ביהמ"ש: הרשעה בפלילים לתושב עין ראפה שביצע עבודות בשטח מיוער

תושב עין ראפה הורשע בפלילים בגין ביצוע עבודות הכשרה של שטח המיועד לייעור, כך קבע בית המשפט השלום בבית שמש. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.

בכתב האישום שהוגש כנגד התושב (שמו שמור במערכת) נטען כי בחודשים יוני-אוקטובר 2020 הוא ביצע שתי עבודות להכשרת קרקע בשטח של כ-7.5 דונם, למרות שהשטח הוגדר כיער טבעי וכקרקע חקלאית מוכרזת. העבודות כללו עקירת עצים וצמחיה, חציבה בקרקע ויצירת טרסות לצורך גידול חקלאי, תוך שינוי פני הקרקע וללא היתר כדין.

הנאשם כפר באשמה וטען כי העבודות שבוצעו היו עבודות של נטיעה על חשבונו, "מתוך אחריות לזולת ולטבע כאשר אלו נעשו בהסכמת קק"ל כולל גידור של השטח בכדי למנוע כניסתם של עבריינים".

הנאשם הוסיף וטען כי בהתאם לתכנית החלה על משבצת הקרקע (מי/ 999 ) אכן הקרקע מיועדת לייעור ולא לחקלאות, אך סעיף בתכנית (6.1 א) מאפשר עיבוד חקלאי וזה לשונו: "יותר המשך שימוש חקלאי שנקבע בתכנית מאושרת קודמת. כמו  כן יאופשר עיבוד חקלאי בשטחים הנוספים הראויים לעיבוד, באישור קק"ל".

בית המשפט דחה את טענות הנאשם וקבע כי התכנית המאושרת הקודמת לא איפשרה עיבוד חקלאי במשבצת הקרקע וכי גם בתכנית הקודמת השטח הוגדר "יער טבעי לשימור", וכי לא היה עיבוד חקלאי של השטח במשך תקופה של 35-40 שנה לפחות.

שופטת בית המשפט השלום בבית שמש, מאיה אב-גנים ויינשטיין, הוסיפה וציינה כי "לו אכן היו בחלקות עצי זית בוגרים, או גפנים שהנאשם המשיך את הטיפול בהם, יכול היה הוא בנקל להביא תיעוד מצולם של העצים והגפנים בחלקה. בפועל לא הובא דבר לבסס את טענת ההגנה. ההפך הוא הנכון- עדי הנאשם בעצמם תיארו שימוש שהופסק לפני שנים רבות."

בהכרעת הדין הדגישה שופטת כי הכשרת קרקע למטרות חקלאיות אסורה בשטח המיועד ליער טבעי לשימור בו אסורה עבודה חקלאית וכי שימוש חקלאי במותנה בכך שהוא "המשך לשימוש מותר בהתאם לתכנית קודמת, או באישור קק"ל". 

השופטת דחתה גם את הטענה של הנאשם לאכיפה בררנית וקבעה כי הטענה "לא הוכחה ברף הנדרש... כידוע, לצורך הוכחת טענה לאכיפה בררנית, מן ההכרח להציג תשתית עובדתית מבוססת והנטל להוכחת הטענה מוטל על הנאשם."

לאור זאת, הרשיעה השופטת את הנאשם בעבירה על חוק התכנון והבנייה. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.