אצולת ההון הבריטית נחשפת במבנה ירושלמי מהמאה ה-19

על קירות בית החולים לעיניים בהר ציון התגלו סמלים של משפחות אצולה בריטיות שתרמו לפעילותו ומבטאים את עליית החשיבות של ירושלים בקרב האליטה הבריטית

הארכאולוג מיכאל טשרנין מצביע על אחד הסמלים במתחם בית החולים. צילום שי הלוי, רשות העתיקות
 

מחקר ראשון מסוגו של חוקרי רשות העתיקות, אשר מיפה ופיענח סמלים בריטיים נשכחים המופיעים על קירות בית חולים שפעל בירושלים בתחילת המאה ה-20, גילה לראשונה דרישות שלום מדמויות מפתח בהיסטוריה הבריטית, ששמן נודע גם היום; בין הסמלים שזוהו - סמל המלך הבריטי ג'ורג' החמישי ויצרן הבירה האירית המפורסם – אדוארד ססיל גינס.

החל מאמצע המאה ה-19 גברה ההתעניינות של האליטה הבריטית בארץ ישראל ובעיקר בירושלים. חוקרים בריטיים סיירו בארץ, כתבו עליה ספרי מסעות, חשפו ממצאים ארכאולוגיים והציתו את הדמיון של השכבה המשכילה בבריטניה. הדבר התבטא בנכונות לממן משלחות ארכאולוגיות ולתרום לפעולות מיסיונריות והומניטריות.

בית החולים האנגלי למחלות עיניים נוסד בשנת 1882 ע"י הסניף האנגלי של מסדר סנט ג'והן של ירושלים (מסדר שראה את עצמו כממשיך דרכו של המסדר ההוספיטלרי מימי הצלבנים). הבנין המרהיב שנבנה עבור בית חולים זה, הוקם על שפת גיא בן הינום ואל מול הר ציון, לא הרחק מחומות העיר העתיקה (מול הסינמטק של היום).

לבית החולים, שהיה היחידי במינו אז, היה תפקיד מרכזי בריפוי מחלות עיניים שהיו נפוצות בארץ ישראל ובירושלים, והוא שירת חולים מכל רחבי המזרח התיכון וניתן בו טיפול חינם לכל דורש. בתקופת המנדט הבריטי, הורחב מתחם בית החולים בצורה משמעותית, ונוסף לו אגף מן העבר השני של דרך חברון.

הרחבת המקום התאפשרה הודות לתרומותיהם הנדיבות של בני אצולה ואנשי עסקים בריטים, שרבים מהם היו חברי המסדר סנט ג'והן. כאות הוקרה לתרומתם בהרחבת מבנה בית החולים, עוטרו קירות המתחם בעשרות סמלים של כל אחת ממשפחות התורמים.

המבנה ידע תהפוכות רבות בימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העצמאות, ועדויות לכך נמצאו בחלקיו השונים. במרוצת העשורים שחלפו מאז, המתחם שינו את ייעודו: חלקו המזרחי משמש כחלק ממלון הר ציון, בעוד שהחלק המערבי משמש כבית אומנים - "בית אות המוצר הירושלמי".

בחלוף השנים, שיוכם וזהותם של סמלי האצולה המעטרים את קירות המבנים במקום, נשכח מתודעת הציבור, וחלקם אף הושחתו או נהרסו במהלך השנים.

לאחרונה, הצליח צמד חוקרים מרשות העתיקות, הצלם שי הלוי והארכיאולוג מיכאל טשרנין, לפענח את הסמלים שנותרו במקום. אל החוקרים הצטרפה גם הציירת והאומנית אנסטסיה פרוקופייבה.

החוקרים הצליחו לזהות את רובם (18 מתוך 23) של הסמלים הנמצאים במקום. אלו, שייכים לדמויות מפתח בהיסטוריה הבריטית.

בין הסמלים שנחשפו: המלך הבריטי ג'ורג' החמישי (מלך בין 1910 ל-1936), איש הצבא הבריטי והרוזן מסקרבורו - אלפרד למלי (1945-1857), יצרן הבירה האירי המפורסם – אדוארד ססיל גינס (1927-1847), האדריכל שהתמחה בהקמתם של גורדי השחקים – אלפרד בוסום (1965-1881), בונה הספינות – הנרי גרייסון (1951-1865), האציל היהודי בריטי – אדוארד דה שטרן (1854-1933) – דודה של הנדבנית היהודייה בריטית ורה סלומונס – המייסדת של המוזיאון לאומנות האסלאם בירושלים.

כתובות נוספות שהתגלו היו של ג'והן מייסון קוק, מייסד סוכנות הנסיעות הבינלאומית "תומס קוק", ונדבנית בשם ג'ניביב ווטסון, דמות ידועה בירושלים של ראשית המאה ה-20, שהקדישה את שארית חייה והונה לשירות בבית החולים.
עוד גילו הארכיאולוגים מרשות העתיקות אבן שעליה כתובת מסתורית זרוקה למרגלות בית החולים בערוץ גיא בן-הינום. הסתבר, שזוהי אבן הפינה לבית החולים.

תוצאות עבודת המחקר של חוקרי רשות העתיקות, הכוללות את צילומי הסמלים, השיחזור הצבעוני האומנותי של כל אחד מהם, והמידע הביוגרפי הקשור לבעליהם, לצד ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מהמקום ותגליות נוספות, יוצגו בתערוכה ב-"בית אות המוצר". החל מיום ה', 20.6 ועד ל-2.7. התערוכה במימון הקרן לירושלים, "בית אות המוצר הירושלמי" ותורמים נוספים. פתוח לקהל הרחב ללא תשלום.