״האנשים בפלוגה נותנים לי את הכוח״

סרן יאיר זנד המתגורר במושב אורה, סיים בשבוע שעבר את תפקידו כמפקד פל"חוד אלון בחטיבה 7

       סרן יאיר זנד התחיל את שירותו הצבאי בפלס״ר 7, הוא בחר להמשיך כמפקד, ביצע מספר תפקידים בחטיבה ובחיל השריון ובשבוע שעבר סיים שנה וארבעה חודשים של פיקוד על פלוגה בחטיבת השריון 7. כעת הוא מתחיל תקופת לימודים לפני שימשיך לתפקיד הבא.
סרן זנד, 28, נולד וגדל במושב קשת שברמת הגולן. הוא למד בישיבה תיכונית בירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה במצפה רמון. על ההחלטה להתגייס ליחידת עילית הוא מספר: ״התגייסתי לפלס״ר 7, זו יחידה משפחתית, באמת מקום מדהים. רציתי להגיע לשריון ובמיוחד לחטיבה 7, החטיבה הוותיקה, עם מורשת הקרב המפוארת״.

בפלס״ר ביצע מספר תפקידי פיקוד, החל מסמל מחלקה ועד לתפקיד מפקד פלגת הכשרות בזמן מבצע צוק איתן.״כשחשבתי לאן אני רוצה להמשיך הלאה הבנתי שמעניין אותי לעשות הסבה לטנקים. העוצמה של הטנקים משכה אותי, רציתי להכיר תחום אחר. זו היתה בחירה ייחודית, בדרך כלל לא עושים מעבר מחי״ר לטנקים״.

חטיבה 7 היא חטיבה השריון הותיקה בצבא. היא הוקמה ב-1948 עם יסודו של צה״ל ומאז לקחה חלק משמעותי בכל מלחמות ישראל. ״אנחנו חיים ומושפעים מהמורשת״, מספר זנד, ״לא מתוך רצון לחיות את העבר אלא כי אנחנו חלק ממשהו גדול והאנשים שהיו לפנינו התוו לנו דרך״.

       לאחר שסיים את ההסבה לשריון שימש יאיר כמפקד פלוגה בצמ״פ, משם עבר לפלוגת החוד (פל"חוד) החטיבתית. ״פל"חוד אלון היא פלוגה מיוחדת - פלוגה עם הסטוריה", הוא גאה לספר, "זו הפלוגה היחידה שקיבלה צל״ש פלוגתי. הם קיבלו את הצל״ש בעקבות קרב במבצע קדש, בו הצליחו לנצח למרות שהיו עם מעט מאוד טנקים ותחמושת. בזכות רוח לחימה וערכים של חתירה למגע והשלמת המשימה, הצליחה הפלוגה להכריע את המערך המצרי. מורשת הקרב הזו והרצון להשלים כל משימה עדיין נמצאים בפלוגה, ההסטוריה שלה מתקיימת עד היום בדי אן איי״.

לאורך שירותו השתתף יאיר באירועים מבצעיים משמעותיים והוביל את הפלוגה. ״היתה לי תקופה משמעותית מאוד בפלוגה, זכיתי לעבוד עם מיטב האנשים של מדינת ישראל. האנשים בפלוגה נתנו לי את הכוח לעשות את התפקיד. כל פעם שהיינו בתעסוקה מבצעית, יצאנו למבצע, או הוקפצנו בעזה, נפעמתי לראות שהנוער שגדל בימינו נותן מעצמו כל כך הרבה. התקופה הכי משמעותית שזכורה לי היתה במהלך תפיסת קו של הפלוגה בעזה לפני כחצי שנה. זו היתה עבודה אינטנסיבית, שחיזקה את ההבנה של חשיבות העשייה שלנו. אתה רואה את היישובים מאחוריך ואת הגדר לפניך ומבין בצורה הכי ברורה את המשמעות של מה שאתה עושה״.

לפני שנה וחצי עברו יאיר ואשתו למושב אורה שבמטה יהודה. ״לגדול במושב קשת זה ייחודי״, הוא מסביר על ההחלטה לגור במושב, ״אין הרבה מקומות בארץ שגדלים בהם בצורה כזו. זה מושב שיתופי חקלאי, וכבר בתור נער צריך לעבוד בחקלאות במושב. האווירה במושב מנחילה ערכים של פשטות ועבודת כפיים. כשעברתי עם אשתי לאזור ירושלים בחרנו במיוחד במושב אורה״.
במסגרת צה"ל יוצא כעת יאיר ללימודים ובסופם יחזור למערך השריון. ״חונכתי להיות איפה שצריך אותי הכי הרבה. אני אוהב את האנשים והפקודים שלי ויודע שהמשמעות של להישאר בצבא היא להיות במקום עם האנשים הכי טובים בחברה הישראלית שנותנים מכל הלב. היעד הבא שלי הוא להיות מפקד גדוד בחטיבה 7״.