67 סיבות לאופטימיות - מגמות התפתחותיות לאורך 30 שנים

בשנת 1984 הייתה ישראל שקועה עמוק בבוץ הלבנוני, האינפלציה השתוללה, הריבית הבנקאית חנקה כל יוזמה, התלות בסיוע האמריקאי מוחלטת, ללא מקורות אנרגיה עצמאיים ועם מחסור חריף במים. ומה קרה מאז?

נס כלכלי

ישראל עומדת להגיע לעצמאות אנרגטית תוך כ- 5 שנים ותוך כ- 7 שנים תהפוך ליצואנית אנרגיה. בישראל התגלו מרבצי הגז הימיים הגדולים ביותר בעולם, בעשור הראשון של המאה ה- 21. המדינה עומדת לקבל בעתיד, תמלוגי גז ובעיקר מיסים ישירים ועקיפים על גז בהיקפים דמיוניים. הערכות מדברות על סכומים של 10 מיליארדי ₪ בשנה בממוצע, לתקופה של לפחות 30 שנה, ז"א במצטבר כ-300 מיליארדי ₪!!

תוך 7 עד 10 שנים האנרגיה תהיה כה זולה בישראל שהיא תעודד מבחינה כלכלית הקמת תעשיות עתירות אנרגיה. ענפים תעשייתיים אלו שיוקמו בנגב יכללו מפעלי אלומיניום אשר יחליפו יבוא וגם יופנו ליצוא, מפעלים פטרוכימיים ליצוא ועוד.

האפשרות הזו תמשיך ותגדיל את רמת הגמישות של היצוא הישראלי, שכבר היום מורכב מאלפי חברות שמתמחות ברובן בתחומי נישה, המאפשרים למשק להתמודד טוב יותר עם ההאטה העולמית.

היצוא ביחס לתוצר הינו מהגבוהים בעולם המערבי (מעל 30% מהתוצר) ואינו מבוסס על יצוא סחורות מסוג קומודיטיס (שמהווה סכנה בעתות משבר).ההייטק והיזמות הישראליים מובילים את התופעה הזו (אומת הסטארטאפים).

יציבות דמוגרפית

בשנת 2000 על כל 10 ילדים יהודיים, נולדו בישראל 3 ילדים ערביים. בשנת 2014 על כל 10 ילדים יהודיים נולדו בישראל 2.4 ילדים ערביים. מאז תחילת המאה הערבים המוסלמים בישראל מתייצבים סביב כ- 35 אלף לידות חי בשנה. האוכלוסייה היהודית עלתה באותה תקופה מכ- 95 אלף לידות חי לכ-135 אלף לידות חי בשנה. ההסבר העיקרי והמפתיע לתופעה זו הוא גידול בריבוי הטבעי של היהודים החילוניים!

ההסברים העיקריים: (1) עליה בשיעורי הילודה בקרב נשים יהודיות חילוניות (במיוחד בקרב עולי בריה"מ לשעבר ואימהות לא נשואות). (2) ירידת הילודה במגזר הערבי בעקבות עליה בהשכלת הנשים וכן תהליך המערביזציה העובר על המגזר. (3) ירידה דרמטית בילודה בקרב הבדואים מאז הורדת דמי הביטוח הלאומי ב- 2003.

לפי מחקר של הלמ"ס בשנים האחרונות חלה ירידה של 15% בקצב הילודה של נשים חרדיות, עלייה של 10% בקצב הילודה של נשים חילוניות, קצב הילודה של נשים דתיות לאומיות נותר ללא שינוי, וירידה של 16% בקצב הילודה של נשים ערביות

לאור נתוני הילודה הללו וכאשר לוקחים בחשבון עליה לישראל בקצב שמרני של כ- 15,000 עולים לשנה משקלם של ערביי ישראל באוכלוסייה לא יגדל ב- 20 השנים הקרובות. לפי מחקר חדש של הלמ"ס שיעור הערבים המוסלמים באוכלוסיית ישראל יישאר באותה רמה, של כ- 17% בלבד, גם בשנת 2035.

הישגים בחינוך ובמדע

תוצאות מצוינות של תלמידי בתי הספר היסודיים, במבחני החינוך הבינלאומיים PIRLS: מקום שני בעולם בהבנת הנקרא !!!

תוצאות מצוינות של תלמידי חטיבות הביניים במבחני החינוך הבינלאומיים TIMMS: מקום שביעי בעולם במתמטיקה!!מקום 13 בעולם במדעים!

תלמידי התיכון שלנו משיגים מדליות בכל תחומי אולימפיאדת המדעים. האולימפיאדה הבינלאומית למדעים לתלמידי תיכון כוללת 4 תחומים: פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב. בקיץ 2013 נציגינו הגיעו להישג חסר תקדים מבחינה ישראלית, כאשר לראשונה 19 חברי המשלחות האולימפיות הישראליות זכו במדליה אולימפית: מתמטיקה – 6 מדליות אולימפיות, פיזיקה – 5 מדליות אולימפיות, כימיה – 4 מדליות אולימפיות, מדעי המחשב – 4 מדליות אולימפיות

הגניוס היהודי מועיל לכלכלה: שיעור היהודים באוכלוסיית העולם הינו 0.2% בלבד אך שיעור יהודים זוכי פרס נובל (יהודים לפי כללי חוק השבות) עומד על 21% מכלל הזוכים בנובל, ועל 41% במדעים המדויקים!!! יהודים זוכים יותר מפי 100 מחלקם באוכלוסיית העולם!!!

מאז תחילת המאה ניצבת ישראל במקום הראשון בעולם, של זוכי פרסי נובל, ביחס לגודל האוכלוסיה. משנת 2000 ועד עתה חולקו בסך הכל כ-160 פרסי נובל, ומהם קיבלו מדענים ישראליים 6 פרסי נובל. המשמעות: ישראל שאוכלוסייתה מהווה כ-0.1% מאוכלוסיית העולם, מקבלת כמדינה כ- 4% מן הפרסים, בערך פי 40 ממשקל הישראלים באוכלוסיית העולם.

קיטון בהוצאות הביטחון

סוריה ועיראק מתפרקות וחוזרות 100 שנים לאחור. האויבות האסטרטגיות הגדולות של ישראל שסועות וקרועות מבפנים בין הסונים לשיעים ולעלאווים, ברחבי המזרח התיכון מוסלמים קיצוניים רוצחים נוצרים ובני דתות האחרות. הלחימה בעיראק, סוריה, תימן, ומדינות צפון אפריקה יכולה להימשך עוד שנים רבות. המשמעות היא שסוריה כמדינה עומדת להפוך מאויב אסטרטגי לאויב טקטי אשר יצריך בעתיד הוצאות נמוכות יותר על ביטחון. מדוע?

אויב אסטרטגי מצריך מערך גדול של מטוסים, מסוקים, טנקים, תותחים וספינות. אויב טקטי מצריך אמצעי התרעה, מזל"טים, רובוטי פיטרול, טילים נגד רקטות ומכשולי גבול. העלות הכלכלית של מגננה מפני איומים טקטיים נמוכה בהרבה מהעלות הכלכלית של מגננה מאיומים אסטרטגיים.

לכן נתח תקציב הביטחון מסך התקציב השנתי יוכל לרדת בעתיד ! 

( הנתונים באדיבות ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל "חיסונים פיננסיים" )