האברך שריגל עבור איראן בזמן המלחמה: מסלול החיים החרדי גרם לי למצוקה נפשית

הכרזות שתלה שטרן ברחובות תל אביב לפי הנחיה של המודיעין האיראני (צילום: משטרה)
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עונש מאסר על אלימלך שטרן (22) , צעיר חרדי ותושב בית שמש, נשוי ואב לשניים, שהורשע בעבירה של מגע עם סוכן חוץ ובקשירת קשר לאיומים.
שטרן טען במהלך המשפט כי הלחצים שנבעו מאורח החיים החרדי גרמו לו לחפש מקור הכנסה באמצעות אפליקציית "טלגרם" אשר הביאו אותו לקשר עם סוכנות הביון האיראנית ולביצוע של מעשי ריגול ופגיעה בביטחון המדינה. גם השופטת, חנה מרים לומפ סקרה בגזר הדין את נסיבות הסתבכותו של שטרן ונתנה משקל מאזן בין נסיבותיו האישיות לבין חומרת הפגיעה בביטחון המדינה.
כזכור, הפרשה התפוצצה ביולי 2024 כאשר לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום חמור ובו גוללה פרקליטות המדינה את עלילותיו של אלימלך שטרן, חסיד ויז'ניץ תושב שכונת רמה ד' בבית שמש, ושניים מחבריו, שהופעלו על ידי סוכנות ביון זרה, תחת השם "אנה", לביצוע משימות תעמולה, הפצה והצתה בישראל תמורת סכומי כסף שונים
הצעה להתעשר
הקשר של שטרן עם "אנה" החל בתחילת חודש יוני 2024. הוא נשאל היכן הוא מתגורר, ובהמשך נאמר לו כי יוכל לקבל סכומי כסף גדולים, עד 100 אלף דולר, אם ימלא אחר משימות שיוטלו עליו ועם כספים אלו יוכל להתעשר. "אנה" ציינה כי התשלום יבוצע באמצעות מטבע ביטקוין או לחילופין באמצעות כספים שיוטמנו במקומות מוסכמים.
בתגובה הביע שטרן את הסכמתו לביצוע משימות אשר יוטלו עליו ושאל איך יוכל להתחיל לבצע משימות תמורת התשלום. הוא אף שאל את "אנה" מהיכן היא מכירה אותו, ו"אנה" שלחה לו צילום מסך של קבוצת טלגרם העוסקת במטבעות דיגיטליים בה היה חבר.
הצתה תמורת כסף
הפעולה הראשונה ששטרן התבקש לבצע היא הדפסה ותליית כרזות שבמרכזן תמונה של יד שטופת דם עם כותרת באנגלית אשר בתרגום לעברית אומרת: "זה ייכתב בהיסטוריה שילדים נרצחו – בואו נעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה". "אנה" טענה כי מטרת הכרזה היא למנוע מילדים להירצח בכל העולם. לצורך המשימה גייס שטרן צעיר חרדי נוסף, יונתן נחומקה, שהסכים לתלות את הכרזות תמורת 1800 שקל. נחומקה צילם את הכרזות שתלה ברחובות תל אביב, שטרן העביר את התמונות ל"אנה", וזו שילמה לו עבור כל כרזה.
אחר מכן אמרה "אנה" לשטרן כי עליו לאסוף טלפון סלולרי ממחבוא סמוך לחיפה וכי יהיו בקשר באמצעות טלפון זה. זמן קצר לאחר מכן הורתה "אנה" לשטרן להתרחק שלושה קילומטרים מביתו ורק אז להפעיל את הטלפון הסלולרי.
בשעות הערב של יום 5.6.2024 הורתה "אנה" לשטרן ללכת לתחנת דלק קרובה ולרכוש מיכל של 20 ליטר דלק ולאחר מכן ללכת למקום בירושלים בזמן שאף אחד לא במקום ולהצית אש באמצעות הדלק. כנגד משימה זאת הבטיחה "אנה " לשטרן כי יקבל 3,000 דולרים, וכי ככל שהאש תתפשט יותר ותגרום נזק גדול יותר – כך הסכום שיקבל יהיה גבוה יותר. מיד לאחר מכן היא שלחה לשטרן נקודת ציון ותמונה של המיקום המבוקש להצתה, סמוך לעמק המצלבה בירושלים.
שטרן הודיע ל"אנה" כי לא יוכל לבצע את המשימה, ובתגובה "אנה" הציעה לו תגמול של 7000 דולר, אך שטרן התמיד בסירובו.
איומים על אנשי ביטחון
ביום ה-9.6.24 , הורתה "אנה" לשטרן לפרוט שטרות דולרים לשטרות קטנים יותר ולהטמינם בנקודות מחבוא ברחבי ירושלים. היא הוסיפה והנחתה כי עליו לכבות את הטלפון האישי שלו לפני שהוא נכנס לירושלים ולתקשר עימה רק באמצעות האינסטגרם בטלפון הסלולרי שסופק לו.
ביום 11.6.2024 הורתה "אנה" לשטרן ללכת יחד עם יונתן להפגנה, שם ישבור חלון רכב או לחילופין יצית רכב, יצלם את מעשיו וישלח לה סרטון וידאו. בתמורה יקבל 500 דולרים על כל זכוכית שישבור ו-3,000 דולרים על כל רכב שיצית.
ביום 17.6.2024 הודיעה "אנה" לשטרן על משימה נוספת – הוא התבקש לרכוש ראש כבש ולשים אותו באריזת מתנה לצד זר פרחים ולאחר מכן לגשת לשתי כתובות שונות, אחת מהן הייתה כתובת ביתו הפרטי בו מתגורר שגריר ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) להניח את ה"מתנה", לצלצל בפעמון וללכת.
שטרן פנה למספר אטליזים וביקש לרכוש ראש כבש אולם זה לא היה בנמצא. בתגובה הורתה לו "אנה" לקנות כבש שלם, לכרות את ראשו, להשתמש בבשר לצרכיו הפרטיים, ולהשלים את המשימה. אך גם כאן נתקל שטרן בקשיים והודיע כי הוא לא יכול לבצע את המשימה.
מצוקה נפשית
הנאשם, אלימלך שטרן, תיאר מסלול של הידרדרות שנבע ממצוקה אישית וכלכלית ולא ממניע אידאולוגי. הוא תיאר בפני בית המשפט כיצד אורח החיים החרדי שבו הוא חי הביא אותו לתחושת מחנק כלכלי וצורך להוכיח את גבריותו מול משפחתו.
שטרן גדל יחד עם שלושת אחיו בדירה שכורה בבית שמש, למד "בכולל" ועבד כסופר סת"ם. משפחתו משתייכת לחסידות ויז'ניץ, אביו לומד ב"כולל" ועובד כ"משגיח" – מנהל רוחני בישיבה, אמו עובדת כמזכירה. בנוסף, לנאשם. לדבריו, הוא למד והתחנך במסגרות חרדיות, הצליח בלימודיו והשתלב חברתית אך כאשר הגיעה העת לעבור ל"ישיבה גדולה" הוא חווה משבר.
שטרן נישא בשידוך בהיותו בן 18 ובתוך זמן קצר מצא עצמו אב לשני ילדים. הנאשם שיתף כי חש שאינו עומד בציפיותיה של אשתו והוריה וכן תיאר מחסור כלכלי משמעותי. הוא סיפר כי חש תסכול נוכח הנאתו ממעורבותו בתכנים מחוץ לחברה החרדית, אשר לתפיסתו נוגדת את הלכות הדת, וכי התקשה לשתף את סביבתו בקושי זה.
שטרן סיפר כי כדי להסתיר מסביבתו את המשיכה שחש לתכנים שגילה בעולם החיצוני, הוא החליט לרכוש טלפון חכם, באמצעותו הצטרף לקבוצת יישומון "טלגרם", בין השאר כדי לעסוק במסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הוא סבר שיוכל להרוויח כסף מהיר ולשפר את מצבו הכלכלי, וכפועל יוצא מכך את דימויו העצמי, בפרט מול זוגתו והוריה. בתקופה זו התנהל בדפוסי הסתרה שהלכו והחמירו עם ביצוע העבירות הנידונות.
שטרן הודה כי האינטראקציה עם הדמות הנשית ("אנה") הסבה לו ריגוש והנאה מתכנים שמחוץ לעולם החרדי. הריגוש מהשימוש בטכנולוגיה והקשר עם ה"מפעילה" הובילו אותו להדחיק את הספקות שעלו בו לגבי זהותה.
ענישה מרתיעה
השופטת חנה מרים לומפ ציינה בגזר הדין כי "הלב נחמץ" על נפילתו של האברך למעשה בגידה ושיתוף פעולה עם האויב, אך הדגישה כי בעת מלחמה אין מנוס מהחמרה בענישה לטובת הרתעה. "הנאשם הוא זה שהביא את עצמו ואת משפחתו למצב זה", נכתב.
בית המשפט דחה את הטענה של שטרן להעדר מודעות נפשית למעשים ועל כך שלא פעל ממניע אידיאולוגי. נקבע כי כבר בשלבים מוקדמים הנאשם חשד שמדובר בגורם זר, אך בחר “לעצום עיניים”, לא לנתק את הקשר ולא לפנות לרשויות. תחת זאת, הוא העמיק את הקשר, ביצע משימות בתשלום קריפטוגרפי ואף הפעיל שני אזרחים נוספים כשליחים מטעמו.
בית המשפט הדגיש כי הערך המוגן העיקרי שנפגע הוא ביטחון המדינה ואזרחיה. בין הנימוקים לעונש ציין בית המשפט כי העבירות בוצעו בעת מלחמה, זמן קצר לאחר מתקפת הטילים האיראנית באפריל 2024, מה שמעצים את חומרת הסיוע לאויב. המשימות שביצע שטרן נשאו גוון פוליטי אלים ולאומני, ונועדו להקים תשתית של מופעלים בישראל ולהגביר את הקיטוב החברתי. שטרן בחר להמשיך בקשר למרות שחשד כי הגורם מולו הוא פועל הוא סוכן חוץ. לצד זאת נשקלו גם נסיבות מקלות: גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, הודאה ביסוד העובדתי, חרטה, והקושי האישי והמשפחתי שנגרם לו בקהילה החרדית.
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי שיקולי הרתעה וגמול גוברים במקרה זה על שיקולי שיקום. “בעת הזו”, ציינה השופטת, “אין מנוס מענישה מוחשית ומרתיעה כלפי מי שמסייע, גם אם ממניע כלכלי, לאויביה המרים של מדינת ישראל”.
לאור חומרת המעשים נגזרו על שטרן 42 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה לפי סעיף 114 לחוק העונשין, 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה לפי סעיפים 192 או 499 לחוק העונשין, קנס בסך 25,000 שקל או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב־25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.26.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?