הבעיה הבוערת
הנוף הירוק שאנו כל כך אוהבים, טומן בחובו את איום השריפות. בשנה החולפת טיפלו כבאי בית שמש ב-1500 שריפות, חמישה יישובים במטה יהודה נאלצו להתפנות ועשרות מכוניות נשרפו. הגיע העת למאמץ כולל כדי להתמודד באופן יעיל עם הבעיה הזו, לפני שתידלק
שריפת הענק שהתחוללה בשנה שעברה בכרמל, זכתה לכינוי אסון לאומי. אין ספק שהיה זה בהחלט אירוע טראומטי בחיינו, אך האם למדנו מזה משהו? בשטח יש סימנים מעודדים, אבל ההתמודדות האמיתית, עדיין לפנינו והיכולת של כוחות הביטחון להתמודד עם שריפה בקנה מידה גדול, עדיין מצויה תחת סימן ש
הסיפור הזה של שריפות היער מלווה אותנו, תושבי מטה יהודה, כבר שנים רבות. למעשה, מאז שהחליטו אבותינו המיישבים לצבוע את הארץ הזאת בשטיח מחטי אורן ירוק, כדי לשמור ולייפות את הנוף, הם גזרו עלינו התמודדות עם דליקות. עם השנים למדנו לחיות עם היערות ולמצוא בהם שימוש רב והנאה גדולה, אך במקביל נחשף גם צידו האפל של היער.
כולנו יודעים טוב מאד להתלונן על המצב. כבר שנים שבנציבות כיבוי האש מתלוננים שאין כסף ואין תקנים והציוד מיושן ומתפורר, אבל אף אחד לא שמע. עד שבסוף הגיעה השריפה ובעקבותיה האסון והש
ארבע שריפות ביום
למרות שאנחנו כבר מתורגלים בעניין, עושה רושם שכל שנה העסק מתחמם קצת יותר. שמתם לב מתי התחיל הקיץ הזה? פעם, החורף היה מתחיל בספטמבר ונגמר במרץ, אבל מאז עברו כמה חמסינים. זה יותר מעשור שאנחנו יכולים לקפוץ לבריכה גם בספטמבר ואפילו באוקטובר ומצד שני, הנה, כבר אמצע מאי ועדיין הגשם יורד לפרקים.
אבל האזור שלנו לא מתחמם רק משינויים במזג האוויר. כמה קל ופשוט לכאורה נראה פיגוע המתחיל בשריפה. בשביל לשרוף ישוב שלם על יושביו, לא צריך לתכנן ולהבריח נשק, למצוא משת"פים ולנצל חוסר ערנות בשמירה על הגדר. מספיק לעבור ביום קיץ חם ושטוף רוחות ולזרוק גפרור אחד קטן והנה פיגוע גדול. גם אם לא שרפת את הישוב, גם אם לא קיפדת חיים, הקפצת את כל העולם, גרמת לבזבוז אדיר של מים, משאבים, כח ועצבים של אנשים וכבאים וטרטרת במשך שעות וימים את כוחות הביטחון, המותשים גם ככה מהקיץ והמלחמות האין סופיות. ומה אם לא הדלקת אחת כזאת, אלא שתיים ויותר?
הולך להיות פה קיץ חם! הגשמים המאוחרים הם גשמי ברכה ותעודת ביטוח זמנית כנגד השריפות. אבל אתם זוכרים מה היה פה בשנה שעברה ? ובשנים לפני כן ? זוכרים את שריפת הענק ב- 1995 , שכילתה חצי משורש ונווה אילן, זוכרים את שריפת הענק ב- 1996 ששרפה חצי מהמלון ושכונה שלמה בקרית ענבים? ובית ספר אלון שנשרף בחלקו? ומעלה החמישה? ונטף ?
רק בשנה האחרונה פרצו במרחב עליו אחראית תחנת בית שמש מעל 1500 אירועי שריפה! 1500 !! ממוצע של ארבע שריפות ליום! גם בחורף !! וזה לא כולל יותר מ- 1100 אירועים אחרים בהם מטפלים לוחמי האש, כמו חילוץ ופריצה, חילוץ מתאונות דרכים, דליפות גז ודלקים ועוד.
בשנה האחרונה פרצו שריפות גדולות שאיימו לכלות כמה ישובים במטה יהודה, שריפות שנבלמו רק בעבודה מאומצת של כוחות הכיבוי ורק במזל הסתיימו ללא נפגעים, נזכיר את שדות מיכה (פעמיים), רוגלית, אורה, עמינדב ואבן ספיר, כולם עברו פינוי חלקי ובכמה מקרים נשרפו גם מבנים, וזה רק על קצה המזלג.
משתפרים ומתאמנים
רס"ל שמוליק אמסלם הוא כבאי מן המניין כבר חמש עשרה שנה. הוא היה צופה אש ולאחר שירותו הצבאי התגייס לשירות הכבאות. בין שריפה לדליקה הוא גם דובר תחנת הכיבוי הראשית בבית שמש ויש לו הרבה עבודה.
"איגוד ערים לכיבוי אש, בית שמש", חולש כיום על שלוש תחנות משנה פעילות ותחנת משנה אחת סגורה ("נחשון" בכניסה לצלפון, "הרים" בסמוך לבר גיורא ו"מעוז" במבשרת ציון. תחנת "ה
"בקיץ הנוכחי פרצו באזור 6 שריפות גדולות שתבעו מאיתנו השתתפות של יותר משישה צוותים", אומר אמסלם, "בשריפות הללו פונו ישובים ונגרם נזק רב לרכוש, נזכיר רק 13 מכוניות שנשרפו ליד אבן ספיר ויש עוד".
מאז השריפה בכרמל חלו שינויים מערכתיים בנציבות הכבאות. "נציבות הכבאות עצמה, המטה והפיקוד, עברו לכפיפות של המשרד לביטחון פנים ויש לנו נציב חדש, ניצב שחר איילון שהגיע מהמשטרה. הוקמה טייסת חדשה בשם טייסת 'אלעד', על שם הנער צופה האשאלעד ריבן ז"ל, שנספה באסון בכרמל. בטייסת יש ארבעה מטוסים פעילים היכולים לשאת עד שלושה קוב, זה בנוסף לפייפרים שפועלים באופן קבוע בכיבוי שריפות". כל
"לפני שבועיים קיימנו בצרעה תרגיל גדול בשיתוף "טייסת אלעד" ובדקנו את התיאום בין המערכות" מספר אמסלם. "מעבר לזה קיימנו תרגיל גדול בשיתוף איגוד איילון, הפעם התרגיל התרחש באזור בקוע-תעוז ונבחנו בו היכולות המבצעיות של התחנה. לפני שבועיים גם סיימנו את קורס "צופי האש" באזור בית שמש רבתי, עם מעל 40 בני נוער המתנדבים בעבודה ככח עזר לכבאים. הקורס ארך שלושה חודשים וכלל לימוד של חומר עיוני והתנסות מעשית".
הצעות אזוריות
מה עוד ניתן לעשות כדי לקדם את פני הרעה ?
בקיץ שעבר העלינו בעיתון "בקיצור" רעיון, ליצירת חיץ מונע בין הישובים לבין היער. על פי הרעיון, בכל ישוב כפרי הנושק ליער, בפאתו המערבית/דרום-מערבית החשופה לרוח, "תגולח" רצועת עצים בהיקף של בין 50-
פן נוסף של ההצעה כלל הקמה של מטה מאורגן, פעיל ומתוקצב, שיקים, יפעיל ויאמן בכל ישוב כפרי, יחידת מתנדבים מאומנת, שתכיר את השטח ואת אזורי הסכנה, תבצע טיפול מונע שנתי בצמחייה, בעשבייה ובקוצים, תחזיק בציוד (כולל גרורי כיבוי), תתחזק את קווי המים בלחץ גבוה ותספק סיוע מיידי וגיבוי לכבאים המקצועיים.
ביקשנו לקבל תגובה להצעה מקשת רחבה של גורמים הנוגעים לעניין. "אני מברך על היוזמה ורואה חשיבות רבה בעיסוק בנושא", אומר טפסר אלי פרץ, מפקד איגוד ערים בית שמש, "מרבית ההצעות נדונו בעבר ואף יצאו החלטות בנושא. לצערי לא היה גוף שיכפה ביצוע החלטות אלו ולכן הן לא הגיעו לכלל מימוש. המלצתי היא להקים ועדה בין משרדית בתחום איגודנו, לבחינת הנושאים החשובים שהעלית במכתב".
און ולנסי, הפקח האזורי של רשות הטבע והגנים, נמצא תדיר ב"קו האש" ומכיר את הנושא מקרוב. "רוב השרפות נגרמות מרשלנות של חקלאים", הוא אומר, "הסיבה העיקרית לכך היא, שעד כמה שקשה להאמין, במדינת ישראל אפשר להדליק אש או מדורה בכל מקום חוץ מבשמורות טבע. אחד הפתרונות הוא מהלך לחקיקה והשני, המהיר יותר, זה לבדוק אם אפשר לתקן תקנות לסגירת הפרצה בחוק במסגרת הסמכויות של המועצה האזורית. ללא הגבלה על הדלקת אש אני לא חושב שדברים ישתנו".
מהמועצה האזורית מטה יהודה נמסר: "התמודדות עם שריפות היער מצריכה שיתוף פעולה בין גורמים שונים ובכלל זה קרן קיימת לישראל, משרדי הממשלה והרשויות המוניציפאליות. על קק"ל לשנות את סוגי העצים שנטעים מסביב ליישובים לעצים פחות דליקים כדוגמת אלון, חרוב וזית. בנוסף, יש לקדם רעיית הצאן באזור המועצה, כדי לצמצם את הצמחייה שבסמיכות ליישובים. במסגרת הפעילויות מוביל ראש המועצה תוכנית לקביעת "מרחבים ללא עשן", שבהם לא תותר שריפת גזם בסמיכות ליישובים, והגזם יועבר לגריסה. גורם נוסף לשריפות הוא הפסולת החקלאית, לפיכך המועצה מקיימת עבודת מטה לקידום תכנית אב לטיפול בה".
על החשיבות שיש לרעיית צאן, יש לאבשי ובר יערן מחוות היערן שבסמוך למערת הנטיפים, הרבה מה לומר. חוות יערן, כמו רבות מחוות הבודדים באזור, מחזיקה עדר גדול של עזים הרועות ביער. בר טוענת כי השרפות פורצות "ביער שאין שומרים עליו. יער שתחזוקתו לקויה שאין בו פחים וחביות ייעודיות למנגל ויש בו ריבוי של מטיילים המשליכים אשפה וגחלים".
בר יערן, אומרת כי ככל שהממשק בין בני האדם ליער הוא יותר הדוק, כך יש יותר סיכוי למנוע את הדליקה. "כאשר התושבים אינם מעורבים בדילול, גיזום וטיפוח, היער הופך לאיום ובעיה". אבישי ובר יערן מאד מוטרדים מיחס האדם ליער ובשנים האחרונות הם פנו מספר פעמים לחבר הכנסת דב חנין, בבקשה לקדם חוק יערני, שלדבריהם ייתן פיתרון יעיל וזול לבעיה. לטענתם, טיפוח עדרי רעייה בצורה מוסדרת בתוך היערות והתייחסות לבעלי העדרים ולרועים כשומרי היערות, תביא לשיפור ניכר ביכולת למנוע שריפות. עד כה לא קיבלו בני הזוג תגובה לפניות אלו מח"כ חנין.
יעל בדיחי היא זמרת המפעילה ערבי זמר בביתה שביישוב נטף ומי שפרנסתה נסמכת על הנוף המיוער והפסטוראלי של היער. "בנטף כבר פרצו כמה שריפות גדולות ומהירות התגובה של התושבים, עם הציוד שקיים אצלנו, היו משמעותיים מאד. טוב שיהיה צוות כוננות עם ציוד איכותי ובוודאי לחץ מים מספק. יש חשיבות גדולה לנוכחות התושבים במקום. הם המכירים את היישוב, את הדרכים, את מיקום ברזי כיבוי אש, את מיקום בלוני הגז. אבל יותר מזה – התושבים חדורי רצון להציל את הבית. ולכן הם ערניים ביותר. בנוגע לפס אש – אני מסכימה שזו ש
הדרכה ועישוב
יש לציין שיש מי שמודעים לסכנה ופועלים כדי להתכונן לקראתה. בתחילת השבוע קיימו הכבאים את "שבוע מניעת הדליקות" המסורתי בבית שמש. כל תושבי האזור הוזמנו להכיר את מערך הכיבוי האזורי וללמוד כיצד יש לנהוג כדי למנוע שריפות. באירוע זה גם ביקר נציב הכבאות החדש, רב טפסר שחר איילון, שהתפעל מדרך ההסברה לציבור.
במקביל מתחוללת בתקופה האחרונה פעילות מסיבית בצידי הדרכים ברחבי המועצה, הכוללת גיזום של ענפים ועצים הבולטים לכביש וניקוי חלק מהעשבייה בשולי הכביש. בחברה הלאומית לדרכים אומרים שאין לכך קשר לשריפה שהשתוללה בכרמל, אבל מה שבטוח, שפעולות
גם עיתון "בקיצור" והפורטל האזורי משתתפים במלאכת ההסברה. סרטון הדרכה למניעת דליקות ניתן לראות בפורטל העיתון "בקיצור" בכתובת: www.m-y-net.co.i
שיהיה לכולנו קיץ קריר ובטוח...
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?