הגיע הזמן לרכב הסעות ייעודי

התאונה הטראגית שבה קיפחה את חייה תלמידת כיתה א' במושב שדות מיכה, שהיא כמעט העתק של תאונה שאירעה לפני 23 שנה (ראה בנפרד), מחדדת את הצורך הדחוף להסדיר מחדש נושא רכבי ההסעות של תלמידים בישראל. השיטה המומלצת ביותר היא כנראה התקנות להסעת תלמידים בארצות הברית.

בארצות הברית הסעות תלמידים מבוצעות אך ורק באמצעות אוטובוסים ייעודיים (ולא ברכבי הסעות מאולתרים) ועל ידי נהגים העוברים הכשרה מיוחדת כנהגי הסעות לתלמידים.

כל האוטובוסים שמסיעים תלמידים בארה"ב הם בעלי צורה אופיינית, צבועים בצהוב, בעלי דלת אחת בלבד (עלייה וירידה) ונושאים אורות מהבהבים ושלטים בולטים.

כשהאוטובוס עוצר להעלות או להוריד ילדים הוא מפעיל שורה של איתותים שמתריעים על כך שתלמידם יורדים: א. ציפצוף, ב. הדלקת אור אדום, ג. הורדת זרוע ועליה תמרור ועליו הסימן "עצור".

בזמן שהאוטובוס מוריד תלמידים, כל התנועה בכביש, בשני הכיוונים, חייבת לעצור לחלוטין עד שהאוטובוס חזר למצב נסיעה והזרוע עם שלט "עצור" מורמת.

נהג האוטובוס עצמו חייב להישאר במצב עצירה מוחלט עד שהוא רואה בעיניו את הילדים שירדו על המדרכה, או את אלה שעלו על האוטובוס.

הגיע הזמן שהשיטה הזו, שמוכיחה את עצמה מזה שנים בארה"ב, תיושם גם בישראל.

יובל רובין