האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני

פרקליט המדינה, עמית איסמן: כותרת איננה תשתית עובדתית ומספר לייקים איננו מבחן משפטי. בעלי עניין מזרימים מידע לציבור במטרה להשפיע על החקירה תוך יצירת נרטיב פוליטי כוזב

^{פרקליט המדינה, עמית איסמן (ויקיפדיה)} 

פרקליט המדינה, עמית איסמן, נשא דברים במסגרת כנס חיפה למשפט שהתקיים בשבוע שעבר ועמד על הצורך החיוני בפרקליטות שפועלת לפי ראיות ולא לפי לחץ ציבורי או פוליטי. להלן תמצית מהדברים שאמר:  

"שלטון החוק אינו נבחן כאשר קיימת הסכמה. הוא נבחן דווקא בעיתות מחלוקת. הוא נבחן כאשר החברה מקוטבת, כאשר השיח הציבורי מתלהט וכאשר כל הכרעה משפטית הופכת מיד לוויכוח פוליטי. מערכת אכיפת החוק, ובראשה פרקליטות המדינה, ניצבת כיום בפני אתגר כפול. מן הצד האחד - שחיתות שלטונית, פשיעה מאורגנת חוצת גבולות, פשיעה גואה בחברה הערבית, חקירות רגישות נגד גורמים בעלי כוח, עבריינות כלכלית מתוחכמת ומהפכה טכנולוגית המשנה את עולם המשפט. מן הצד האחר - קיטוב חברתי גובר, שחיקה מכוונת של בעלי עניין באמון הציבור במערכת אכיפת החוק וניסיונות חוזרים ונשנים לגרור הכרעות משפטיות לתוך המחלוקות הפוליטיות.

האתגר איננו עוד רק לפענח תיקים ולהגיש כתבי אישום; האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני גם כאשר הדבר אינו נוח, גם כאשר הדבר מעורר התנגדות, וגם כאשר נעשה ניסיון להפעיל לחץ ישיר או עקיף על מקבלי ההחלטות בגופי האכיפה. בתוך מציאות מורכבת זו אנו פועלים.

עלינו לזכור: רעש אינו ראיה. כותרת איננה תשתית עובדתית. ומספר לייקים או שיתופים איננו מבחן משפטי. אנו פועלים בעידן שבו מידע, לא פעם כזה שאינו מהימן כלל ועיקר, זורם לציבור במהירות ולא פעם ללא סינון, ללא הקשר וללא כל אחריות. לעיתים בטעות, ולא פעם במכוון, על ידי בעלי עניין המבקשים להשפיע על ההליך תוך יצירת נרטיב התואם את תפיסתם הפוליטית.

הרשתות החברתיות יצרו מציאות חדשה. כל חקירה הופכת מיד לשדה קרב ציבורי. כל תובע, כל חוקר, כל מתלונן וכל חשוד נשפטים מיד בכיכר העיר הדיגיטלית עוד בטרם נשמעה ולו ראיה אחת.

פרקליטות המדינה לא פועלת לפי אלגוריתם, היא פועלת לפי ראיות. תפקידנו אינו לרצות. לא לבחור צד במחלוקות הציבוריות או לקחת חלק בוויכוח הציבורי. תפקידנו להכריע על פי הראיות והדין בלבד. זהו מבחן יומיומי של אחריות ושל איפוק.

תביעה המשקללת בשיקול דעתה ובהחלטותיה את עוצמת הלחץ או את כיוון הרוח הציבורית, חדלה מלהיות תביעה עצמאית. ובאין עצמאות תביעתית, שוויון בפני החוק אינו אלא סיסמה ריקה מתוכן. עצמאות התביעה איננה זכות של התביעה, היא זכות של הציבור. עצמאות היא הערובה של הציבור לכך שהחוק יופעל באופן שוויוני.

יש עיקרון אחד שאיננו נתון למשא ומתן: הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר. ההכרעה הפלילית נגזרת מן הראיות ומהדין, לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים ולא מטורי דעה רווי שטנה, לא מציוצים בוטים ברשתות החברתיות ולא מזהות המעורבים, בכירותם, כוחם, או, שיוכם הפוליטי לצד זה או אחר של המפה.

פרקליטות המדינה כשמה כן היא: פרקליטות מדינת ישראל. פרקליטות המדינה איננה פרקליטות של מגזר, של מחנה, או של תפיסה אידיאולוגית. היא פרקליטות של כלל אזרחי המדינה, ללא הבדל מוצא, מגדר או עמדה פוליטית. היא גם מורכבת מאנשים המשקפים את כלל פניה של החברה הישראלית.

בדמוקרטיה מתוקנת, מתן גיבוי מלא על ידי נבחרי ציבור לחקירה עצמאית מקצועית והוגנת הוא אינטרס ציבורי. בדמוקרטיה מתוקנת, דוגמא אישית של נבחרי ציבור היא חלק משלטון החוק. תופעות של אי התייצבות לחקירה, או מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים, או הפרעה מכוונת לדיוני בית המשפט אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת או בהליך משפטי כזה או אחר בלבד, אלא מערערות את עצם הלגיטימיות של מערכות האכיפה והמשפט כולן.

בתוך החקירות הרגישות נמצא מן הסתם המאבק בשחיתות השלטונית. שחיתות שלטונית איננה רק עבירה פלילית, היא פגיעה ביסודות המשטר. שחיתות משדרת כי הכללים גמישים לחזקים ונוקשים לחלשים וכי הדין לא שווה לכולם. זו פגיעה ישירה בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור במוסדות המדינה.משום כך המאבק בשחיתות השלטונית איננו פוליטי, הוא מאבק על טוהר המידות ועל עצם הלגיטימיות של השלטון הדמוקרטי. הוא נועד להבטיח עיקרון פשוט: איש איננו מעל החוק. גם כאשר הוא בעל כוח.

תנאי הכרחי לקיומן של חקירות אלה הוא עצמאות מערכת אכיפת החוק. חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות. חוק מח"ש החדש מעורר חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר. החוק החדש קובע כי מנהל מח״ש ייבחר על ידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק. אין זו שאלה של זהות המועמד. זו שאלה של אופן המינוי. בדמוקרטיה לא די בכך שגוף יהיה עצמאי. עליו גם להיראות עצמאי בעיני הציבור.

הדיון בחוק מח״ש אינו דיון על מבנה ארגוני בלבד. הוא נוגע לשאלה רחבה יותר: כיצד מבטיחה מדינה דמוקרטית כי גם גופי הביקורת על רשויות האכיפה יוכלו לפעול ללא מורא וללא תלות. חברה דמוקרטית אינה נבחנת רק ביכולתה לחקור את בעלי הכוח. היא נבחנת גם ביכולתה להבטיח שלחוקרים תהיה העצמאות לעשות זאת. זהו איננו אינטרס של מח״ש. זהו אינטרס של הציבור כולו.

לכן שיתוף פעולה הדוק בין משטרת ישראל, פרקליטות המדינה, והייעוץ המשפטי לממשלה איננו עניין אדמיניסטרטיבי, אלא תנאי לאכיפה אפקטיבית ומוצלחת.

פרקליטות המדינה תמשיך למלא את שליחותה ללא מורא וללא משוא פנים. בתקופה סוערת זו, של קיטוב ושסע חברתי פרקליטות המדינה לא תבחר צד. היא תמשיך לבחור בראיות בדין ובשוויון בפני החוק. והיא תמשיך לפעול כדי להבטיח שבמדינת ישראל איש אינו מעל החוק וכי כולם זכאים להגנתו של החוק. כך פעלה פרקליטות המדינה מאז ומעולם, כך היא פועלת וכך תפעל.