הגנים הבוטניים יזכו לתמיכה תקציבית

^{רכבת הפרחים בגן הבוטני בירושלים. צילום ויקיפדיה}

ממשלת ישראל אישרה השבוע את הצעת שר החקלאות וביטחון המזון לתמיכה תקציבית בהפעלת הגנים הבוטניים המוכרים בישראל, במטרה להבטיח את המשך פעילותם ואת חוסנם הכלכלי לאור השלכות מלחמת תקומה.

במסגרת ההחלטה יוקצו משאבים ייעודיים להפעלת הגנים הבוטניים בשנים 2026 - 2030. התמיכה נועדה לשמר את פעילותם של הגנים, המהווים מוקדי מחקר, חינוך, שימור טבע והעשרת הידע הציבורי וממלאים תפקיד מרכזי בשימור המגוון הביולוגי בישראל.  

הגנים הבוטניים בישראל מהווים נכס לאומי בעל חשיבות מדעית, חינוכית וסביבתית. לצד תרומתם למחקר ולשימור מיני צמחים, הם משמשים מרכזי למידה ופעילות לקהלים מגוונים, ומקדמים מודעות סביבתית וחיבור לטבע בקרב הציבור הרחב. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה, התמודדו הגנים עם ירידה משמעותית בהכנסותיהם, אשר הקשתה על המשך פעילותם השוטפת.  

12 הגנים הבוטניים המוכרים בישראל הם מוקדים מרכזיים למחקר מדעי, לשימור מיני צמחים נדירים ובסכנת הכחדה ולחיזוק הקשר בין הציבור לטבע. לצד פעילותם המחקרית, הם מובילים מגוון תוכניות חינוך והסברה בתחומי הסביבה והטבע עבור תלמידים, סטודנטים והציבור הרחב.

בין הגנים הגדולים ביותר ניתן למצוא את הגן הבוטני בירושלים, המשתרע על פני כ-150 דונמים ונחשב לגדול שבהם, עם אוסף של יותר מ-7,000 מינים וזנים מרחבי העולם; הגן הבוטני אילנות שבשרון, המשתרע על פני כ-130 דונמים ומציג כ-750 מיני עצים מרחבי העולם; וגן "נקודה ירוקה" בניר עוז, המשתרע על פני כ-90 דונמים ומתמחה בצמחי נוי חסכוניים במים, כאלה שיודעים לשרוד גם בתנאי יובש וחום קיצוניים.

בצפון הארץ פועל הגן הבוטני במכללת אורנים, הגדול והמוכר בצפון, ובדרום נמצא גן במדבר בקיבוץ סמר, הגן הדרומי ביותר, המתמקד בצמחיית מדבר נדירה. לצד אלו פועלים גם גנים ייחודיים נוספים, ביניהם גן וואהל לוורדים בירושלים, שהוכר כאחד מגני הוורדים היפים בעולם; הגן בהר הצופים, הנחשב לגן האוניברסיטאי הראשון בארץ; גן נאות קדומים, המציג את צמחיית ארץ ישראל בהקשר מורשתי וחקלאי קדום; והגן בטכניון, המשמש מרכז לריבוי והשבת צמחים נדירים לטבע.