הוגשה טיוטה סופית לתקנות רווחת התרנגולות המטילות

התקנות החדשות קובעות בין היתר: איסור על הקמת לולי כלובים וחובת מתן טיפול סדיר לתרנגולות

לאחר דיונים ממושכים על התקנות ופרסומן להערות הציבור, הטיוטה הסופית של תקנות רווחת התרנגולות המטילות תוגש לאישור ועדת החינוך של הכנסת. לפי הטיוטה, התקנות ייכנסו לתוקף בתוך שלושים ימים מיום פרסומן, והוראותיהן ייושמו בהדרגה, בהתאם לקבוע בהוראות המעבר.

כזכור, בחודש פברואר 2022, לאחר חודשים של עבודה מאומצת, פרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר את טיוטת תקנות המסדירות את תנאי הגידול בענף ההטלה, במטרה להביא את הענף בישראל לעמידה בסטנדרט הנהוג במדינות מפותחות.

התקנות מהוות שלב ראשון והכרחי לקידום הרפורמה בענף ההטלה, ובין היתר הן קובעות את האיסור לגדל תרנגולות מטילות בלולי הכלובים המיושנים והצפופים, שפוגעים ברווחת העופות המוחזקים בהם ואף מונעים יכולת לשמור על בטיחות ביולוגית.

לפי הצפי, מרבית הלולים במדינת ישראל יהיו ללא כלובים כבר מחודש מרץ 2024, כיוון שמרביתם לא עומדים בדרישות המשרד שנכנסו לתוקף במרץ האחרון ויידרשו להקים לול חדש.

בנוסף, במסגרת התקנות, כל לול חדש שיוקם מיום כניסת התקנות לתוקף והלאה יהיה לול נטול כלובים. החל מיום ה-1 ביוני, 2029, ייאסר כליל אכלוס של לולי כלובים קיימים בישראל (לא רק המיושנים).

תקופת המעבר נועדה לאפשר לענף להיערך ולהשתדרג בהתאם לשינויים המחייבים, שכן בישראל נכון להיום כ-93% מלולי התרנגולות המטילות הם לולי כלובים מסוגים שונים. יובהר כי בתקופת המעבר, נקבע מרחב מחייה מינימאלי עבור התרנגולות המטילות בלולים קיימים, אשר ינוע בין 600 סמ"ר ל-750 סמ"ר, בהתאם לגודל הכלובים בלול.

זאת ועוד, במסגרת התקנות החדשות תיאסר רשמית בתוך שנתיים מיום כניסת התקנות לתוקף "הנשרה כפויה", פרקטיקה של הרעבת תרנגולות מטילות במטרה ליצור אצלן מחזור הטלה נוסף. כמו כן, בתוך חצי שנה ייאסר קיטום המקור לתרנגולות לאחר יציאתן מהמדגרה. קיטום המקור יותר אך ורק בעוד האפרוחות במדגרה, ובאופן המיטבי המוכר היום. זאת על מנת למנוע מהן לפצוע זו את זו, ולשם שמירה על רווחתן.

כמו כן, התקנות מחייבות להעניק טיפול רפואי או לבצע המתה למניעת סבל לתרנגולת חולה או פצועה על ידי עובדי הלול, ואף קובעות חובת היוועצות ברופא וטרינר או במדריך גידול עופות בכל מקרה של אירוע חריג.

בנוסף, התקנות מתייחסות לאוורור, מיזוג ותאורה, לרבות חובת התקנה של מערכות בקרה וניטור, כמו גם לדרישות לגדלי פתחי יציאה לחצר אם ישנה כזו וגודל וכמות ציוד ההאבסה והשתייה.

במטה יהודה פועלים כ-127 לולים שונים. (צילום: ישראל פרקר)