בעלי נחלה ישלמו 1.5 מליון שקל דמי שימוש ו-100 אלף שקל הוצאות

^{כפר אוריה} 

בית משפט השלום בבית שמש פרסם לאחרונה פסק דין משלים בסוגיית הוצאות המשפט בהליך שניהלה מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד בעלי נחלה במושב כפר אוריה שהורשעו בעבירות בנייה (השמות שמורים במערכת).  פסק הדין מקבל במלואה את דרישת ההוצאות של רשות מקרקעי ישראל  ואת רוב הסכום של שכר טירחת עורכי הדין תוך דחייה של טענות הנתבעים.

פסק הדין הנוכחי התקבל במסגרת תביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד בעלי נחלה חקלאית במושב כפר אוריה בדרישה לפינוי, הריסת מבנים בלתי חוקיים ותשלום דמי שימוש ראויים בסכום של כ־2.45 מיליון שקל. התביעה הוגשה לאחר שנים של הליכים מנהליים ופליליים, ובהמשך להרשעה פלילית של הנתבעים בעבירות בנייה ושימוש חורג.

על פי כתב התביעה, כבר בשנת 2022  הוגשה נגד בעלי הנחלה תביעה אזרחית קודמת בסך 1.073 מיליון שקל בגין שימוש בלתי חוקי במקרקעי המדינה. לטענת המדינה, הנתבעים התעלמו מההליך המשיכו לבצע עבירות בנייה ושימושים אסורים בנחלה, ואף הרחיבו את הבנייה הבלתי חוקית. במהלך התקופה התקיים משא ומתן בין הצדדים בניסיון להגיע להסדר כולל, אך זה לא צלח והמדינה בחרה להגיש תביעה חדשה, מעודכנת, בסכום גבוה משמעותית.

עבירות מתמשכות

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים עשו שימושים נרחבים בקרקע חקלאית בניגוד לייעודה, תוך הקמת מבנים, סככות, מתקנים ותשתיות ללא היתר. בכתב התביעה מפורטת שורה ארוכה של עבירות, ובהן: בניית מבנים ללא היתר בנייה כדין; שימוש חורג בקרקע חקלאית למגורים ולפעילות שאינה חקלאית; הקמת מתקנים ותשתיות ללא אישור; והמשך החזקת הקרקע והשימוש בה גם לאחר שננקטו הליכי אכיפה, צווי הריסה והגשת תביעות קודמות. המדינה מדגישה כי מדובר בעבירות מתמשכות ובוטות, שבוצעו ביודעין.

לצד ההליך האזרחי, מצוין בכתב התביעה כי נגד הנתבעים הוגש בעבר כתב אישום פלילי אשר ב-2022 ניתן בו גזר הדין לאחר שהנתבעים הודו בעובדות והורשעו בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה. בית המשפט אימץ הסדר טיעון וגזר על כל אחד מהנאשמים: קנס כספי בסך 30 אלף שקל, מאסר על תנאי והתחייבות כספית נוספת בסך 30 אלף שקל להימנע מביצוע עבירות דומות.

למרות ההרשעה והעונשים, טוענת המדינה כי הנתבעים לא חדלו מהשימושים האסורים ולא פעלו להסרת כלל המבנים הבלתי חוקיים. ההליך הזה הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין בדצמבר 2025, במסגרתה חויבו הנתבעים לפנות מבנים וחריגות בנייה מהמקרקעין,  ולשלם לרמ"י דמי שימוש בסך משמעותי של כ-1.5 מיליון שקל סוגיית ההוצאות נותרה להכרעה נפרדת.

הוצאות במלואן

במסגרת הטיעונים לעניין ההוצאות, ניסו הנתבעים לגלגל את האחריות לפתחה של רמ", חלקם טענו  כי הרשות נהגה בחוסר תום לב כשנקטה בהליך ללא התראה מוקדמת ובהתבסס על נתונים שגויים וחלקם טענו ל"כשל תיעודי" של הרשויות אשר מנע מהם להוכיח את טענותיהם ההיסטוריות. מנגד דרשה רמ"י לקבל החזר הוצאות משפט מלא בסכום של 20 אלף שקל והחזר שכר טירחה מלא בהיקף של 100 אלף שקל.

שופט בית המשפט השלום בבית שמש, אלעד לנג, דחה את טענות בעלי הנחלה לחלוטין וקיבל את עמדת רמ"י שדרשה לפסוק החזר הוצאות באופן מלא וריאלי. בהחלטתו המנומקת פירט השופט לנג את השיקולים שהובילו לחיוב הנתבעים בהוצאות הריאליות: הימשכות ההליכים המשפטיים , העבודה הרבה שהשקיעה רמ"י, היקף חריגות הבנייה שבוצעו, ועלויות נוספות שהוטלו על רמ"י במהלך ההליך המשפטי.

לאור נימוקים אלו, קבע בית המשפט כי הנתבעים,  ביחד ולחוד, ישלמו לרשות מקרקעי ישראל את הסכומים הבאים בתוך 30 יום: החזר הוצאות משפט בסכום של 20,500 שקל, ושכר טרחת עו"ד בסכום של 80 אלף שקל.

סכום זה מתווסף כאמור לדמי השימוש שנקבעו במסגרת הפשרה ומהווה מסר ברור באשר למחיר ההתדיינות הממושכת מול המדינה במקרי פלישה ושימוש לא חוקי במקרקעי ציבור.