מי יהיה ראש העיר החרדי הבא?

האוכלוסייה החרדית ליטאית הגבירה את כוחה בבית שמש אך המאבק הפנימי בסיעת "דגל התורה" מעמידה בסימן שאלה את היכולת שלה להעמיד מועמד מוסכם לראשות העיר

כל מי שיש לו יד ורגל בפוליטיקה המקומית של בית-שמש יודע של-30.10.2018 (וגם לימים שלפני) לא עושים תכניות. יש בחירות באותו יום. אומרים שיום הבחירות זה כמו פסח, חג שעובר מהר אבל תקופת ההכנות אליו נמתחת כמו חבל גומי...

הנחת היסוד הכמעט מובנת מאליה היא כי האיש שיישב על כס ראש העיר בקומה השלישית של קניון "נעימי" יגיע מהציבור החרדי. השאלה היא רק מאיזה מפלגה יגיע. כרגע אין תשובה. מה המצב בפרמטרים הקובעים? על כך בשורות הבאות.

הפרמטר הראשון הוא בסיס הכוח, מה גודלה של המפלגה בראשה עומד ראש העיר. יצוין כי ש"ס, מפלגתו של ראש העיר המכהן, משה אבוטבול, הייתה בנחיתות לעומת הגוש החרדי אשכנזי. ב-2008 מדובר היה בשלושה מנדטים לעומת חמישה, אלא שהיה זה ניסיון ראשון להריץ ראש עיר חרדי, לציבור החרדי לא היה עדיין רוב והקונספט היה כי למועמד של ש"ס יהיה יותר קל לגייס תמיכה מבית-שמש הוותיקה (מסורתית ומזרחית ברובה) כדי להשיג רוב ולנצח ואכן כך היה.

ב-2013 הפער העדתי הפנים-חרדי גדל, שני מנדטים לש"ס לעומת שבעה של האשכנזים אלא שהפעם אלו האחרונים התפצלו לשלוש רשימות והיה יותר קל להגיע להסכמה על תמיכה בראש עיר מכהן מאשר להחליט בין הסיעות האשכנזיות. אגב, המפלגות החרדיות לא השיגו רוב במועצת העיר (9 מתוך 19). תמיכת מאיר בלעיש ומפלגתו "דור אחר" הביאה לחרדים את הניצחון במערכת בחירות כפולה זו ובהמשך הקדנציה הצטרפו לקואליציה מפלגות נוספות שהעניקו שקט לא מבוטל לראש העיר.

בחירות 2018 מביאות איתן אלקטורט חדש וגדול של אלפי מצביעים חדשים, רובם ככולם חרדים, המתגוררים בשכונות החדשות שבדרום העיר. רוב תושבי שכונות אלו שייכים לציבור הליטאי – מפלגת "דגל התורה", המונה כיום שלושה מנדטים במועצת העיר. מיעוט מקרב התושבים החדשים משתייך לש"ס, שמונה כיום שני מנדטים. הציבור החסידי, מיוצג כיום על-ידי שתי מפלגות ("אגודת ישראל" ו"שלומי אמונים") המונות כיום ארבעה מנדטים, מהווה אחוז זניח וכמעט אפסי בשכונות החדשות, מה שמקטין כמעט לאפס את סיכויי החסידים להגדיל את הייצוג שלהם במועצת העיר בעוד פחות מעשרה חודשים.

עקב גידול האוכלוסין תגדל מועצת העיר מ-19 ל-21 מנדטים כאשר לאור פילוח האוכלוסיות החדשות מובטח לציבור החרדי רוב במועצת העיר (11-12 חברים מתוך 21). הסיכויים של המגזר הליטאי להגדיל את כוחו במועצת העיר העתידית הם משמעותיים. בניתוח פנימי יותר צפויים ל"דגל התורה" 5-6 מנדטים וש"ס עשויה להחזיר לעצמה את המנדט השלישי שאבד לה בבחירות החוזרות ב-2014.

בנושא המועמד לראשות העיר מתחולל קרב פנימי ב"דגל התורה" בין שני מועמדים דומיננטיים. האחד הוא שמואל גרינברג, הנהנה מתדמית ליברלית בקרב הציבור הלא-חרדי ומקירבה ליו"ר המפלגה, ח"כ משה גפני. השני הוא משה מונטג, המזוהה יותר מכל עם תנופת הבנייה של השנים האחרונות ומכונה "הבולדוזר" ו"שר השיכון" ומקשרים טובים עם בכיר העסקנים וחצרות הרבנים.

כרגע שקט מבחינת ההצהרות. באזור ראש השנה פורסם ב"שופינג מקומי" סקר של מכון "סמית" ולפיו, גרינברג הוא המועמד היחיד בציבור החרדי שיכול לתת פייט לאבוטבול ולקבל תמיכה משמעותית בבית-שמש הוותיקה. כקונטרה, הכריז ראש העיר, משה אבוטבול, כי יפנה את מקומו אם מונטג יהיה זה שיציג מועמדות. כולם ציפו כי ב"דגל התורה" יקפצו על הודעת אבוטבול וימהרו להכריז על מועמדותו של מונטג, אך זה לא קרה. בחלוף הזמן ובאין תגובה, הכריז אבוטבול כי בכוונתו להתמודד לקדנציה שלישית. או אז התעורר ח"כ גפני והצהיר בתקשורת החרדית כי "עד פסח אין מה לדבר ומי שידבר ימצא עצמו בחוץ" ומאז שקט...

ההנחה הרווחת כרגע היא כי ראשי הפלגים החרדיים ברמה הארצית יעשו סדר עם כל ריכוזי החרדים בכל הרשויות ויגיעו להסכמה באלו ערים יתמודדו לראשות, היכן ידרשו סגנים והיכן ידרשו תיקים בכירים. במצב שכזה להלך הרוח הציבורי לא תהיה כל כך משמעות – כל התלונות על הלכלוך ברחובות, חריגות הבנייה הסיטוניות, שלטי הדרת הנשים (שרק גברו לאחר הדיון בבג"ץ), מצוקת העדר כיתות לימוד ומחדלים נוספים יתנפצו על ה"ככל אשר יורוך" – הנחיות הרבנים והעסקנים. מסתבר, כי לא רק במטצ'-אפ בין הציבור החרדי לציבור הכללי, אלא גם בתוך הציבור החרדי עצמו, ינצחו בעלי זכות ההצבעה את בעלי זכות הבחירה...

(הכותב הוא איש תקשורת המצוי היטב בנבכי הפוליטיקה המקומית בבית שמש אך מעדיף להישאר בעילום שם)