ג. ישעיהו: רמ"י תפצה תושב ב-450 אלף שקל לאחר שהתרשלה ועיכבה את גביית דמי ההיוון

גבעת ישעיהו, צילום היידן - ויקיפדיה

תושב גבעת ישעיהו שיוצג על ידי עו"ד אבירם בווני רשם לאחרונה הישג בתביעה מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בית המשפט קבע כי רמ"י התרשלה בהתנהלות מולו בנושא גביית דמי ההיוון עבור המגרש וחייב את רמ"י לפצות אותו בסכום שעומד על כ-450 אלף שקלים. עו"ד בווני: "מדובר בפסק דין חשוב, המוכיח כי רשות מקרקעי ישראל אינה חפה מטעויות חמורות".

בשנת 2000 רכש התושב (התובע – שמו שמור במערכת) מהאגודה החקלאית גבעת ישעיהו את הזכויות בבית מקצועי במושב ובהמשך ביקש לקדם את חתימת הסכם החכירה מול רמ"י, על מנת שיתאפשר לו להקים בית חדש במקום המבנה הישן שהיה במגרש. מכיוון שלא הייתה למושב תכנית בניין ערים (תב"ע) מאושרת לא היה ניתן לקדם את המהלך.

במהלך החודשים מרץ-אוגוסט 2008 קודם אישור התב"ע של המושב ובחודש מאי 2008 קיבל שכן של התובע שומה והודעת תשלום של דמי היוון על סך של 191 אלף שקל. בדצמבר 2008 ביקר פקח של רמ"י במגרש של התובע והכין דו"ח פיקוח בו נרשם כי במגרש יש מבנה אחד ועוד מכולה המוכשרת למגורים.

כחודשיים לאחר הביקור שלח התובע מכתב לרמ"י וביקש לקדם את החתימה על הסכם החכירה ותשלום דמי ההיוון במהירות האפשרית. כחודש לאחר מכן, במרץ 2009 , הזמינה רמ"י הערכת שווי למגרש.

במאי 2009 הנפיקה רמ"י עבור המגרש טופס סיכום עיסקה ובו נדרש התובע לשלם דמי היוון בסך של 279 אלף שקלים וזאת בהתאם להערכת השמאי. אולם, הטופס לא נמסר בזמן אמת לידי התובע, כך גם הערכת השמאי לא נמסרה לעיונו, ובפועל הוא נותר ללא תשובה על בקשתו להשלים את הסכם החכירה.

רמ"י: יש בעיות

בחודש ספטמבר 2009 הגיע התובע למשרדי רמ"י ובמהלך פגישה שהתקיימה שם הובא לידיעתו כי למגרש הוצאה שומה אך הסכם החכירה מתעכב משום ש"יש בעיות עם הבתים המקצועיים" וכי הנושא יידון עם הגורמים האחראיים.

שבועיים לאחר מכן פנה התובע שוב לרמ"י וביקש לקדם בדחיפות את הסכם החכירה תוך שהוא מציין כי הוא חושש שבשל הזמן החולף יורעו תנאי התשלום והוא יחוייב בדמי היוון גבוהים יותר. רמ"י השיבה לו שהנושא נמצא בטיפול.

אך דבר לא קרה. כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010 פנה התובע שוב לרמ"י, חזר על בקשתו לקדם את הסכם החכירה, ושב וחזר על בקשתו במכתב שנשלח לרמ"י מספר פעמים בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2010. ב-11.10 הוא הגיע לפגישה במשרדי רמ"י ואז נמסר לו מכתב ובו דרישה לפנות את המכולה במגרש ונכתב כי פינוי המכולה מהווה תנאי להשלמת עיסקת החכירה.

כמה ימים לאחר פגישה זו, בתאריך 14.11.2010 הזמינה רמ"י הערכת שומה מחודשת למגרש של התובע וזאת לאחר שתוקף השומה הקודמת פג. השומה הפעם עמדה על 565 אלף שקלים, יותר מכפול (!) מהשומה המקורית.

חודשיים לאחר מכן ביקר במגרש פקח של רמ"י ובדו"ח פיקוח שהנפיק קבע כי המכולה בשטח של 17 מ"ר אינה משמשת למגורים. התובע פנה במכתב לרמ"י ובו טען כי המכולה משמשת כמחסן לאיחסון ספרים וכי על פי התב"ע המאושרת ניתן להקים מחסן במגרש – לאור זאת ביקש התובע לקדם את הסכם החכירה במהירות.

רק באפריל 2011 , שלוש שנים לאחר שנשלחו דרישות תשלום לדמי היוון לתושבים אחרים במושב גבעת ישעיהו, אישרה רמ"י את עיסקת החכירה והנפיקה את טופס תשלום דמי ההיוון שעמדו על 607 אלף שקל, זינוק של כ-220% מהשומה המקורית. התובע שילם את דמי ההיוון ולאחר מכן נחתם הסכם החכירה.

לאחר החתימה פנה התובע פעמים רבות לרמ"י בטענה כי עיכבה את החתימה על הסכם החכירה שלא לצורך ובדרישה להשבת ההפרש שבין השומה המקורית לבין השומה החדשה ששולמה בפועל. רמ"י סירבה להיענות לבקשה וטענה כי טענה כי לא עיכבה את ביצוע העסקה וכי שימוש חורג שביצע התובע במגרש, בדמות הצבת אותה מכולה, הוא שהביא לעיכוב. בעקבות כך הגיש התובע תביעה לבית המשפט.

עו"ד אבירם בווני

דרישה להשבת כספים

בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד אבירם בווני, נטען כי על רמ"י להשיב לתובע את ההפרש שבין הסכום שאותו שילם בפועל בגין דמי היוון לבין הסכום של השומה המקורית (שהוצאה לשכנו) שעמד על 191 אלף שקל בלבד, או לחילופין את ההפרש שבין התשלום בפועל לבין השומה השנייה שנקבעה כשנה לאחר המקורית ועמדה על 279 אלף שקל.

לטענת התובע, בנסיבות שנוצרו לא היה מקום, מלכתחילה, להימנע מקידום העסקה, וכי הטענות שהעלתה רמ"י על עיכוב העיסקה בגין המכולה כלל לא הובאו לידיעתו, ולאור זאת יש לקבוע כי רמ"י  התרשלה בכך שנמנעה מלקדם את העסקה מטעם זה ומכאן כי עליה להשיב את ההפרשים שנוצרו בסכומים.

התובע טען גם לעוגמת נפש רבה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת כלפיו. לטענתו, כתוצאה מעיכוב בקידום העסקה, הוא נאלץ להמשיך ולהתגורר, לאורך תקופה ארוכה יותר, בבית המקצועי הארעי, ששטחו קטן, דבר אשר מנע ממנו, בין היתר, לארח אורחים וקרובי משפחה והעמיד נזקים נטענים אלה על סך של 250 אלף שקל.

רמ"י טענה מנגד להתיישנות התביעה, הטילה על התובע את האחריות על העיכוב בחתימת הסכם החכירה, טענה כי אין מקום להשוואה בין המגרש של התובע למגרשים אחרים במושב גבעת ישעיהו וכי התובע לא הוכיח כי התרשלה בתפקידה כרשות ציבורית.

העיכוב הוא רשלנות

שופט בית המשפט השלום בבית שמש, אופיר יחזקאל, קיבל את עיקרי התביעה, קבע כי אכן ניתן לייחס לרמ"י התנהלות רשלנית כלפי התובע ודחה את טענת ההתיישנות.

"אני סבור כי הנתבעת אכן התרשלה בהתנהלותה כלפי התובע... הנתבעת ידעה, או הייתה צריכה לדעת, כי יתכן עיכוב בביצוע העסקה עם התובע, בשל קיומה של המכולה במגרש, וכי העיכוב עלול יהיה להביא לשינוי תנאי העסקה לרעתו של התובע...", קבע השופט בפסק הדין והוסיף כי העובדה שרמ"י לא יידעה את התובע בדרישה לפינוי המכולה במשך כשנתיים היא תקופה העולה על הזמן הסביר.

השופט קיבל את השומה השנייה שהוצאה למגרש במאי 2009 וקבע כי על רמ"י להשיב לתובע את ההפרש בין שומה זו לבין השומה ששולמה בפועל, בנוסף קבע כי בעקבות השומה השגויה נאלץ התובע לשלם גם מס רכישה גבוה יותר וכי על רמ"י להשיב לו את ההפרש. עוד קיבל השופט באופן חלקי את הטענה כי הרשלנות של רמ"י גרמה לעיכובים מיותרים בהשלמת בניית הבית החדש ופסק לתובע פיצוי של כ-20 אלף שקלים.

בסך הכל נקבע כי רמ"י תשיב לתובע את הסכומים שהמיותרים שנאלץ לשלם בסך של 302 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ביוני 2011 ובנוסף תישא בהוצאות המשפט שלו בסך 22 אלף שקל ובהוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 45 אלף שקל – הסכום הכולל עומד על כ-450 אלף שקל.

עו"ד בווני: "מדובר בפסק דין חשוב, המוכיח כי רשות מקרקעי ישראל אינה חפה מטעויות חמורות שבמקרים מסוימים עולות לאזרחים  מאות אלפי שקלים. למרבה הצער, קיים חשש מצד לאזרחים להגיש תביעות כנגד רמ"י המצטיירת בעיניהם כגוף חזק ודורסני. כולי תקווה, שפסק דין זה, יעודד אזרחים נוספים לעמוד על  מלוא זכויותיהם ובמידת הצורך להגיש כנגד רמ"י תביעות להשבת כספים ופיצוי בגין עוולות הנגרמות להם, אשר מתבטאות בגביית יתר של דמי היוון או דמי שימוש ראויים. בכל מקרה, מומלץ שכל תשלום שישולם לרמ"י בגין דמי שימוש ראויים או דמי היוון, ישולם תחת מחאה".