בי"המש: גביית פחת מים על ידי מי"מי מעוררת "קושי משפטי ניכר"
התפתחות נוספת בפרשת גביית "פחת" מתשלום חשבון המים של מתיישבי ההרחבה במושב נס הרים: שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים הדגישה לפני נציגי אגודת "מימי מבואות ירושלים" כי גביית הפחת "מעוררת קושי משפטי ניכר". השופטת המליצה לאגודה להגיעה להסדר עם המתיישבים מחוץ לכותלי בית המשפט.
השופטת תמר בזק רפפורט דנה בבבקשה של קבוצת תושבים בהרחבה של מושב נס הרים להכיר בתביעה שלהם כנגד אגודת המים האזורית כתביעה יצוגית. שלושה תושבים בהרחבה של נס הרים המיוצגים על ידי עו"ד ברק בר-שלום, טוענים כי אגודת המים האזורית, מימי מבואות ירושלים (מי"מי), גבתה מהם תשלום יתר בגין "פחת" בחשבון המים וזאת לאורך תקופה שבין שבע שנים לשנתיים.
תשלום יתר
בגוף התביעה נאמר כי אגודת מי"מי היא האגודה המנהלת עבור מושב נס הרים את משק המים. התובעים הם תושבי ההרחבה של מושב נס הרים, אשר כחלק מתהליך התחברותם לרשת המים חוייבו על ידי אגודת מי"מי לחתום על הסכם אחיד, זאת כתנאי לחיבורם לרשת המים.
לטענת התובעים, לפני כשנתיים, הם הבחינו כי הם מחויבים מדי חודש בתוספת תשלום על הצריכה בפועל תחת הסעיף "פחת". בירור בקרב תושבי ההרחבה העלה כי כל תושבי ההרחבה בנס הרים מחוייבים בסעיף "פחת" אשר היקפו משתנה מחודש לחודש ושיעורו אינו אחיד, משום שהוא משתנה בין תושבי המושב הוותיק, המחוייבים בעלות פחת נמוכה, לבין תושבי ההרחבה, המחוייבים בעלות פחת גבוהה בהרבה.
אחד התובעים, אלחנן לוי-סרי, ערך בירור במשרדי אגודת מי"מי ונאמר לו כי החיוב בגין "פחת" הוא פועל יוצא של איבוד מים ברשת של המושב, וזאת כתוצאה מצנרת לקויה, מוני מים לא מכויילים כנדרש, גניבת מים, חיבורים פיראטיים וכיו"ב.
לוי-סרי ביקש לדעת באיזה סמכות משיתה אגודת מי"מי את עלויות הפחת על תושבי המושב וההרחבה, אך במי"מי התעלמו מבקשתו. לאחר פניות רבות, התקיימה בחודש ספטמבר 2014 פגישה במשרדי מי"מי, ובה העלו תושבי ההרחבה שורה של תהיות לגבי חוקיות החיובים בגין "פחת".
בכתב התביעה נטען כי באגודת מי"מי לא השכילו לתת תשובות לשאלות ומהישיבה עלה "חשד כבד כי מדובר בגבייה שרירותית". בישיבה סוכם כי אגודת מי"מי תנהג בשקיפות ותספק פרטים ונתונים שיאפשרו להתחקות על מקור התופעה ולהבין את מקור הפחת ולטפל בו. לטענת התובעים, למרות כל הסיכומים, המשיכה אגודת מי"מי "לפעול במחשכים ולגבות בחשבונות המים תשלום יתר המכונה פחת בשיעורים חריגים וללא כל פשר ו/או הסבר".
לטענת התובעים, בירור שערכו ברשות המים אישר כי לאגודת מי"מי אין סמכות לגבות תשלום בגין "פחת" וכי מדובר בגבייה בלתי חוקית שהיא בעצם "כפל גבייה" משום שרשות המים הורתה כי עלות המים השוטפת יכיל מרכיב של "פחת".
הסכמים שונים
בכתב הגנה שהגישה אגודת "מימי מבואות ירושלים" באמצעות משרד עורכי הדין "בלטר, גוט, אלוני ושות' “ היא מבקשת לדחות את הבקשה ולהכיר בתביעה כ"תביעה ייצוגית", וזאת משום שלא מתקיימים בין האגודה לבין התובעים יחסי ספק-לקוח. התביעה הייתה אמורה להיות מוגשת כנגד ועד האגודה החקלאית נס הרים שהוא ספק המים הרשמי לבתי התושבים ביישוב, טוענים במי"מי.
בכתב הההגנה טוענת מי"מי, כי היא מעניקה שירותים בתחום אחזקת רשתות המים וגבייה של חשבונות מים לאגודות חקלאיות ביישובים וזאת לפי הסכמים שנכרתים מול כל יישוב בנפרד. למשל, במושב שורש ניתנים "שירותי תיקון ואחזקה שוטפת של רשת המים, קריאת מוני מים, הפקת חשבונות וגבייתם מהתושבים כאשר הכספים מועברים מהאגודה על המושב עצמו...והוא אחראי לשלם על חשבונות המים שמקבל ממקורות". דוגמא נוספת, ישנם ישובים שבהם הוסכם כי הפחת ישולם על ידי התושבים וישנם ישובים, כדוגמת מבוא ביתר, שבהם הוסכם כי התושבים לא ישאו בפחת המים.
לגופו של עניין, טוענים במי"מי כי במהלך הקמת שכונת ההרחבה בנס הרים דרשו תושבים בהרחבה להתחבר ישירות לרשת המים של המושב וכי הוסבר להם כי מדובר בבקשה חריגה, משום שתהליך הנחת צנרת המים לשכונה החדשה טרם הושלם במלואו.
הסכם יחודי
"למרות זאת התעקשו תושבי ההרחבה להתחבר לקו המים של נס הרים ולקבל מן המשיבה שירותי מים (לרבות התקנת מד מים)”, טוענים במי"מי ומוסיפים כי ועד נס הרים נענה ללחצי התושבים ואישר את הבקשה בתנאי מפורש ש"כל פחת מים בקו זה יחול על המשתכנים". במי"מי מדגישים כי מדובר בהסכם יחודי שנחתם אך ורק בנס הרים ולא בישובים אחרים.
במקביל מודים במי"מי כי בשנת 2014 הוחלט ל"תמרץ" את הישובים להשקיע בשיפור תשתית המים. לכן, בישובים שבהם קיים הסכם לגביית הפחת ישירות מהתושבים, החלו לחייב תושבים בעלות פחת (במידה והיה פחת כזה) החל מחודש יולי 2014 .
במי"מי גם מודים כי בינואר 2015 הם הפסיקו עם גביית הפחת מהתושבים וזאת "בעקבות התייעצות של רשם האגודות השיתופיות והוועד הממונה".
גבייה בעייתית
בדיון שהתקיים לאחרונה לפני השופטת בזק רפפורט ביקשה אגודת מי"מי לצרף לכתב התביעה את כל האגודות החקלאיות להן היא מעניקה שירותים ביישובי מטה יהודה. נציג התובעים, עו"ד ברק בר-שלום התנגד לבקשה וטען כי אין זה מעיניינם של תושבי ההרחבה בנס הרים ה"ההתחשבנות הפנימית של האגודה עם המושבים".
השופטת סיכמה את הדיון במלים אלה "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, דומה כי על פני הדברים, ומבלי שאחרוץ עמדה בדבר, כי גביית פחת בידי המשיבה מעוררת קושי משפטי ניכר. בנסיבות אלו, דומה כי טוב יעשו הצדדים אם ידברו ביניהם על מנת להסדיר את המחלוקת ללא סרבול מיותר במתכונת המוצעת" על ידי בא כוח התובעים.
המשך הדיון בפרשה צפוי להיות בחודש הקרוב.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?