אישבעל בן בדע הוא מפקד יחידת העלית של דוד המלך
כתובת עתיקה שנחשפה לפני כארבע שנים בחורבת קיאפה חושפת כנראה את זהותו של אחד מנאמניו של דוד המלך אשר נשלח לפקד על מצודת שעריים
השבוע התפרסמו המינויים החדשים לתפקידי מפקדי החטיבות בצה"ל. אחד המינויים הוא של אלוף משנה אבי בלוט, תושב מושב נחושה הסמוך לעמק האלה, שמונה למפקד חטיבת הקומנדו, המרכזת בתוכה כמה מיחידות העלית של הצבא. בצירוף מקרים מרתק, חושף חוקר תנ"ך מינוי אחר, גם הוא של מפקד יחידת עלית וגם הוא בעמק האלה, אך מינוי זה נעשה לפני כ-3050 שנה על ידי דוד המלך, שמו של אותו חייל שמונה לתפקיד היה – אישבעל בן בדע.
כתובת משברי חרס
לפני ארבע שנים הצליחו הארכאולוגים של רשות העתיקות לשחזר כד חרס שנמצא בחפירות חרבת קאיפה, המתנוססת מזרחית לצומת האלה. שחזור הכד נעשה במשך כשנתיים, במהלכם הצליחו הארכאולוגים ליצור משברי החרס את חלקו העליון של הכד ועליו נמצאה כתובת חרוטה ועליה המלים הבאות "כברה.אישבעל.בן.בדע".
מי היה אותו אישבעל בן בדע, זאת לא ידעו לומר הארכאולוגים במדויק. עם זאת, הם יכלו לומר כי בחרבת קאיפה נמצאו כמה ממצאים מעניינים ביותר. מדובר ביישוב מוקף חומה מסיבית שנבנתה במומחיות ובה שני שערים: האחד שפונה מערבה (לכיוון ערי הים) והשני שפונה דרומה (לכיוון חברון), במרכז היישוב נמצאו שרידים למבנה ענק במונחים של תקופת התנ"ך, ששטחו 1000 מ"ר ונראה כארמון, ובו נמצאו 14 גלעיני זיתים שבדיקת פחמן 14 שלהם העלתה כי הם מהשנים 1020-980 לפני הספירה.
הארכאולוג שחפר את האתר, פרופסור יוסי גרפינקל, העלה את הסברה כי חורבת קאיפה היא בעצם מצודת שעריים, שהוקמה במהלך תקופת מלכותו של דוד המלך ושימשה כמוצב קדמי של ממלכת יהודה מול ערי הפלשתים שמצפון וממערב ובהם עזקה, גת, עקרון ולכיש. עם זאת, הארכאולוגים לא ידעו מי הוא אותו אישבעל בן בדע, ששמו מתנוסס על החרס העתיק.
בתחילת אוגוסט פרסם חוקר התנ"ך, פרופ' משה גרסיאל מאוניברסיטת בר-אילן, את מחקרו שבדק את השם ואת ההקשר התנ"כי שלו. גרסיאל התמחה בחקר הלוחמים שהיו חלק מצבאו של דוד המלך ושבמשך שנות מלכותו קודמו לתפקידי פיקוד בכירים. לדבריו, אישבעל הוא אחד מבכירי לוחמיו של דוד, אשר ליווה אותו החל מהתקופה שבה כיהן דוד כשר הצבא של שאול המלך ויחד איתו נמלט מפני שאול לאזור מערות עדולם, ומאז שימש כמפקד יחידת לוחמי העלית של דוד.
מהי כפרת ?
בדרך לנתח את הכתובת על כד החרס מתמודד פרופ' גרסיאל עם המלה הראשונה "כפרת". החוקרים נחלקו בפירוש של המילה "כפרת". חלק סוברים כי מדובר המילה "כברת" או "חלקת" שמציינת חלקת אדמה שהייתה של אישבעל בן בדע.
אולם גרסיאל סובר אחרת. לטענתו, יש לקרוא את המילה כ"כברה", מילה שמציינת ניפוי או סינון. הוא סובר כי כד החרס הכיל גרעינים (חיטה או שעורה) שעברו תהליך של ניפוי על ידי מסננת או נפה והם מוכנים לתהליך של טחינה לקמח.
ככל הנראה, טוען גרסיאל, הכד נשלח לאישבעל בן בדע, מפקד מצודת שעריים, כחלק מאספקה שנועדה למזון עבור חייליו. השולח הוא חקלאי מאזור עמק האלה אשר מכין את כד החרס כמתנה או כתגמול לאיש ממשל בכיר. החקלאי טורח לחקוק מראש את שמו המלא של הבכיר על החימר הרטוב והטרי, ורק לאחר מכן הכד נשלח לחימום באש התנור.
גרסיאל מדגיש כי ברור שהחקלאי רצה להבטיח שהכד יגיע לאדם המסויים ולכן לא השתמש בנוסח מקוצר של השם ולא רצה לכתוב את השם בדיו אותו ניתן למחוק. לחקלאי היה חשוב מאוד שהכד יגיע לנמען והדבר מרמז שהנמען, אישבעל בן בדע, היה אדם מאוד חשוב.
מיהו אישבעל?
בפרק כ"א בספר שמואל ב', ובפרק המקביל בספר דברי הימים, מסופר על דוד וקצת מגיבוריו שהכו בקרבות ארבעה ענקים בני הרפה וילידי גת. בפרק כ"ג ובמקבילה בדברי הימים מתוארות יחידת הגיבורים אשר לדוד בשלביה הראשונים, ועלילות גבורה של מפקדיה. מפקד המחלקה הראשונה, "ראש השלושים", היה גיבור שספר שמואל ב' מתאר כ"יושב בשבת תחכמוני", או בנוסח דברי הימים "ישבעם בן חכמוני". ואולם, בנוסחי תרגום השבעים, וכן בכמה כתבי יד קדומים לשמואל, השתמר השם המקורי של אותו גיבור: "אישבעל".
מדוע שינו עורכי המקרא את השם אישבעל? גרסיאל טוען כי ניתן לראות כי במהלך התפתחות כתיבת התנ"ך הופכת המילה "בעל" למילה "בושת", והוא נותן כדוגמא את ההתפתחות שמו של הנביא גדעון, אשר לאחר שהביס את עובדי הבעל בחר לעצמו את השם "ירובעל", אך בכתבים מאוחרים יותר שונה שמו ל"ירובושת".
העורכים עשו לשם "ירובעל" את מה שעשו לשמו של בנו של שאול "איש בעל". "גם לאיש בושת קראו קודם "איש בעל”, ומכיוון שלא יכלו לשאת את היסוד האלילי "בעל" – פשוט שינו אותו. נראה שהשם המקורי היה "אשבעל" או "אישבעל”, או אולי "ישבעל", מסביר גרסיאל.
מעתיקי המקרא הסתייגו מאוד מהשילוב של המילה "בעל", אשר היה נפוץ מאוד בתקופת התנ"ך בקרב שבטי ישראל. ככל הנראה, מקורה של הסתייגות זו בנסיון להמעיט ככל האפשר בשימוש בשם האליל "בעל" ובנסיון להצניע את העובדה שבני ישראל בתקופה העתיקה ראו ב"בעל" אל לגיטימי, וכחלק בלתי נפרד מהתרבות של המזרח התיכון נהגו להשתמש בו ולשלב אותו בשמותיהם.
גרסיאל מעריך שאחד מהסופרים שהעתיק את ספר שמואל שינה בשל כך את שמו של הקצין הבכיר מ"אישבעל" ל"איש בושת", ולימים סבר מעתיק אחר שלא יאה לכנות את הקצין "איש בושת" כמו שנעשה לבנו של שאול, והוא הפך את השם ל"יושב בשבת תחכמוני". כלומר, שם הגנאי שהוצמד בתחילה למפקד הנערץ של דוד הפך לשם תואר מכובד של חכם היושב בשער העיר.
לוחם נועז וחייל נאמן
אישבעל היה המפקד הראשון של יחידת העלית שמנתה שלושים לוחמים של דוד המלך. היחידה גובשה עוד בתקופה שדוד נמלט מזעמו של שאול המלך, לאחר ששימש כשר צבאו. אליו מצטרפים תומכיו הנאמנים, גדוד לוחמים בן 400 והם מסתתרים באזור מערות עדולם.
מאוחר יותר מגבש דוד מתוכם משמר אישי בן כ-30 לוחמים המכונים "גיבורי חיל" והם בפיקודו של אישבעל בן בדע. יחידת העלית זוכה לכינוי "כקוץ מנד", משמע, יחידה נועזת שדמויה לקוץ, שכל הנוגע בו נפגע וכל מי שמעז להתעמת איתם "ימלא ברזל ועץ חנית".
הוכחה לחשיבות של חברי המשמר האישי בכוחותיו של דוד המלך היא בכך שהתנ"ך מזכיר כי שלושת הלוחמים של דוד המלך שיצאו מעדולם כדי להביא לו מים מהבאר בבית לחם, נימנו על שלושים הלוחמים המיתולוגיים. הוכחה נוספת לכך שהיחידה הוקמה כבר בתקופה של המסתור במערות עדולם, הוא ששמו של עשהאל, אחיו של שר הצבא יואב בן צרויה, מוזכר בקבוצת השלושים, למרות שידוע כי עשהאל נהרג על ידי אבנר בן נר במהלך השנה השנייה למלכותו של דוד המלך בחברון.
נאמניו של דוד מתלווים אליו גם כאשר הוא מחליט לעבור לאזור מואב, שם ביקש ממלך מואב לקחת תחת חסותו את הוריו, ובתמורה הוא וחייליו שימשו כצבא שכירי חרב במצודתו של המלך. זאת עד אשר הנביא גד הורה לו לחזור ליהודה.
כשהוא חוזר ליהודה הוא בוחר להתיישב באזור חרס הנמצא בין חברון לבין עמק האלה. גרסיאל טוען כי התנ"ך מצביע על כך שדוד הרבה לשהות באזור עמק האלה, ואימן את הלוחמים שאיתו באזור זה. דבר שמצביע על סבירות גבוהה, שהמפקד של שלושים גיבורי החיל הכיר היטב את האזור ואת תושביו ולכן יהיה מועמד טבעי לפקד על מתחם מבוצר בעמק האלה.
"במהלך התקופה הראשונה למלכותו בחברון, דוד נאלץ לשלוח לקו הגבול המערבי שלו, הסמוך לערים הפלשתיות גת ועקרון, מפקד בכיר שהכיר את האזור היטב ואת תושביו מחד ויכול היה להתמודד עם הפלישות של הפלשתים אליו מצד שני. לכן זה בהחלט בא בחשבון שדוד שולח לאזור זה את אישבעל=יושבעם וממנה אותו כמפקד המצודה של קאיפה".
"מה שמדהים אותי, ואת זה גיליתי רק לאחרונה, הוא שבשני נוסחים של תרגום השבעים לספר דברי הימים נכתב שהשם של המפקד הזה הוא "אשבדע". כלומר, הם הורידו ממנו את היסוד האלילי, בעל, והשאירו את השם הראשון. זה אישר את המסקנה שלי שאנחנו מדברים כאן על מפקד הגיבורים, יחידת העלית של דוד המלך", מתרגש גרסיאל.
מסר מדוד המלך
לסיכום, גרסיאל טוען כי השם אישבעל בן בדע שהתגלה בחרבת קאיפה חקוק על חרס הוא כנראה שמו של מפקד יחידת המתנדבים הראשונה של דוד המלך שהוקמה מבני שבט יהודה שהצטרפו אליו, ואילו שם אביו הוא כנראה מקביל ידע=חכם.
החרס שייך לכד שהכיל גרעיני חיטה והוא מעין מתנה שנשלחת על ידי חקלאי באזור כאות הוקרה למפקד המצודה אשר מגן עליו ומעניק לו בטחון ויציבות.
בשנים הראשונות למלכותו של דוד בחברון הוא נזקק למפקד אמיץ, מנוסה וכריזמטי שיפקד על האגף הצפון-מערבי של מלכותו, על קו הגבול של עמק האלה. על המפקד הנבחר היה להכיר את האזור היטב ועל תושבי האזור היה להכיר אותו. כמו כן, עליו לפקד על מצודת שעריים (קאיפה) ולהתמודד עם האתגר הפלישתי באזור ולמנוע מהם להיות איום על אזור חברון וירושלים.
מאוחר יותר, אישבעל=יושבעם נקרא חזרה לירושלים כדי לפקד שם על משמר המלך השומר על הארמון ועל עיר הבירה. לאחר מכן, קודם אישבעל לתפקיד מפקד אוגדה שמנתה 12-13 אלף לוחמים ועסקה במשימות אבטחה ובינוי בממלכת יהודה.
יובל רובין
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?