אדישות ודיכאון מנבאים שיטיון

במחקר חדש של שבוצע במעבדות המחקר של "מאיו קליניק" נמצא כי אדישות ודיכאון עשויים לנבא במידה משמעותית נסיגה של אדם ממצב של הפרעה קוגניטיבית קלה למצב של שיטיון (דמנטיה) ובכלל זה מחלת אלצהיימר ודמנציה של גופי לואי. "אחד מתחומי המחקר החשובים הוא זיהוי של סימנים ביולוגיים וקליניים לנסיגה ממצב קוגניטיבי רגיל להפרעה קוגניטיבית קלה ומהפרעה קוגניטיבית קלה לשיטיון" אמר החוקר הראשי במחקר, הנוירו-פסיכיאטר ד"ר יונס אי. גדה. "על סמך מחקרים קודמים, בהיקף קטן יותר, שיערנו שתסמינים נוירו-פסיכיאטריים דוגמת דיכאון, אדישות וסערת רוחות עשויים לנבא נסיגה מהפרעה קוגניטיבית קלה לשיטיון, והחלטנו לבדוק את ההשערה במדגם גדול יותר בקהילה".

על פי ד"ר גדה, דיכאון ואדישות הם תסמינים נוירו-פסיכיאטריים שלעתים קרובות קשה להבחין ביניהם. דיכאון גורם לשינויים במצב הרוח, בחשיבה, ברווחה הפיזית ובהתנהגות, בעוד שאדישות מתבטאת באובדן המוטיבציה ללא תחושות נלוות של דיכאון או עצב. במסגרת המחקר בדק צוות של חוקרים 358 בני אדם עם הפרעה קוגניטיבית קלה. לאחר התאמה לגיל, מגדר והשכלה, מצאו החוקרים שלבני אדם עם הפרעה קוגניטיבית קלה ואדישות סיכוי גבוה ב-99% לפתח שיטיון בהשוואה לבני אדם עם הפרעה קוגניטיבית קלה שאינם סובלים מאדישות. כמו כן, לבני אדם עם הפרעה קוגניטיבית קלה שסובלים מדיכאון סיכוי גבוה ב-66% לפתח שיטיון בהשוואה לבני אדם עם הפרעה קוגניטיבית קלה שאינם סובלים מדיכאון. "ממצאים אלה מדגישים את חשיבות ההערכה היסודית של מטופלים בעלי אבחנה חדשה של הפרעה קוגניטיבית קלה ותסמינים נוירו-פסיכיאטריים. הצעד הבא הוא לערוך מחקר כדי למצוא אם טיפולים בדיכאון או אדישות בקרב בעלי הפרעה קוגניטיבית קלה עשויים לעכב את הופעת השיטיון" אמר ד"ר גדה. "לעיכוב השיטיון עשויה להיות השפעה עצומה על איכות החיים של המטופלים ובני משפחותיהם, שלא להזכיר את ההשלכות החברתיות והכלכליות הנובעות מהקלת הנטל של השיטיון. מחקרים מצאו שעיכוב השיטיון בשנה אחת בלבד עשוי להפחית את מספר החולים במחלת אלצהיימר בשנת 2050 בקרוב ל-800,000 עד מיליון".

כמעט כולם חשים מדי פעם שינויים בקצב הלב. "דפיקות הלב" נעות מדילוג או קפיצה רגעית בקצב הלב ועד פעימות לב מואצות במשך פרק זמן ארוך. בגיליון יולי של כתב העת "מאיו קליניק" מוסבר, כי במרבית המקרים, דפיקות הלב אינן מזיקות - אך לעתים הן עשויות להעיד על בעיה משמעותית מתחת לפני השטח, דוגמת מחלת לב, פעילות יתר של בלוטת התריס או אנמיה. במקרים נדירים עשויים גידולים לשחרר הורמונים מסוימים שגורמים לדפיקות לב. דפיקות לב, בדומה להרגשה שעומדים להתעלף, קוצר נשימה וסחרחורת, או דפיקות לב מואצות שחוזרות מעצמן לקצב הרגיל, אינן נחשבות למקרי חירום רפואיים אך יש לפנות לרופא לבדיקה. טיפול חירום מומלץ כאשר לדפיקות הלב נלווים כאב בחזה או התעלפות, או כאשר מדובר בקצב לב מואץ שאינו מאט לקצב הרגיל תוך כ-20 דקות.

גידולי מנינגיומה, הסוג הנפוץ ביותר של גידול במוח, הם רק לעתים נדירות סרטניים ויתכן שאין צורך לטפל בהם. גידולי מנינגיומה מהווים כרבע מכלל הגידולים במוח. הם מורכבים מתאים שיוצרים את מעטה המגן במשטחים החיצוניים של המוח ועמוד השדרה. בדרך כלל הם גדלים מחוץ לרקמות המוח ורק לעתים נדירות הם גדלים לתוך המוח. הגורמים לגידולים אלה עדיין אינם ידועים. לעתים קרובות מתפתחים גידולי מנינגיומה מבלי שמבחינים בהם, ללא סימנים או תסמינים. הם עשויים להפעיל לחץ על המוח ולגרום לתסמינים שכוללים שינויים בראייה, התקפים, אובדן שמיעה, חולשה בזרועות או ברגליים או שינויים בשיווי המשקל. אבחון הגידול באמצעות הדמיה (בעיקר MRI ) מסייע לגלות את המימדים והמקום של הגידול. 90% מגידולי מנינגיומה הם שפירים וגדלים בקצב איטי. אם לא מתגלים תסמינים שמפריעים למטופל, אפשר בהחלט להסתפק במעקב תקופתי אחר שינויים. כשגידולי מנינגיומה גורמים לתסמינים המכבידים על החולה, גדלים במהירות או שהם סרטניים, קיימות מספר אפשרויות לטיפול. אפשר להסיר את הגידולים בניתוח. במקומות שלא ניתן להסיר את כל הגידול, אפשר לנקוט בצעדים נוספים דוגמת רדיו-כירורגיה או הקרנות. כאשר מסירים בניתוח גידולי מנינגיומה שפירים במלואם התוצאות הן בדרך כלל טובות. גידולים שלא ניתן להסיר במלואם, בשל המקום בו הם נמצאים, נוטים יותר לחזור. אולם, במקרים אלה, כאשר עורכים טיפולים של הקרנות או רדיו-כירורגיה בשילוב עם הניתוח, שיעורי החזרה נמוכים.

(מאיו קליניק היא תשלובת המרפאות הגדולה בעולם, אשר פועלת שלא למטרות רווח. הצוות הרפואי מונה למעלה מ-3,700 רופאים ומדענים העובדים בשלושה קמפוסים בארה"ב. פרטים על הזמנת מנוי לכתבי העת של התשלובת: www.bookstore.mayoclinic.com ).