הדיון במתקן הפסולת "דלילה" הוחזר לוועדה המקומית מטה יהודה

^{אתר אשפה דלילה. צילום יואב הגואל משרד הגס}

ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז ירושלים, בראשות עו"ד דפנה תמיר, קיבלה באופן חלקי ערר שהגישו קיבוץ נחשון וחברת "אלקטרה אקו גרין פארק", והורתה להחזיר את הדיון לוועדה המקומית מטה יהודה. ההחלטה עוסקת בבקשה להקמת מתקן למיון פסולת ומבנה קומפוסטציה מתקדם באתר "דלילה" (תכנית מי/1030), ומחייבת את הוועדה המקומית לערוך דיון מקצועי ומנומק בשאלה האם מתקן המיון המבוקש

הבקשה להיתר (מס' 20240972) הוגשה להקמת מתקן לטיפול בפסולת אורגנית ומיון פסולת בהיקף של עד 500,000 טון בשנה, הכולל מבני קומפוסטציה, משטחי הבשלה ומתקן מיון סגור עם מערכות סינון אוויר.

הוועדה המקומית מטה יהודה דחתה את הבקשה בפברואר 2026, בטענה לחריגה מהשלביות, שוני דרמטי במופע הבינוי לעומת נספח הבינוי המנחה (לרבות גובה של עד 20 מטרים בארובות ובמסועים), ומשטחי הבשלה פתוחים המהווים לשיטתה סטייה ניכרת.

מנגד, רשויות מקומיות שכנות (המוועדה האזורית יואב, קיבוץ כפר מנחם, מושב כפר הרי"ף וקיבוץ רבדים) התנגדו נחרצות לפרויקט וטענו כי מדובר בשינוי מהותי של התוכנית המאושרת ובפגיעה סביבתית ותחבורתית קשה.

ועדת הערר קבעה כי ההקלות המבוקשות בבינוי (הגובה, הצורניות המונוליטית ותוספת התכסית) אינן מהוות מכשול לאישור הבקשה. נקבע כי נספח הבינוי הוא מנחה בלבד ונועד לאפשר גמישות לטובת הטמעת טכנולוגיות מתקדמות. באשר לשיעור התכסית, ועדת הערר קבעה כי מדובר ב"טעות סופר" היסטורית שמקורה באי-התאמה בין תיקון שטחי החממות בהוראות התכנית לבין נתוני הטבלה, וכי ניתן לתקנה בהליך של תיקון טעות סופר.

ועדת הערר דחתה את טענת המתנגדים לפיה הבקשה חורגת משלבי הביצוע שנקבעו בתכנית, וקבעה כי מנגנון השלביות נועד להבטיח פיקוח סביבתי (כדוגמת שלב הפיילוט) ואינו מגביל את גודל המבנה או מחייב דווקא 12 מבנים נפרדים.

הליבה של החלטת ועדת הערר נעוצה בשאלה האם מתקן המיון המבוקש (הקולט פסולת עירונית מעורבת ומבצע הפרדה באתר) תואם את תכנית מי/1030 המקורית, אשר התייחסה במקור לפסולת שהופרדה במקור בלבד. ועדת הערר ציינה כי הוועדה המקומית אישרה את השימוש בטענה כללית כי הוא חופף את התכנית, אך לא קיימה דיון מקצועי מנומק המנתח את המשמעויות הסביבתיות, התחבורתיות והתכנוניות של מתקן מיון בסדר גודל כזה.

התיק הוחזר אל הוועדה המקומית מטה יהודה על מנת שתקיים דיון מקצועי נוסף, סדור ומנומק, שבו תבחן את השלכות הקמת מתקן המיון המבוקש על הסביבה, הנוף והתחבורה, ותכריע האם הוא עולה בקנה אחד עם הוראות התכנית החלה (מי/1030) ותמ"א 1 (פרק הפסולת). ככל שייקבע שהשימוש תואם את התכנית, תוכל הוועדה המקומית לאשר את הבקשה להיתר – בכפוף לתנאים שייקבעו ולתיקון טעות התכסית.