ביהמ"ש הקל בקנס של משק שהורשע בעבירות בנייה: זוהי טרגדיה תעסוקתית של מי שתרמו לפיתוח המדינה

טרגדיה תעסוקתית טמונה בתיקים מעין אלו, ושזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל. עולים מכל הפזורות הובאו ליישובים חקלאיים אשר היו בתחילת דרכם... ועסקו בציונות של ממש – ללא מרכאות", כך סיכם נשיא בית המשפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, את החלטתו להקל בדינם של בני זוג בעלי משק חקלאי ממושב צלפון אשר הורשעו בעבירות בנייה.

בעלי המשק (פרטיהם שמורים במערכת) נתבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וזאת לאחר שבנחלה התגלו שימושים בלתי חוקיים בהיקף נרחב. ארבעת השימושים הבלתי חוקיים העיקריים היו: סככה חקלאית מאושרת בשטח של 400 מ"ר המושכרת למטרות אחסנה, סככה בלתי מאושרת בשטח של 280 מ"ר שהוקמה על חלקה ב' שגם היא מושכרת למחסנים, שטח חקלאי בהיקף של 1300 מ"ר שהוכשר כחניה בלתי חוקית עבור עסק תיירותי הפועל בנחלה שכנה ויחידת מגורים בקרוואן בשטח של 50 מ"ר.

ברמ"י טענו כי החל משנת 2014 נעשים בנחלה שימושים שאינם חקלאיים באופן שמהווה הפרות של הסכם המשבצת, וכי מדובר בשימוש שנעשה ללא הסכמת רמ"י שממנו בעלי הנחלה מתעשרים שלא כדין ובניגוד לחוק.

ברמ"י הציגו את השומה של השמאית מטעמם, וטענו כי השומה ערוכה לפי הקווים המנחים של השמאי הממשלתי בעניין שימוש לא מורשה, כוללת גם חישוב הרווח היזמי והיא עדיפה על השומה השגויה, לטענתם, של השמאי שהופיע מטעם בעלי הנחלה. הם תבעו דמי שימוש בסך של 219 אלף שקל.

בעל הנחלה אישר בחקירתו את השכרת השימושים למחסנים, את קיומו של בית מלאכה, את קיומם של חדרי קירור ואת השימוש בשטח שהוכשר לחניה, והודה כי השימושים שנעשו מצריכים אישור פעילות לא חקלאית שלא היה בידו.

בני הזוג בעלי הנחלה טענו כי הם אזרחים כשורה, שומרי חוק לכל דבר ועניין, הנמצאים במצב רפואי וכלכלי עגום ביותר ואשר החל משנת 2014 הם עושים מאמצים להסדיר את כלל השימושים החורגים בנחלה, שכרו אנשי מקצוע מתאימים והגישו את התוכניות להיתר למוסדות התכנון, אך ללא הועיל.

לטענתם, כאשר הוגשה כנגדם התביעה על ידי רמ"י בשנת 2017 , נעצרו הליכי ההסדרה במוסדות התכנון, אשר הודיעו כי עד שלא יסתיים ההליך המשפטי לא ניתן להתקדם בעניין ההסדרה. הם הוסיפו וטענו כי כלל השימושים האסורים הופסקו עם הגשת התביעה, בעיקר עקב חוסר יכולת להסדיר את הנחלה, ולכן התקופה בגינה יש לחייבם עבור השימוש היא לכל היותר עבור 2014-2017 .

השופט שמואל הרבסט קיבל את בקשת בעלי הנחלה לחייבם עבור התקופה שבין 2014-2017 וזאת לאור העובדה שבא הכוח של רמ"י, עו"ד יגאל מינדל, לא התנגד לכך.

השופט שמואל הרבסט

בפסק הדין הדגיש השופט כי הנתבעים, "מהראיות שהוגשו עולה שהנתבעים אכן נקטו צעדים להסדרת השימושים בנחלה... אך למרות מאמציהם של הנתבעים, הדבר לא עלה בידם... והסדרת השימושים לא צלחה". הוא השווה זאת לאדם אשר עמל קשות כדי להכשיר את עצמו כנהג, אך נכשל במבחן לרישוי הנהיגה, אסור לו לנהוג אך לא ניתן להגיד כי הוא לא ניסה להשיג רישיון.

עוד הדגיש השופט הרבסט את המצב המיוחד של בעלי הנחלות במושבי העולים בפרוזדור ירושלים: "על כך ניתן וצריך להוסיף את הטרגדיה התעסוקתית הטמונה בתיקים מעין אלו, והשזורה בהיסטוריה של מדינת ישראל. עולים מכל הפזורות הובאו לישובים חקלאיים אשר היו בתחילת דרכם, התיישבו במקום, נאחזו בקרקע ועסקו בחקלאות במשך ימים רבים, בקור ובחום, בגשם ובשמש, וכך הלכה למעשה, תרמו תרומה גדולה וחשובה לפיתוחה של המדינה, לקידומה של החקלאות ועסקו בציונות של ממש – ללא מירכאות. אלא, שבהמשך, בשל סיבות שונות שלא כאן המקום לפרטם, ואם יותר לי להוסיף, למרבה הצער, נפלה החקלאות מגדולתה, איבדה את כיתרה לענפים אחרים, ואותם עולים לשעבר נותרו עם נחלות ללא מטעים, עם שטחי אדמה ללא גידולים וכן – גם עם מבנים חקלאיים ולולים – ללא יבולים וללא אפרוחים. אנשים אלו, כבר אינם עוד צעירים, ועל כן הם ביקשו להם חלופות. להם וגם לאותם המבנים. זהו סיפור הרקע של תביעות מעין התביעה דנן, וכך יש לראותן".

והוסיף השופט הרבסט: "אכן, הסכם המשבצת הופר והנתבעים הפיקו ממנו רווח. זהו מעשה שאין לעשותו, אולם כאשר באים אנו לחשב את המחיר הראוי בדבר הפרת חוזה זו - הרי  ששיקולי צדק מתגנבים להם לחישובי השמאים ולמקדמי הרווח ומחייבים, כך אני סבור, הקלה נוספת, מסוימת, אשר תביע את הבנתה של התובעת, רשות מקרקעי ישראל, ואת התייחסותה, לרקע ההיסטורי אשר פורט לעיל".

השופט קבע כי דמי השימוש הראויים שעל בעלי הנחלה לשלם עבור השימושים החורגים והבנייה בלתי חוקית עבור השנים 2014-2017 עומדים על 184 אלף שקל, אך "נוכח שיקולי הצדק" ראוי להפחית את הסכום ולהעמידו על 160 אלף שקל בלבד. הוא הורה עוד כי בעלי הנחלה יישאו בהוצאות משפט של 3000 שקל נוספים.