אקטיביסטית בעבודה

"אני רוצה להיות חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה", אומרת לילי בן עמי מבית זית, "כי אני מאמינה שחשוב שיהיו בכנסת אנשים עם ערכים ויושרה”. באוניברסיטה היא רשמה מהפיכה, כשהקימה רשת תינוקיות לסטודנטיות-אימהות ובמערכת החינוך היא הצליחה להביא להעסקה ישירה של מורים על ידי עיריית ירושלים

הימור אישי: לילי בן עמי מבית זית הולכת להיות חברת כנסת. הרבה ילדים רוצים להיות חברי כנסת כשיהיו גדולים אבל בן עמי כבר גדולה ובפריימריז הקרובים של מפלגת העבודה, תתמודד בן עמי על מקום ריאלי ברשימה ויש לי רושם שיש לה סיכוי אמיתי להגשים את השאיפה הזו.

עם הלהט שלה, קשה להאמין שלילי בן עמי עסוקה בפוליטיקה ממש רק שנתיים. את הפעילות הציבורית שלה היא התחילה כבר לפני עשור. "עשר שנים שאני כבר אקטיביסטית", היא מגדירה את עצמה.

בת 32 ואם לשני ילדים, ילידת בית זית ועם רקורד מפואר של עשייה חברתית, בן עמי מייעדת עצמה לכנסת. "אני רוצה להיות חברת כנסת", היא אומרת בפשטות, "כי אני מאמינה שחשוב שיהיו במקום אנשים עם ערכים ויושרה. אני קוראת להתפקד למפלגת העבודה ולעזור לי להיבחר לכנסת. אינני מחפשת שררה וגם לא כיסא ולשכה ומשכורת של ח"כ. אני אהיה שם, כי זהו המקום שממנו אפשר לשנות ולהזיז דברים ומשם אעשה זאת".

תחילת הדרך

לילי בן עמי (לבית סרור) היא דור רביעי בבית זית. הורי סבתה הם ממייסדי המושב והיא אחות בכורה לחמישה אחים. "ההורים שלי גרו בבית של הסבתא", היא מספרת "וכשהייתי בת 6 , עברנו למבשרת ציון, שם גרנו עד שהייתי בת 17 , אז המשפחה חזרה לבית זית".

את הילדות שלה בבית זית ובמבשרת, זוכרת בן עמי כחוויה נפלאה. "גם כשעברנו למבשרת, עדיין נשארה לי משפחה גדולה של דודים ודודות בבית זית, ממש חמולה" היא מספרת "ואת כל הילדות שלי ביליתי בין הסברסים, החוביזות והחמצוצים של בית זית...".

לדבריה, היא לא הייתה "חיה פוליטית" ומעורבת חברתית בצעירותה, אך דומה שבכל שעשתה, הצליחה להתבלט ולהוביל.

בתיכון למדה בן עמי לימודי ארץ ישראל וכבר כנערה הייתה אקטיבית ופעילה. בצבא שירתה כמדריכת כושר קרבי ולקראת תום השירות נבחרה למשלחת של חיילים מטעם הסוכנות היהודית, שיצאו לארה"ב.

"אחרי הצבא למדתי תכנות מחשבים במכללת אורט וסיימתי בהצטיינות. למרות שהייתי צעירה, נשארתי בתום לימודיי ללמד במכללת אורט ובמקביל לימדתי בפנימיית 'עין כרמית'“.

את הטיול במזרח ערכה עם מי שלימים יהיה בן זוגה וכשחזרו לארץ, נרשמו שניהם ללימודים באוניברסיטה העברית. בן עמי נרשמה ללימודי סוציולוגיה וחינוך וזכתה בתואר מצטיין דיקן, מה שאפשר לה להתקבל לכל תכנית אחרת שתבחר. היא בחרה בתכנית המצוינות "רביבים", בה זכתה למלגות קיום ושכר לימוד ולמדה במסלול לתואר ראשון ושני בתוספת תעודת הוראה, עם התחייבות ללמד 'יהדות כתרבות', ארבע שנים בתיכון. "התלמידים שם היו כולם איכותיים ומעורבים ושם גם נחשפתי בצורה חזקה לאקטיביזם ולפמיניזם, שהיו חלק מהשיח הציבורי של התכנית", היא מספרת.

עשייה חברתית

בן עמי אולי לא הייתה פעילה פוליטית בצעירותה, אבל אין ספק שהאנרגיות הבלתי נדלות שלה התוו את הכיוון. היא אנרגטית, יוזמת ומלאה בקסם אישי, אותו היא מתבלת בסיפורים ובפרטים. במהלך לימודיה החלה בן עמי להתנדב בחלוקת מזון, במסגרת עמותת "שכן טוב", אבל רצתה יותר מזה. "לא רציתי לחלק דגים", היא אומרת, "אלא חכות".

היא הצטרפה לעמותת "רוח חדשה" והחלה לקדם צרכים של מגזרים מקופחים. "בשלב הזה עוד לא הייתי אמא, אבל הצרכים של הסטודנטיות היולדות, שנאלצות לוותר על לימודיהן אחרי הלידה, היה נושא שהכרחי לטפל בו".

בן עמי אספה חתימות של סטודנטיות הריוניות והחלה ללחוץ על האוניברסיטה בדרישה להקים תינוקייה. "זה לא היה קל", היא אומרת בעיניים בורקות, כשהיא מדברת על ה"בייבי" שלה בשרשרת עשייתה החברתית. "היו הרבה תלאות. באוניברסיטה נרתעו מלהקצות משאבים לפעילות שלא הייתה קיימת עד אז באוניברסיטאות, אבל גייסתי את עמותת "אמונה" שתפעיל את התינוקייה והצלחתי לרכוש את אמונם של בכירים באוניברסיטה שסייעו לי להגשים את החלום ולהקים את התינוקייה הראשונה באוניברסיטה". אחרי שנה פנו אליה מהקמפוס בגבעת רם והיא הקימה גם שם תינוקייה, שנה לאחר מכן היא פתחה תינוקייה בקמפוס בהדסה עין כרם ובשנה הרביעית השלימה את הסדרה כשהקימה את התינוקייה בשלוחה הרביעית של האוניברסיטה, בפקולטה ברחובות. "יותר משתרמתי במעשה זה, התינוקייה שינתה את חיי בכך שהראתה לי שאם יש משהו שרוצים ומחויבים כלפיו, אפשר להצליח בו ולהשיג אותו".

מאבק המורים

בסוף לימודי התואר השני, החלה בן עמי ללמד בבית הספר התיכון "זיו ומארקס" ובמקביל, עבדה באוניברסיטה כ"ממונה על תחום מגדר והורות", תקן שהיא הקימה.

עם תחילת עבודתה ב"זיו", בן עמי התקוממה על כך שהיא למעשה מועסקת בבית הספר באמצעות גוף מתווך. "יצאתי למאבק נגד הפרטת מערכת החינוך ולמען מערכת חינוך ציבורית והעסקה ישירה של מורים על ידי משרד החינוך והרשויות המקומיות".

בשנים האחרונות, במקביל להוראה, מובילה בן עמי מאבק במסגרתו גם הקימה, יחד עם שותפים, את "המטה למען העסקה הוגנת של מורות ומורים" והמאבק נושא פירות. בשנה הבאה יעברו המורים ב"זיו" להעסקה ישירה ע"י עיריית ירושלים, אבל בן עמי כבר לא תהיה שם. השנה היא בחל"ת ובעתיד הקרוב, כך היא מקווה, היא תוכל לנהל מאבקים למען שכבות מוחלשות ולהשמיע את קולם של אנשי החינוך, מכנסת ישראל.

בן עמי החלה להפעיל את האג'נדה הפמיניסטית שלה ב "זיו”. "יצרתי בביה"ס תכנית בתחום המגדר ומשרד החינוך ראה את התכנית בעין יפה וביקש ממני לכתוב עבורו תכנית לימודים בתחום".

במקביל היא החלה להנחות השתלמויות למורים ולהרצות באוניברסיטאות, מכינות וכנסים, בנושאים של מגדר, חינוך, הפרטה ותעסוקה.

אני השינוי

"לפני שנתיים" היא מספרת, "עברתי בבית ברל קורס בשם 'פוליתיקווה', המיועד למנהיגים צעירים, שם עסקנו בקידום צדק חברתי באמצעות כלים פוליטיים. אחרי הקורס הגיתי את הרעיון שלארגון "מתפקדות – הלובי לשוויון בין המינים" והקמתי אותו יחד עם שתי שותפות (הארגון קורא להתפקדות כקבוצה, במטרה לקדם חקיקה למען שוויון מגדרי – אב"ח), מה שפתח בפני את הצוהר לעולם הפוליטי". "התפקדתי למפלגת העבודה כדי לקדם צדק חברתי", היא מוסיפה, "במבט לאחור זה הכה בי ששנים כפעילה חברתית וכאשת חינוך, אני מחד מעצימה נערות ונשים לרוץ קדימה לתפקידים ציבוריים, למען הצדק החברתי של שוויון הזדמנויות וייצוג הולם, ומאידך אני עצמי לקחתי חלק במערכות בחירות בהן הרצתי אחרים, כולם גברים. אז גמרה בלבי ההחלטה לצעוד קדימה בעצמי, כדי לקדם את הערכים בהם אני מאמינה, החלטה שהחלטתי מהמקום הכי ציוני וערכי שיש. מהטמה גנדי אמר: "היי את השינוי שאת רוצה לראות בעולם", וזה בדיוק מה שאני עושה בבחירה שלי, שגובה לא מעט מחירים אישיים”.

לתודעה של הציבור נכנסה בן עמי, כשמעבר להיותה בעלת טור באתר YNET , הייתה ממובילות מחאת האוהלים בקיץ האחרון, נאמה מעל בימות וארגנה הפגנות למען הצלת החינוך הציבורי.

"השינוי החברתי בוער בעצמותי", היא אומרת. "אני רוצה להיות במקום של מקבלי ההחלטות ואני רוצה לשנות עוד דברים רבים!".