"כשנבחר ציבור מסרב להתייצב לחקירה זו פגיעה ישירה בשוויון בפני החוק"

להלן תמצית מדברים שאמר פרקליט המדינה, עמית איסמן, בכנס חיפה למשפט שהתקיים בשבוע שעבר. הדברים מתפרסמים לאור חשיבותם הציבורית הרבה והצגת האיומים החמורים שאיתם מתמודדים פרקליטי המדינה מצד נבחרי ציבור מסוימים

פרקליט המדינה, עמית איסמן

מערכת אכיפת החוק, ובראשה פרקליטות המדינה, ניצבת בפני אתגרים ציבוריים ומקצועיים חסרי תקדים. שלושת האתגרים המקצועיים המרכזיים העומדים לפתחנו כיום הם: המאבק בפשיעה בחברה הערבית והגברת תחושת הביטחון האישי, ההתמודדות עם שחיתות שלטונית של עובדי ונבחרי ציבור, ואתגרי הפשיעה במרחב הדיגיטלי.

הפשיעה בחברה הערבית 

המאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא אינטרס לאומי חוצה מגזרים, דת או מגדר והמאבק בו הוא בראש סדר העדיפויות שלנו. זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה של מדינת ישראל כולה, על כל רשויותיה, ובראשן מערכת אכיפת החוק. במסגרת זו, פועלת הפרקליטות במספר מישורים:

במישור הפלילי – אנו מלווים חקירות ומגישים כתבי אישום בעבירות רצח, אמל"ח סחיטה באיומים ועוד. כך, בשנת 2024, הוגשו על ידנו קרוב ל-500 כתבי אישום בתיקי אמל”ח – המהווים שיעור גבוה מסך כלל כתבי האישום בתחום זה.

במקביל, אנו פועלים להעלאת רף הענישה בעבירות אלו, מתוך הבנה שענישה חמורה היא מרכיב קריטי בהרתעה. הרתעה היא לא מושג תיאורטי. ללא הרתעה אפקטיבית – התופעה לא תיבלם, והנשק הבלתי חוקי ימשיך לשמש לביצוע עבירות חמורות ובראשן רצח.

אחוז כתבי האישום שמוגשים על ידנו מתוך כלל תיקי הרצח המפוענחים והמועברים לטיפולנו – גבוה. תיקים שבהם לא גובשה תשתית ראייתית מספקת, מוחזרים להמשך חקירה במשטרה. האתגר המרכזי אינו בהגשת כתבי אישום – אלא בפענוח מקרי הרצח עצמם. כל תיק שמפוענח מטופל בצורה מיטבית. ללא חשוד וללא ראיות מספקות – לא ניתן להגיש כתב אישום. ללא פענוח – אין משפט. וללא משפט – אין צדק.

כלים חדשניים

 פרקליטות המדינה מובילה מספר פרויקטים ייחודיים שנועדו להעניק כלים חדשניים להתמודדות עם תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, וזאת לצד הרחבת פיילוטים ותוכניות שהחלו בשנים קודמות.

פרויקט "עוצרים את הדימום" פועל היום בשבעה יישובים. מדובר במודל להפחתת אלימות חמורה, הכולל בניית תוכנית אכיפה ממוקדת כלפי יעדי פשיעה, טיפול בתופעות פשיעה והתמקדות ב'נקודות חמות' ביישובים נבחרים כל זאת באמצעות כלים מבוססי מחקר ובשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, המשטרה, הרשות לביטחון קהילתי והקהילה.

תוכנית 'פרקליטים יישוביים' מיושמת כיום בשישה יישובים. פרקליטים ייעודיים המפתחים מומחיות ייחודית ליישוב מסוים, מקיימים קשר שוטף עם תחנת המשטרה המקומית, משפרים את ממשקי העבודה עם כלל הגורמים הרלוונטיים, מסירים חסמים ובוחרים תחומי מיקוד ממוקדים.

פרקליטים ייעודיים לטיפול בארגוני פשיעה ויעדי ימ"ר. מינינו פרקליטים מנוסים במחוזות, להובלת הטיפול ביעדי פשיעה חמורה של ארגוני פשיעה ויעדי ימ"ר. התוכנית פועלת כפיילוט בשלושה מחוזות: חיפה, צפון ומרכז.

תוכנית לחיזוק והקמת מערכי אכיפה עירוניים מופעלת יחד עם משרד הפנים ב-15 יישובים ומטרתה חיזוק מערכי אכיפה מתפקדים ביישובי החברה הערבית, לרבות תמיכה, ליווי מקצועי ובניית תוכנית עבודה מותאמת יישוב.

פרויקט ליווי נפגעות עבירה בעבירות אלימות במשפחה ועבירות מין בחברה הערבית הוא פרויקט ייחודי המופעל בהובלת פרקליטות המדינה בשמונה ישובים שנועד להנגיש את הזכויות והאפשרויות שעומדות בפני נפגעות ונפגעי עבירות האלימות במשפחה ועבירות המין מהחברה הערבית, וזאת בעזרת שיתוף פעולה עם גופי קהילה משמעותיים.

לבסוף, מבצעי אכיפה משולבת אותם מובילה פרקליטות המדינה, בשילוב משרדי ממשלה רבים כנגד יעדי פשיעה ומחוללי פשיעה כלכלית והלבנת הון. מבצעים ממוקדים אלה פוגעים אנושות ב"צינור החמצן" הכלכלי של ארגוני הפשיעה ומשפחות הפשע.

 המאבק בשחיתות השלטונית

שחיתות שלטונית – בין אם מצד עובד ציבור ובוודאי מצד נבחר ציבור – פוגעת אנושות באמון הציבור במוסדות השלטון, במערכות הציבוריות ובשוויון בפני החוק. השחיתות פוגעת בכל אחת ואחד מאיתנו – היא גוזלת משאבים, שוחקת את האמון במערכות הציבוריות, ומרוקנת את השירות הציבורי ממשמעותו.

לעיתים יש נטייה להמעיט בחומרתן של עבירות השחיתות השלטונית, משום שלרוב אין בהן קורבן מזוהה או מתלונן שמגיע לתחנת המשטרה. היעדר קורבן ישיר אינו שולל קיומו של נזק – נהפוך הוא. השחיתות אולי אינה נראית לעין - אך היא מכלה את המערכות הציבוריות מבפנים. שחיתות פוגעת בלב התפקוד השלטוני, שוחקת את שלטון החוק ומערערת את אמון הציבור במוסדות שנועדו לשרת אותו. הנזק - שקט, אך הוא עמוק ומתמשך.

תיקי השחיתות המשמעותיים מרוכזים בשתי יחידות ארציות של פרקליטות המדינה המתמקצעות בעבירות אלה והעוסקות באופן מלא בניסיון לקדם את החקירות בתיקים ולאחר מכן בקבלת החלטה בעניינם. אני והיועצת המשפטית לממשלה עוקבים ומפקחים באופן אישי על תיקים אלו.

הפרקליטות ואני בראשה פועלים להסרת חסמים בכל הקשור לחקירת תיקי שחיתות שלטונית וקבלת החלטה מהירה בעניינם. כך למשל, מצאנו שחולף לא פעם פרק זמן ארוך ביותר בין ההחלטה על הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע לבין השלמת הליכי השימוע והגשת כתב האישום או סגירת התיק בין השאר נוכח הקשיים בקיומם של שימועים בעל פה. משכך, תוקנה לפני כשנה הנחיית פרקליט המדינה 14.21 שעניינה הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים ונקבע כי ברירת המחדל היא קיום שימוע בכתב ובמידת הצורך השלמת טיעון קצרה בעל פה.

 לצד הקושי המובנה בחקירות מסוג זה, ולצד הניסיונות לעכב ולהרתיע פרקליטות המדינה רתומה באופן מלא למאבק בשחיתות השלטונית. אנו נמשיך ללוות את חקירות המשטרה ולטפל בתיקים אלה, באחריות, ביושרה, וללא משוא פנים. יהא החשד אשר יהא. יהא החשוד אשר יהא. איש אינו מעל החוק, ללא קשר למעמדו או לתפקידו.

בנוסף, אנו נמשיך לנהל את התיקים המתנהלים בבתי המשפט באופן מקצועי ונחוש, ללא מורא וללא משוא פנים.

עבריינות במרחב הדיגיטלי

כשהמציאות הדיגטלית משתנה במהירות, המשפט חייב להשתנות איתה. פרקליטות המדינה הכירה באתגרים אלה ובעוד רבים אחרים שמזמן המרחב המקוון.

הלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים; סוגים חדשים של הונאות מקוונות שמניבות רווחים עצומים; שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית לצורך ביצוע פעולות של זיוף, הונאה, ולאחרונה אף לצורך ביצוע עבירות מין ותועבה; יישומונים ורשתות חברתיות שהפכו כר פורה לסחר בסמים, בנשק ואמל"ח, להפצת תמונות מיניות ללא הסכמת המצולמים, להסתה לאלימות, לטרור ולגזענות, ועוד ועוד.

לאור זאת הקמנו והרחבנו את מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שאמונה על ניהול התיקים המרכזיים בתחומי פשיעת הסייבר, וכן משמשת כיחידת המטה לכל הסוגיות המשפטיות והטכנולוגיות עמן מתמודדות הפרקליטויות בכל הארץ והטמענו בתוכניות העבודה הרב שנתיות שלנו את המאבק באתגרי המרחב המקוון כאחד מיעדינו האסטרטגיים.

עצמאות רשויות החוק

האתגר המרכזי – אולי הגדול מכולם – הוא השמירה על עצמאות המערכות ואמון הציבור בהן ובשלטון החוק כולו. שמירת עצמאות רשויות החוק הוא אתגר של כל דמוקרטיה. מערכת תביעה עצמאית אינה מותרות – היא תנאי יסוד לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת. בלי עצמאות תביעתית אין שוויון. בלי שוויון אין צדק.

עצמאות התביעה היא תנאי יסוד העומד בבסיס פעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק ובבסיס אמון הציבור בנו ובפעולותינו ואין להתפשר עליו כמלוא הנימה. חוסנה של מערכת אכיפת החוק נבחן בראש ובראשונה ביכולתה להישאר עצמאית – גם בזמנים מאתגרים ביותר.

יועצת משפטית לממשלה ופרקליט מדינה – עצמאיים, מקצועיים ובלתי פוליטיים – הם תנאי הכרחי לקיומה של מערכת אכיפת חוק עצמאית. ללא עצמאות תביעתית אמיתית, ללא חירות מלאה לקבל החלטות מקצועיות נטולות השפעה חיצונית, קודם כל ולפני הכל של היועצת המשפטית לממשלה העומדת בראש התביעה הכללית ושל פרקליט המדינה העומד הלכה למעשה בחזית העשייה התביעתית במדינת ישראל, ואנשיהם, לא ניתן להבטיח אכיפת חוק שוויונית וצודקת. עצמאות התביעה, איננה רק זכות אלא חובה - חובה כלפי הציבור, כלפי שלטון החוק, וכלפי עקרונות הצדק. מערכת תביעה חזקה ועצמאית היא אבן יסוד במדינת חוק דמוקרטית.

היועצת המשפטית לממשלה ואני שותפים מלאים לדרך. כל החלטה שלה, וכך גם כל החלטה שלי מבוססות על חוק, ראיות והאינטרס הציבורי. החלטותיה וכך גם החלטותיי מתקבלות משיקולים עניינים בלבד כמי שרואים לנגד עינינו את החוק הפסיקה הראיות והאינטרס הציבורי ואותם בלבד. הצגת הדברים בדרך אחרת היא פשוט עיוות של האמת.

לתקן – לא לרסק

בוודאי שיש מקום לביקורת – גם כשהיא קשה, היא לגיטימית ואף חיונית. ביקורת, בטח ובטח ביקורת מוצדקת הופכת את כולנו לטובים יותר. אך יש הבדל עמוק – לעיתים תהומי – בין ביקורת עניינית לבין דה-לגיטימציה.

רפורמות נדרשות צריכות להתבצע מתוך איזון עדין בין ביקורת ציבורית לגיטימית לבין הסכנות הגלומות בשינויים פוגעניים, שלעיתים נדמה כי אינם נועדו לשפר אלא להחליש את המערכות ואת אמון הציבור בהן.

הצורך בבחינת רפורמות בפרקליטות הוא צורך לגיטימי. הביקורת המופנית כלפי פרקליטות המדינה ובכלל זה למח"ש כאחת מיחידותיה, היא לעיתים ביקורת מוצדקת ונכונה.

יש מקום לשיפור ויש מקום לייעול ואנו עושים כן כל הזמן. רפורמה אמיתית נועדה לבנות – לא להרוס. לתקן – לא לרסק.

חוק שווה לכולם

מערכת המשפט היא עמוד תווך מרכזי בדמוקרטיה הישראלית. תפקידה אינו רק ליישם חוקים, אלא להבטיח שוויון, צדק, והגנה על זכויות האזרח. רק מערכת משפט חזקה, עצמאית ונטולת השפעות פוליטיות תוכל להבטיח זאת.

הגנה על מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק אינה עניין תיאורטי. זוהי חובתה של כל חברה דמוקרטית הרוצה להבטיח עתיד של צדק, יושרה ושוויון בפני החוק. שוויון בפני החוק הוא עקרון יסוד בלתי ניתן לפשרה בדמוקרטיה.

כשנבחר ציבור מסרב להתייצב לחקירה זו לא רק התנהלות אישית פסולה. זו פגיעה ישירה בשלטון החוק. המסר לציבור חמור: יש מי שהחוק עבורו הוא המלצה - ויש מי שהחוק עבורו הוא חובה.

במדינה דמוקרטית - החוק איננו עניין של בחירה. ציות לחוק הוא תנאי בסיסי לשוויון, בעיקר ממי שנושא באחריות ציבורית. אי התייצבות לחקירה מצד נבחר ציבור איננה רק זלזול במערכת אלא שלילה של עקרון היסוד שלפיו כולם שווים בפני החוק.

בקוד האתי של פרקליטות המדינה אשר פורסם עוד בשנת 2013 פורטו ערכי היסוד של פרקליטות המדינה. הראשון שבהם הוא ערך הנאמנות ובעניינו נכתב כך: "הפרקליט יהיה נאמן למדינת ישראל, לחוקיה ולערכיה, לשלטון החוק, לעשיית צדק ולהגנה על האינטרס הציבורי, זכויות האזרח וכבוד האדם".

דווקא בזמנים אלה חשוב לומר בקול צלול וברור: פרקליטות המדינה פועלת רק על פי החוק, הראיות והאינטרס הציבורי. אנחנו לא מונעים מלחץ או משיקולים זרים או פוליטיים. פרקליטות המדינה ואני כמי שעומד בראשה נמשיך לשרת בנאמנות את מדינת ישראל, חוקיה וכלל ציבור אזרחיה. אותם ואותם בלבד. זו חובתנו, זו שליחותנו ואנו נמשיך לממש אותה.

(מקור: פרקליטות המדינה)