דלג לתוכן העמוד
יום רביעי, 04 בנובמבר 2026
אשר שימוש בשירותי מיקום להצגת מזג האוויר

ביקש לדחות תביעה: העבירה נעשתה בשטח המפורז

לטרון צלמה דפנה תגר

נאשם בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף בטענה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון באישום, שכן המקרקעין מושא כתב האישום מצויים בשטח המפורז, אשר נתפס על ידי מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, מחוץ לשטח גבולותיה של מדינת ישראל. לטענת הנאשם, אין החוק הישראלי חל בשטח המפורז, ועל כן מדובר ב"שטח הפקר".

מדובר בעבירות בנייה שנעשו בשטח המפורז הסמוך למנזר לטרון. השטח, שנכבש במלחמת ששת הימים, לא סופח עד היום באופן רשמי למדינת ישראל, וזאת למרות שעובר בו קטע של כביש מספר 1.

שופט בית המשפט השלום בבית שמש, ירון מינטקביץ, שדן בבקשה קבע כי יש לדחות אותה. בפסק דין מנומק קבע השופט כי הנאשם הוא תושב ישראל, ודיני מדינת ישראל חלים עליו גם בהיותו באזור יהודה ושומרון. “במיוחד דברים אמורים כאשר הנאשם נמצא בשטח הנתון לריבונות ישראלית מלאה, אשר אין בו בתי משפט המוסמכים מכח תחיקת הבטחון. אמנם המקרקעין מצויים בשטח המפורז, אך שטח מפורז אינו שטח הפקר, בו לית דין ולית דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. לא ניתן לקבל פרשנות של הדין, אשר תוצאתה תביא לכך שהמדינה אינה יכולה לאכוף את הדין בשטח הנתון לריבונותה”, קבע השופט.

"אפילו אם נניח לצורך הדיון, שאכן מדובר בשטח "מפורז" שמעבר לתחום השיפוט של מדינת ישראל... לביהמ"ש בישראל יש סמכות שיפוט לפי הדין הישראלי על אדם הנמצא בישראל בשל מעשה שאירע ב"איזור", אם המעשה מהווה עבירה אילו אירע בתחום השיפוט של ישראל”, הדגיש השופט מינטקביץ והוסיף, “לא יכול להיות ספק, כי תכליתן ומטרתן של תקנות השיפוט היא להחילן על כל האיזורים שנשלטו ע"י ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, מעבר ל"קו הירוק".

לסיכום התביעה נדחתה והנאשם ייאלץ להתמודד עם כתב האישום בגין העבירות על חוק התכנון והבניה.

 

אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?