דעה: הגיע הזמן לסגן בשכר במבשרת ציון

בבחירות האחרונות הביעו תושבי היישוב אמירה ברורה: אנחנו מעוניינים שיורם שמעון ימשיך להוביל את היישוב אך לא מוכנים שיעשה זאת לבד

בשנתיים האחרונות עלו לכותרות המון סוגיות בנושאי משטר מדינת ישראל שלא היו בשיח הציבורי אף פעם – כמו איזונים ובלמים, עצמאות מערכת המשפט ומשילות. בחסות השיח הלאומי – נושא אחד מהותי שנוגע לחיים של כולנו לא עלה - השלטון המקומי.

השלטון המקומי בישראל חלש אל מול השלטון המרכזי בירושלים, אך חזק בתוך הרשות עצמה – לראש רשות יש כמעט כוח בלתי מוגבל, למעט מנגנונים כמעט איזוטריים שאמורים להגביל אותו, כמו מבקר או ייעוץ משפטי, שפועלים תחת כפיפותו.

במבשרת ציון, כמו בכל הארץ, ראש המועצה וחבריה נבחרים על ידי ציבור התושבים. כמעט תמיד, במבשרת ציון ובמקומות אחרים, לחברי המועצה אין כמעט כוח. ראש הרשות מקים קואליציה, מעניק סמכויות דלות או רחבות בהתאם לרצונו. לחברי המועצה הנבחרים אין סמכות מובנית – כולם מעוניינים לקחת חלק בהובלה ומתחרים על הסמכויות שראש הרשות יבחר לחלק. לעתים פירורים ולעתים סמכויות אמיתיות. ועד מנהל או ועדה מייעצת, רק של יישוב.

בבחירות האחרונות במבשרת ציון נפל דבר. ראש המועצה, יורם שמעון, נבחר לקדנציה שלישית, אך בניגוד לקדנציה הקודמת, לא זכה לרוב במועצה. תושבי היישוב הביעו אמירה דמוקרטית ברורה, אך גם מורכבת: אנחנו מעוניינים שיורם ימשיך להוביל את היישוב אך לא מוכנים שיעשה זאת לבד. כבוגר מדע המדינה שעסק בנושא, וכמי שלקח חלק פעיל בהובלת קמפיין רשימת "מבשרת ציון אחת", התוצאה הזו מרגשת אותי. זו המשמעות של דמוקרטיה – קבלת החלטות משותפת כחברה, כציבור וכיישוב.

המנגנון בשיטה שלנו בישראל שמאפשר ניהול משותף – הוא סגנות. ראש המועצה ממנה סגן שמוביל יחד איתו את היישוב, חלק מסמכויות ראש הרשות מואצלות לסגנו (או סגניו) והניהול הוא משותף. כך זה עובד גם בממשלה, וברוב המקרים בישראל, כך זה עובד גם בשלטון המקומי.

ראש המועצה וחלק מהתושבים, תמהים מדוע עד היום לא היה במבשרת ציון סגן בשכר, ומדוע עכשיו אנחנו כן זקוקים לסגן בשכר. התשובה היא שניהול יישוב זה לא דבר שעושים בשעות הפנאי. יש אינסוף תפקידים ומסגרות להתנדבות מבורכת, אך הובלה של מערכת גדולה בשליחות ציבורית אינה אחד מהם. סגן ללא שכר, הוא תואר חסר משמעות. לעומת זאת, אדם שזו עבודתו, שנכנס כל בוקר למשרדי המועצה ומתוגמל בהתאם הוא לא עוד חבר מועצה שניתן להתעלם ממנו, גם אם יש לו את התואר "סגן".

ראש המועצה מוביל את היישוב במשרה מלאה ומקבל על כך שכר - וטוב שכך, זו עבודתו. אני כתושב רוצה שהוא ישקיע את כל מרצו וזמנו בטובת היישוב, וכך הוא אכן עושה. אבל ההכרעה הדמוקרטית קבעה שהגיעה העת שהוא לא יעשה זאת לבד – כי לקבוצות שונות ביישוב יש רצונות מגוונים ושאיפה לקחת חלק בהובלת משותפת של היישוב. זה דבר נפלא ומבורך.

משרד הפנים מגדיר בדיוק מהו שכר של סגן ראש רשות (וגם של ראש רשות) וגם מאיזה גודל של יישוב אפשר לאפשר את החגיגה הדמוקרטית הזו ובאיזה היקף. התשובה היא החלטה דמוקרטית שקיבלנו במשותף. ב-2018 בחרנו שליורם יהיה רוב במועצה וינהל את היישוב לבדו, ובבחירות האחרונות לפני כחודשיים שינינו יחד את ההחלטה הזו ובחרנו מועצה מגוונת יותר.

גדלתי במבשרת ציון, ביישוב שנחשב אז קטן – עוד לא היה קניון והכינוי "הגשר" עוד הלם את הגודל של מחלף הראל - אבל רבים וטובים ממני יודעים לתאר את ההיסטוריה המקומית שלנו. מבשרת ציון היא כיום יישוב גדול – יש בה בעיית תחבורה חמורה, גידול אוכלוסייה אדיר הצפוי בקרוב עם אכלוס השכונות החדשות, אוכלוסיית רווחה הנזקקת לשירותים מורכבים, מערכת חינוך גדלה שנדרשת לתת מענה לקבוצות תושבים מגוונות וגדלות. המועצה המקומית לא יכולה להמשיך להיות כמו ועד קטן שהעומד בראשה ינהל אותה בעצמו.

ניהול משותף של ראש מועצה עם סגנים, הנותן ביטוי לאוכלוסיות שונות ביישוב הוא לא רק צו השעה אלא גם הכרעת הבוחר והבוחרת – הגיעה העת לממש אותה.

חגי אפרת

הכותב הינו בוגר מדע המדינה באוניברסיטה העברית והתמודד בבחירות האחרונות ברשימת "מבשרת ציון אחת"