בין דוד לגוליית – חידת קיאפה

מי בנה לפני 3,000 שנה את העיר המסתורית בעלת שני השערים שהתגלתה בעמק האלה? תערוכה חדשה במוזיאון ארצות המקרא חושפת לראשונה ממצאים ייחודיים מחירבת קיאפה

"אפילו אני, שיזמתי את החפירות באתר ואספתי ממצא לממצא, התרגשתי לראות בפעם הראשונה במסגרת התערוכה את הרצף של הפריטים שחשפנו ושיקמנו, שמצביעים על האפשרות שחירבת קיאפה היא שעריים התנ"כית מתקופתו של המלך דוד", כך אמר בשבוע שעבר פרופ' יוסף גרפינקל במהלך סיור מקדים לתערוכה החדשה שנפתחה השבוע במוזיאון ארצות המקרא תחת הכותרת: "בין דוד לגוליית – חידת קיאפה".

התערוכה חושפת לראשונה לציבור ממצאים מהאתר הארכיאולוגי "חירבת קיאפה" שנחשף ב-2008 בעמק האלה. האתר, שוכן בסמיכות למקום בו התרחש הקרב המפורסם בין דוד וגוליית, הקרב שהפך לאחד מהמיתולוגיות הידועות ביותר של התנ"ך ומשמש עד היום כסמל לנצחונם של הנחישות, אומץ הלב וכושר האילתור על כוח ברוטאלי וגס.

מי היו התושבים?

במשך שבע עונות, משנת 2007 עד 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנהלת פרופסור יוסי גרפינקל, סער גנור מרשות העתיקות ופרופסור מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית הדרומית בטנסי.

החופרים באתר גילו עיר מתוכננת, בשטח של 23 דונם, מוקפת בחומה איתנה הכוללת שני שערים (האחד פונה לירושלים והשני לפלשת), ובמרכזה מבנה גדול בשטח של מאות מ"ר, הנראה כמבנה של שליט העיר. העיר המסתורית התקיימה במשך כמה עשרות שנים עד שנחרבה וננטשה בנסיבות עלומות.

המיקום של האתר, השוכן בין תל שוכה לתל עזקה, בלב אזור העימות בין פלשת ליהודה, הביא את החוקרים לזהות אותו עם "שעריים" המקראית ואת הקמתו כחלק מתהליך התפשטותה של ממלכת דוד מערבה, אל מול הפלשתים.

על סמך תיארוך פחמן 14 של גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות, התברר כי האתר התקיים בסוף המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס, התקופה אליה מייחסים את ראשית המלוכה בישראל. עובדה זו עוררה ויכוח סוער בין טובי הארכיאולוגים וההיסטוריונים ברחבי העולם, אשר במהלך עשרות השנים האחרונות טענו כי יש להטיל ספק בקיומה של ממלכת יהודה בכלל ושל מלכות דוד בפרט בתקופה של 1000 לפנ"הס.

על רקע המחלוקת נוגע לקיומה של מלכות דוד, הארכיאולוגים חלוקים בדעותיהם בנוגע לזהותם מי היו תושביה של אותה עיר ללא שם אשר נטשו אותה מבלי שוב? האם היו הם כנענים, פלשתים או שמא היו אלה נתיניו של דוד המלך בימיה הראשונים של ממלכתו? האם אכן ניתן לזהות את העיר בעלת שני השערים עם שעריים המקראית? ועוד מגוון תהיות העולות מן הממצאים.

בנוסף, תוצג בתערוכה כתובת תל דן – כתובת בשפה הארמית המזכירה את ממלכת יהודה בכינוי "בית דוד", העדות החוץ מקראית היחידה כיום לקיומו של דוד המלך. הכתובת מתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס הוצבה בשער העיר העתיקה דן שבעמק החולה.

דגם מקדש מפואר

בין הפריטים שנחשפו באתר ויוצגו לראשונה לציבור בתערוכה: שבר חרס (אוסטריקון) ועליו כתובת מסקרנת, שלהערכת מומחים רבים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה ובה המילים "עבוד את", "מלך", "שופט", "אל תעש" ועוד. בנוסף, דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים. כמו כן, יוצגו בתערוכה מבני פולחן שונים, כלי נשק, כלי עבודה, קנקני בירה ועדויות לחיי היומיום של תושבי המקום, כמו גם שחזורים אדריכליים מרהיבים של מראה העיר בשיא ימי פריחתה.

לטענת החוקרים, בראשותו של פרופ' יוסי גרפינקל, העיר המבוצרת והמתוכננת מלמדת על קיומה של ממלכה חזקה ומאורגנת ביהודה כבר בראשית המאה ה-10 לפנה"ס. בין עשרות אלפי עצמות בעלי החיים שהתגלו בעיר לא נמצאו עצמות חזיר, למרות שאלה מופיעות באחוזים ניכרים בערים פלשתיות. נוסף על כך, בהשוואה לאתרים פלשתיים, כמו אשקלון ואשדוד, מספרם של כלי החרס מטיפוס פלשתי באתר נמוך ביותר.

לדברי גרפינקל, חורבן העיר, ככל הנראה בסמוך לשנת 980 לפנ"הס, היה בוודאי טרגדיה גדולה בזמנו, אולם הוא הקפיא בזמן את שגרת החיים של תושביה וכך, לאחר 3,000 שנה, אפשר ללמוד באופן בלתי אמצעי על חיי התושבים, הישגי הבנייה שלהם, מנהגי הפולחן ואולי גם על המנהל, בעיר שהשתייכה לישות פוליטית חזקה ומאורגנת.

בתערוכה יוצגו שרידי העיר, שעריה, בתיה ושלל הממצאים יוצאי הדופן, שינסו לתת מענה לשאלות אלו, דרך סיור חוויתי בגלריות שיאפשר למבקרים להיחשף לעיר המרגשת. הסיור ילווה בהדמיות שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, יצירה מוזיקלית מקורית מאת האמנית הבינלאומית ראלי מרגלית בהשראת האתר הארכיאולוגי, והדמיה הממחישה כיצד נראתה העיר בשיא ימי תפארתה. בנוסף, יוקרן סרט קצר על הקשר בין דגם המקדש שהתגלה בחירבת קיאפה לבין בית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.

אמנדה וייס, מנכ"לית מוזיאון ארצות המקרא: "אנו חשים התרגשות עצומה להיות בעלי הזכות הגדולה להציג את התגליות ולחשוף את התמונה ההיסטורית הגדולה מתקופה כה משמעותית שמעט ידוע עליה. המחשבה כי כאן בעמק האלה גילינו את צעדיו של דוד המלך מסעירה את מוחם של טובי החוקרים ברחבי העולם וכעת יש לכל אדם הזדמנות לעבור מסע בזמן 3,000 שנה אחורה" .

התערוכה יצאה לפועל הודות לתמיכה ושיתוף הפעולה של רשות העתיקות, הקרן ע"ש אלי ובתיה בורובסקי, ידידי מוזיאון ארצות המקרא באמריקה, בריטניה וגרמניה, הקרן לארכיאולוגיה של ארצות המקרא, תורמים פרטיים ובתמיכת משרד התרבות והספורט, משרד החינוך ועיריית ירושלים.

"בין דוד לגוליית – חידת קיאפה", מוזיאון ארצות המקרא, החל מ-5.9.2016, קרית המוזיאונים, ירושלים (בימי רביעי החל מ-16:00 ובשבתות הכניסה לילדים – חינם)