"אנחנו חייבים להיות ערוכים לתרחישי חירום"

ראש המועצה האזורית מטה יהודה, אבישי כהן: מטה יהודה יוצאת מהחודש הזה חבולה מעט, אך מנוסה וחזקה יותר, עם מפת דרכים ברורה לחיזוק המיגון וההיערכות ביישובים

^{אבישי כהן בזירת האירוע באשתאול צילום דוברות מטה יהודה} 

חודש מרץ 2026 ייזכר בהיסטוריה של מטה יהודה כחודש שבו התיאוריות על "מצבי חירום" הפכו למציאות רועמת בלב היישובים. 13 טילים בליסטיים ששוגרו מאיראן נחתו במרחב המועצה, כל אחד מהם נושא פוטנציאל הרסני שיכול היה להסתיים באסון לאומי. בראיון מסכם ומפוכח, פורש ראש המועצה, אבישי כהן, את תמונת המצב של המועצה הגדולה בישראל בזמן שהיא נמצאת תחת אש, ומשרטט את הלקחים שצריכים להדהד בכל רשות מקומית בישראל.

הגודל והמיקום של מטה יהודה מהווים מרחב שמושך אש, אומר כהן. "במרחב שלנו יש ערים שמהוות מטרה לאויב כמו ירושלים ובית שמש, יש אצלנו הרבה אתרים בעלי חשיבות לאומית ו משמעות היא שמסביב יהום הסער הכל עובר דרכנו ואנחנו חוטפים. במלחמה הקודמת ספגנו מאות רסיסי יירוט מדי יום. השטח רווי רסיסים עד עכשיו. ובמערכה הנוכחית ספגנו 13 טילים שכל אחד מהם הוא סוג של נס, משום שתזוזה של עשירית המעלה בכיוונון של המשגר מאיראן וכל האירוע יכול היה להסתיים אחרת לגמרי והרבה יותר גרוע".

כהן מגלה כי בין הטילים שפגעו במטה יהודה היה טיל עם ראש קרב במשקל 400 ק"ג שפגע בתחנת הלוויינים בעמק האלה, טיל עם ראש קרב במשקל של 150 ק"ג שפגע סמוך ליישוב גיזו, ושני טילים עם ראשי קרב במשקל של 50-70 ק"ג שפגעו באשתאול. לדבריו, הפגיעות בשטחים חקלאיים הצליחו להפחית במידה משמעותית את היקף הנזק. "הטיל שפגע בתחנת הלוויינים חדר לעומק 9.5 מטר באדמה חרושה ורטובה", מסביר כהן, "ראש הקרב שהתפוצץ זרק רסיסי בוץ למרחק של 500 מטר. היינו צריכים להביא שופל כדי שייחלץ את שרידי הטיל מהקרקע".

את החודש האחרון בילה כהן במשרדו שבבית המועצה. הוא מיעט להגיע לביתו ונשאר בכוננות ברוב ימי המערכה. "המועצה בראשותי עסוקה בהיערכות למצבי חירום בכל ימות השנה. ביצענו תהליכי עומק שכוללים הכשרה של עובדי מחלקת הביטחון שלנו בכל התחומים הנוגעים לזמן חירום, הכשרה של חובשים ביישובים כולל  רכישת ציוד ליישובים כגון תיקי רופא, הכשרה של מנהלי אירוע ביישובים שמבוצעת על ידי פיקוד העורף, רכישת ציוד והכשרות לצוות הצח"י, והכשרה של מרכזי חיים ביישוב כלומר מרחבים שיכולים לתפקד באופן מלא גם אם התשתיות ביישוב קרסו לחלוטין וזאת על בסיס גנרטורים".

ההכנות של מטה יהודה להתמודדות עם מצבי חירון גברו בעקבות אירועי ה-7.10 . "כיום יש לנו אגף ביטחון מאוד חזק שאני המשכתי וחיזקתי אותו", אומר כהן, "המדיניות שאני מסביר לכולם היא שבזמן חירום אנחנו "עומדים לבדנו", כלומר סומכים רק על עצמנו. מכאן באה מדיניות של חיזוק צוותי החירום ביישובים וחיזוק של מרכיבי הביטחון שהם בשליטת היישובים עצמם: מצלמות, גדרות, שערים צהובים, הצטיידות, הכשרת כוח אדם, הצטיידות בטרקטורונים. זו תפיסת העולם שלי. אנחנו מטפלים באירועים וכל סיוע שאנו מקבלים מבחוץ הוא מבורך".

בשגרת חירום המועצה בראשותו של כהן מקיימת הערכות מצב יומיומיות בהשתתפות כל נציגי האגפים הרלבנטיים וגורמי הסיעו כגון פיקוד העורף, משטרת ישראל ועוד. כמו כן, מכונסים כל יושבי ראש הוועדים המקומיים להערכות מצב אשר בהן כל יישוב מפרט את המצוקות והבעיות שאיתן הוא מתמודד. " כך אנחנו מחברים את היישובים לאירוע ומתחברים אל היישובים. בישיבות אלה עולות שאלות רבות. לדוגמא, יש מסעדה פעילה ביישוב ויש מקלט סמוך למסעדה – האם זה מרחב מוגן של אורחי המסעדה? יש אפשרות שאורחים המסעדה ימלאו את המקלט ולא יהיה מקום לתושבי המושב – מה עושים במקרה כזה ?", הוא מסביר.

בעת התרחשות של אירוע חירום מתחילים מיד בהערכות מצב ולאחר מכן כל מחלקה יודעת מה היא צריכה לעשות במיידי: מחלקת תשתיות צריכה לנתק מים חשמל וגז, מחלקת הנדסה עסוקה בקביעת היקף הפגיעה במבנים, מחלקת הרווחה מציבה סיוע למשפחות המפונים וכיו"ב.

לפי הנחיה של כהן, השאיפה של מטה יהודה היא להקים ביישוב שנפגע מהר ככל האפשר מרכז סיוע חירום (מס"ר), אשר מטפל בקליטת המפונים, נותן להם תחושה שיש למי לפנות ובינתיים מכין את היעד שאליו הם יפונו.

פינוי תושבים לבתי מלון כרוך בקשיים ובטרדות ביורוקרטיות אשר המועצה מנסה לפתור. "קליטה של משפחה שנאלצת לנטוש את ביתה כרוכה בדרישה שהציבו לפנינו לקבל את מספרי תעודות הזהות של בני המשפחה", מספר כהן, "מדובר באנשי ם שנטשו את ביתם ולעתים קרובות המסמכים האלה נותרו בבית. מהיכן יצליחו הורים לזכור את מספר תעודת הזהות של ילדיהם? בנוסף, כאשר המפונים מגיעים לבתי המלון  הם נדרשים בקבלה להציג מסמכים מזהים – ולרובם אין אפשרות כזו. אלו בעיות שנתקלנו בהן בעבר ואני יכול לומר שאת חלקן הצלחנו לפתור באירוע הנוכחי".

כהן מדגיש כי מטה יהודה פיזרה מיגוניות בשטחים ציבוריים ביישובים אך לטעמו לא מדובר בפתרון טוב. "מיגונית היא חיצונית ונמצאת במרחק של הליכה קצרה. המשמעות היא שבתים שיש בהם קשישים שמתקשים ללכת או בעלי מוגבלויות לא יכולים להגיע למיגוניות. היו תושבים שדרשו ממני לשים את ההורים הקשישים שלהם בבתי מלון. אבל גם חדרי מלון הם לא ממוגנים ועל ההורים להגיע עצמאית למרחב מוגן במלון שנמצא בקומת המרתף. יוצא מזה שהפתרון הטוב ביותר הוא בניית ממ"ד ביתי שנמצא בנגישות מיידית גם למוגבלים בתנועה".

לאחרונה יצאה מטה יהודה במבצע פרסומי לקידום הקמת ממ"דים בבתי התושבים וזאת בתנאים מעולים שהמדינה כיום מאפשרת. "עד אוקטובר הקרוב המדינה מאפשרת להקים ממ"ד בשטח של עד 15 מ"ר וזאת ללא חורך בהיתר בנייה ובפטור מדמי השבחה. זו הטבה בשווי של 100 אלף שקל ", אומר כהן, "וגם יש פה יתרון עצום מבחינה כלכלית ואפשרות להכשיר עבירות בנייה קיימות. הממ"ד פותר הכל, גם מבחינה בטיחותית, גם נגישות קלה כולל לבעלי מוגבלויות ולקשישים וזה גם הפתרון הכי כלכלי. אני קורא לכל תושב שאין לו ממ"ד בבית לקפוץ על ההזדמנות. יש לנו כרגע 300 בקשות ואנחנו מקדמים את זה במלוא הכוח בתקווה שגם בפיקוד העורף יקדמו את זה במהירות הכי גדולה כי שם כרגע נמצא צוואר הבקבוק".

כהן מבין שהצלת חיים היא עניין של תודעה והכנה מוקדמת. "העלאת המודעות לתודעה הציבורית... המשמעות שלה היא הצלת חיים". הלקח המשמעותי מהחודש האחרון הוא שהחוסן של מטה יהודה נבנה בשגרה והיכולת של המועצה להחזיק את הקהילה, להיות נוכחת בשטח ולתת מענה מהיר (כמו הפינוי המהיר של תושבי אשתאול למלונות), היא זו שקונה את אמון הציבור.

"התושבים מסתכלים עלינו", מסכם כהן, "אנחנו קונים את עולמנו ברגעים האלה. מטה יהודה יוצאת מהחודש הזה חבולה פיזית, אך מנוסה וחזקה יותר, עם מפת דרכים ברורה לחיזוק המיגון, הידוק התחקיר ושמירה על הרוח החלוצית של "שבט יהודה".