בקוע: דמי השימוש החורג לרמ"י הופחתו ב-80%

בית משפט השלום בבית שמש קיבל תביעה של רשות מקרקעי ישראל לדמי שימוש חורג בנחלה במושב בקוע אך הקטין את סכום דמי השימוש ב-80% (!), וזאת לאחר שקבע כי הערכת השמאות של רמ"י הייתה מופרזת.

ששת ילדיהם של בעלי נחלה במושב בקוע שהלכו לעולמם (שמם שמור במערכת) נתבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל בשל עבירות בנייה בנחלה. יחד עם הילדים נתבעת גם האגודה השיתופית של בקוע וכן שוכר מסחרי של מבנה בנחלה. אולם, במהלך ההליך המשפטי נמחקו רוב הנתבעים ונותרה נתבעת אחת, היורשת של הנחלה.

במסגרת התביעה טענה רמ"י כי בחלקת המגורים של הנחלה הוקמה סככה בשטח של 290 מ"ר שהושכרה לעסק של איסוף ומיחזור שמנים, וכן שטח של 350 מ"ר המשמש לאחסנה פתוחה. כמו כן, הוקמו בנחלה שני בתי מגורים האחד בשטח של 115 מ"ר והשני בשטח של 80 מ"ר, שניהם ללא היתר בנייה ואשר רמ"י דורשת את הסדרתם המיידית ולא את הריסתם. עוד נטען כי בשנת 2015 הונח בנחלה קרוואן בשטח של 50 מ"ר (אשר בינתיים סולק מהנחלה), וכי בעלי הנחלה פלשו לשטח סמוך באמצעות נטיעות וסלילה של דרך גישה בהיקף של 880 מ"ר. במהלך ההליכים המשפטיים הופסקו השימושים האסורים והחריגות השונות הוסדרו באופן חוקי.

לאור זאת דן בית המשפט רק בתביעה של רמ"י לדמי שימוש בהיקף של 127 אלף שקל, וזאת, לפי דו"ח שומה שהסתמך על שומות במושבים אחרים, אך לא בדק עסקאות דומות שנעשו במושב בקוע.

היורשת טענה בבית המשפט כי השימושים האסורים נעשו על מנת לאפשר לילדים לסעוד את אימם הקשישה, תוך הפקת רווח זעום מהשכרת מתחמי האחסון. עוד ציינה כי השימושים האסורים פסקו מיד כשלמדה על דבר  האיסור, וכן כי, כשגילתה כי לבתי המגורים אשר הוספו אין אישורי בנייה – היא פעלה להשגתם.

השופט, שמואל הרבסט, דחה את טענות היורשת וקבע כי אין מחלוקת של ממש על עצם ההפרות ואין לטענות משקל מספיק להשפיע על התביעה.

השמאי מטעם היורשת, טען כי מחיר הקרקע במושבים שהובאו בשומת המינהל היה גבוה באופן משמעותי ממחיר הקרקע בבקוע, וכי יש להשוות בין מושבים הדומים באופיים ובמחירי הנכסים שבהם.

השופט, שמואל הרבסט, קיבל את שומת השמאי הפרטי וקבע שמקורות ההשוואה שלו מדויקים יותר ממקורות ההשוואה של שומת המינהל. לאור זאת, קבע כי על היורשת יוטלו דמי שימוש בסך 28 אלף שקל (כ-20% בלבד מהתביעה) ובנוסף תשלם 6000 שקל הוצאות משפט.