בעל נחלות שביצע שימושים חורגים נרחבים – ייאלץ להשיבן למדינה

בית המשפט מחוזי מרכז בלוד קבע שבעל שתי נחלות בכפר טרומן שלא התגורר בהן ועשה בהן שימוש חורג בהיקף נרחב לאורך שנים ייאלץ להחזירן לרמ"י ולשלם דמי שימוש בהיקף של יותר מ-7 מיליון שקל

חבר מושב כפר טרומן יצחק קלקודה ישיב למדינה שתי נחלות חקלאיות שבהן הוא מחזיק, וזאת לאחר שבמשך שנים רבות ביצע בהן שימושים חורגים בהיקף נרחב. בנוסף ישלם קלקודה דמי שימוש בהיקף של יותר מ-7 מיליון שקל בגין השימושים החורגים, ויסיר את המבנים הבלתי חוקיים בשטח הנחלות. הוא אף חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 100 אלף שקל, כך קבע בית המשפט המחוזי מרכז השבוע.

מדובר בתביעה משנת 2013 שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד יצחק ועמליה קלקודה, לביטול חוזה ולהשבת שתי נחלות חקלאיות במושב ולתשלום דמי שימוש בסך 23 מיליון שקל בגין השימושים שביצע קלקודה בעסקים שניהל על הקרקע.

מפסק הדין של שופטת בית המשפט המחוזי, דפנה בלטמן קדראי, עולה כי הנחלות הועברו בירושה ליצחק ועמליה קלקודה. בשנת 1992 נקלעה משפחת קלקודה לקשיים כלכליים, וכתוצאה מכך נאלצה להפסיק לעסוק בייצור חלב ומאז הקימה עסקים רבים ללא היתר ובשימוש חורג על אדמותיה החקלאיות ובהם: חניון "טסים" לבאי נתב"ג, עסק לשטיפת מכוניות, צימרים, מכולות, מחסנים ועוד.

נגד קלקודה הוגשו כתבי אישום ובשנת 2014 הוצא צו איסור שימוש לכל המבנים החורגים בקרקע, צו הפסקת שימוש לכל עסקי הרכב, וצו פינוי או הריסה לצימרים למכולות לקראוונים ולמבנים לא חוקיים אחרים. בנוסף הוטל על קלקודה קנס בסך 2.5 מיליון שקל. למרות הכרעת הדין נגדו, לא חדל מלבצע את העבירות.

כאמור, במקביל להליכים הפליליים הגישה רמ"י תביעה להשבת הנחלות, הריסת המבנים הלא חוקיים ותשלום דמי שימוש ראויים.

מנגד טען קלקודה כי מדובר באכיפה בררנית שמפלה אותו ביחס לאלפי מתיישבים המבצעים שימושים חורגים בנחלות המדינה בהיקפים שונים. הוא לא הכחיש את השימוש החורג אך טען כי היה זה כורח המציאות לאור החובות האדירים אליהם נקלעו כתוצאה מהרפורמה במשק החלב, ומהימנעות הרשויות מהסדרת פעילות לא חקלאית בנחלות בהתאם להחלטות של המועצה בעניין זה.

שופטת בית המשפט המחוזי דפנה בלטמן קדראי, קיבלה את עמדת המדינה, וקבעה כי בני הזוג קלקודה עשו בקרקע שימושים חורגים באופן קיצוני, הפרו את מטרת ההסכם ואת זכותם להחזיק בנחלות ובנסיבות אלו קמה לרשות מקרקעי ישראל הזכות לקבל בחזרה את את הנחלות ללא תשלום פיצוי כלשהו.

"הנתבעים התעלמו מהצווים השיפוטיים שניתנו כנגדם במהלך השנים והמשיכו בפעילותם להשכיר לגורמים מסחריים חיצוניים מבנים ושטחים אשר ניתנו לצרכי עיבוד חקלאי ומגורים. חמור מכך, הנתבעים כלל לא התגוררו באף אחת מהנחלות והם החזיקו בשתי נחלות שלא בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, אותן הם ניצלו לצרכי הפקת רווחים אישיים. הנתבעים "צפצפו" על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת. בכך, הפרו הנתבעים הפרה יסודית, קשה ומתמשכת את הוראות הסכם המשבצת ואת מטרת החכירה העומדת ביסודו. אשר על כן, מצופה כי רמ"י כנאמן הציבור וכמייצגו ינקוט בצעדים משפטיים הולמים כנגדם ויפעל לקבל את הקרקע בחזרה. כך נעשה בתיק זה – וכדין", כתבה השופטת בלטמן קדראי.

לאור זאת קבעה השופטת כי בני הזוג קלקודה ישיבו את הנחלות לידי רשות מקרקעי ישראל כשהן ריקות ופנויות מכל מבנים בלתי חוקיים ובהתאם להסכם פשרה שהושג עם מושב כפר טרומן. בנוסף, חויבו בני הזוג קלקודה בתשלום דמי שימוש ראויים, לפי שיעור תשואה שיעמוד על 6% לשנה משווי המקרקעין, כך שישולמו 7 מיליון שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנוסף התקבלה הטענה לפיה את דמי השימוש החורג יש לגזור בהתאם לשימוש המבוצע בפועל כולל רכיב הרווח היזמי, בפרט בהינתן התנהלות בני הזוג.