בעלי חוות אביב ישלם למינהל מאות אלפי ₪ ויפנה המתחם

מאז 1999 מסרב המינהל להעניק למנשה אביב הסכם חכירה על שטח החווה. עתה קבע בית המשפט כי עליו להסתלק מהקרקע עד לדצמבר 2009 ולשלם דמי שימוש

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים חנה בן עמי קיבלה בתחילת השבוע את תביעת מינהל מקרקעי ישראל נגד מנשה אביב, בעליה של חוות אביב הנמצאת בכביש מספר 1, וקבעה כי על אביב להסתלק מהקרקע עד לדצמבר 2009 וכן לשלם דמי שימוש עבור התקופה שמספטמבר 1996, בשיעור של 6% מערך הקרקע. ערך הקרקע נאמד נומינלית ב-6.15 מיליון ₪ (לתקופה 1996-2007) והוא נושא ריבית והצמדה, ודמי השימוש נאמדים במאות אלפי ש"ח

מפסק הדין עולה כי כבר ב-1999 עתר אביב נגד מינהל מקרקעי ישראל בבקשה לחייבו לחתום עימו על חוזה חכירה לדורות מבלי שייערך מכרז בנוגע לקרקע. במקביל עתר המינהל נגד אביב בבקשה לסלק אותו מהקרקע וכן מחלקת קרקע סמוכה אליה כיוון שלטענת המינהל אביב פלש לשם שלא כדין.

חוות אביב נמצאת ממול למחלף שורש, בחלק הצפוני של המחלף ובסמוך לאנדרטת פורצי הדרך לירושלים. אביב הוא תושב מושב שואבה שלטענתו ביצע איתו בסוף שנות ה-70 הסכם החלפת קרקעות בעקבותיו קיבל לידיו את חלקת האדמה בשטח של כ-5 דונם.

על פי כתב התביעה החזיק אביב בקרקע בפועל החל משנת 1979 וללא חוזה כלשהו עם המינהל. רק בשנת 1991 נחתם בין אביב למינהל חוזה הרשאה לתקופה של עד חמש שנים, כאשר בין התניות החוזה נכללה התחייבות של אביב שלא להקים כל מבנה בקרקע למעט מבנה ארעי שיוקם באישור מראש ובכתב של המינהל.

ב-1996 הביע המינהל את הסכמתו לחידוש חוזה החכירה אך העלה את סכום דמי השימוש והעמיד אותם על שווי קרקע בשיעור של 240 אלף שקלים. אביב סירב לשלם את דמי שימוש בערך החדש אך המשיך להחזיק בקרקע.

שנת 1999 הודיע המינהל לאביב כי הוא חייב לעזוב את הקרקע בתוך 30 יום. אביב הגיש בתגובה הגיש כתב תביעה נגד המינהל. במועד מאוחר יותר, כך טען המינהל בכתב התביעה, פלש אביב לשטחים נוספים מעבר לקרקע שהוקצתה לו ועשה בהם כבתוך שלו ואף בנה בהם מספר מבנים והחל להפעיל במקום אולם אירועים.

אביב טען, באמצעות עו"ד רוני דובר, כי מתוקף היותו יושב על הקרקע במשך שנים רבות התפתחה אצלו במשך השנים ציפייה שיותר לו להמשיך ולהחזיק בה גם בעתיד. עוד טען אביב כי סירובו של המנהל לחתום עימו על הסכם חכירה מנוגד למדיניותו הרגילה ומהווה אפליה פסולה בינו לבין חקלאים אחרים.

מנגד טען המינהל באמצעות עו"ד אורלי אהרוני מפרקליטות מחוז ירושלים כי על הקרקע לא חלה כל מדיניות המחייבת החכרה לטווח ארוך, בוודאי שלא חכירה לדורות וכן גם אביב הפר הפרה יסודית את ההסכם שנחתם עימו. המינהל הוסיף וטען, כי החזקתו של אביב בקרקע החל מתום תקופת ההרשאה השנייה נעשתה שלא כדין ולפיכך יש להורות על סילוקו.

השופטת חנה בן-עמי מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את טענות המינהל במלואן, הורתה לאביב לשלם את כל חובות דמי השימוש שצבר משנת 1996, 6% מערך הקרקע המסתכם בסכום נומינלי של כ-282 אלף ₪ אליו יש להוסיף הצמדה וריבית, כמו כן הורתה השופטת לאביב להסתלק מהקרקע עד סוף דצמבר 2009, וחייבה אותו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למינהל מקרקעי ישראל בסך של 50 אלף שקלים.