקרים שבהם קיים צורך חקלאי אמיתי ומוכח. על מנת לוודא כי קיים צורך כזה - בקשות אלו יבחנו מקצועית בהתאם לנהלי האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ועל הפעולה להיעשות ביידוע ותיאום עם מחוזות משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

בכל הנוגע לייצור עודפי העפר, חידדו המשרדים כי בעת הגשת תכניות מפורטות יידרשו היזמים להציג פתרון מעשי לעודפי עפר כחלק מהתנאים להיתר בנייה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה יפעלו להטמיע זאת בתוכניות הסטטוטוריות השונות, המגיעות לאישור מוסד תכנון.