בשם הסב

סבה של קים קידר, אליהו ריבק ז"ל, נפל בלחימה לשחרור ירושלים. בתו ונכדיו הולכים בעקבותיו

סמל קים קידר, תושבת רמת רזיאל, התגייסה באוגוסט 2014 לקורס מדריכות אימון גופני, דבר שהנחה אותה לאורך כל חייה. קים למדה בתיכון הראל שבמבשרת ציון שם הייתה תלמידה מצטיינת, ולצד ההשקעה בלימודים, בזמנה הפנוי רכבה על סוסים ותמיד עסקה בספורט.
כשקים התגייסה לא היה לה ספק לאן היא תרצה להגיע, לחטיבת הצנחנים, שם תוכל להמשיך את אותה המורשת שהנחיל סבה, אליהו ריבק ז"ל.
אליהו ריבק ז"ל שירת בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים. במילואים הוא הוצב בעוצבת המילואים "חוד החנית", שהייתה הראשונה להיכנס לעיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים. אליהו נהרג בקרב בכניסה לירושלים בסמטת שיח ג'ראח ביום השני של המלחמה, כשהוא בן 29 והותיר אחריו אישה, מרים, וילדה, טלי. הוא לא זכה לראות את ירושלים לאחר שחרורה.
בתו, טלי קידר, שהייתה אז רק בת 4, שמעה במשך השנים רק סיפורים מעטים על אביה. עם זאת, ההנצחה שלו ו"הכומתה האדומה" היו משמעותיים מאוד עבורה, ובהמשך גם בחיי ילדיה.
טלי חלמה להיות מדריכת אימון גופני בחטיבת הצנחנים והחלום שלה התגשם. צירוף מקרים הוביל את טלי לפגוש חברים שלחמו עם אבא שלה בקרב האחרון, ולקבל מהם חפצים יקרי ערך ששייכים לו: מכתב שכתב לו חבר וקופסת גפרורים בה השתמש ברגעיו האחרונים.
שנים לאחר שירותה הצבאי של טלי המשיכו ילדיה את הנצחתו של הסבא. קורין, אחותה הגדולה של קים, הייתה חובשת בבסיס האימונים החטיבתי. בן, אחיה הגדול של קים, התעקש גם הוא להיות צנחן ולחם כמפקד בגדוד 101.
קים, שהיא האחות הצעירה מבין השלושה, הייתה נחושה גם היא להגיע לחטיבה האדומה, בגאווה גדולה. כיום, היא משרתת בבא"ח כמדריכת אימון גופני: "אני מאמנת את הטירונים במשך שמונה חודשים, מהמסע הראשון ועד למסע הכומתה".

קים מספרת על רגע אחד מרגש שהתרחש לאחרונה. "יום אחד הגיעו לסיור בבא"ח קבוצת מבוגרים שבעבר היו לוחמים בחטיבה, אני העברתי להם את הסיור במתחם הספורט, סיפרתי והסברתי על התפקיד. במהלך הסיור שאלתי אותם אולי הם מכירים את סבא שלי, אליהו ריבק, והם סיפרו שהם נלחמו איתו כתף אל כתף במלחמת ששת הימים, ולא שוכחים אותו, אחד מהם סיפר שכל שנה הוא מקריא קטע עליו". כיום, קים לקראת שחרור, ומאוד מתרגשת מהזכות שניתנה לה, להיות חלק מהחטיבה ולחלוק כבוד לסבא שלה, שנילחם על הבית.