אוח עיטי מרשים בגודלו נמצא במושב שריגים

^{עובד מחלקת החשמל ממטה יהודה עם האוח עיטי (צילום: דוברות מטה יהודה)} 

עובדי מחלקת החשמל של המועצה האזורית מטה יהודה, שביצעו עבודות שוטפות לתיקון תאורת רחוב במושב שריגים, גילו ממצא חריג סמוך למרכזיית התאורה של היישוב – גופת אוח עיטי מרשים בגודלו. האוח נמצא כשהוא שכוב על הקרקע, לאחר שככל הנראה התחשמל מעמוד מתח גבוה.

לאחר בדיקה, נאלצו העובדים לקבוע בצער את מותו של האוח ומאוחר יותר הועברה גופת העוף הדורס לידי מוזיאון הטבע התנ"כי, הפועל באזור התעשייה הר טוב, לצורך שימורו והצגתו במסגרת תערוכה חינוכית. יש לציין כי אוח מוזכר כבר בתנ"ך, "וירבצו שם ציים ומלאו בתיהם אוחים ושנו שם בנות יענה" (ישעיה י"ג, 21).

במועצה האזורית מטה יהודה מציינים כי האירוע מדגיש את המורכבות שבמפגש בין תשתיות חשמל לבין חיות בר, ואת החשיבות שבהמשך בחינה של פתרונות לצמצום פגיעות בבעלי חיים, לצד שמירה על תשתיות חיוניות ובטיחות הציבור.

האוח העיטי הוא דורס הלילה הגדול ביותר בישראל, גדול כמו עיט וחרישי כמו תנשמת. מוטת כנפיו מתקרבת ל־2 מטרים, משקלו עד כ־3 ק״ג. עיניו הכתומות הגדולות פונות קדימה ומעניקות לו מראה חכם ואנושי.

האוח הוא טורף־על, כלומר לאוח בוגר אין אויבים טבעיים בטבע. הוא ניזון מציד של יונקים קטנים כגון עכברים, קיפודים ועד ארנבות ואף שועלים צעירים, וגם מעופות דורסים אחרים. הוא פעיל בלילה, נעזר בעיקר בחוש שמיעה חד במיוחד ומסוגל לאתר טרף גם בצמחייה צפופה. מבנה הכנפיים שלו מאפשר לו לשמור על תעופה חרישית ולתקוף בהפתעה.  

האוח העיטי מקנן בישראל בעיקר בחבל הים־תיכוני: מצוקים, מחצבות נטושות, מערות ולעיתים אף בקרקע. הוא חי בזוגות לאורך שנים, שומר על טריטוריה קבועה, ונחשב לאחד הסמלים המרשימים והמרתקים של חיות הבר בישראל. האוח הוא מין מוגן, והסכנות האורבות לו הן לרוב הרעלות, ציד בלתי חוקי, הרס בתי גידול והתחשמלות מקווי מתח גבוה.