הוועדה המחוזית מאשרת: חתימת האגודה - תנאי לאישור היתר בנייה בנחלה החקלאית
דיון בוועדת הערר המחוזית חשף את הטענות הקשות על עימותים ממושכים ומתיחות שיא במושב שדות מיכה, על רקע עבירות בנייה והתנהלות של מתחמי אירוח. בדיון העלה יו"ר ועד האגודה טענות קשות על אירועי אלימות קשים שמהם סובלים לטענתו נבחרי הציבור במושב

ועדת הערר של הוועדה המחוזית ירושלים אישררה לאחרונה את הנוהל שהיה נהוג במשך עשרות שנים במושבי העובדים ברחבי הארץ וקבעה כי בעלי נחלה המבקשים היתר בנייה חייבים להציג בפני הוועדה המקומית חתימה של האגודה השיתופית של המושב או של רמ"י. בכך מאשרת הוועדה כי לאגודה השיתופית ולרמ"י יש מעמד מיוחד בכל הקשור בזכויות בקרקע הנחלה בכלל ובחלקות החקלאיות בפרט (חלקה ב').
הדיון בוועדת הערר המחוזית התנהל סביב בקשה להיתר בנייה של צימרים שהגישו בעלי נחלה חקלאית במושב שדות מיכה אל הוועדה המקומית מטה יהודה. אלא שמ"מ יו"ר הוועדה המקומית מטה יהודה החליט להסיר את הבקשה להיתר מסדר היום, בטענה שהגשת הבקשה כרוכה בהצגת אישור מוועד האגודה השיתופית של המושב. בעלי הנחלה טענו מנגד שאין חובה להציג את הסכמת האגודה לבקשה להיתר ולכן הגישו ערר לוועדת הערר של הוועדה המחוזית. הערר הוגש נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מטה יהודה וכנגד האגודה החקלאית של שדות מיכה.
בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני חברי ועדת הערר נחשפות עדויות של נציגי ועד האגודה השיתופית שדות מיכה אשר גוללו סיפור אימים מסמר שיער שכולל איומים, תקיפות פיזיות, הצתות כלי רכב, השלכת רימוני רסס ומטעני חבלה וכל זאת על רקע ההתמודדות של האגודה החקלאית עם עבירות בנייה והקמת מתחמי אירוח המוניים שבוצעו בנחלות שונות ברחבי המושב. למרבה הפלא, אירועי האלימות הללו טופלו בעצלתיים על ידי המשטרה ועד עתה לא הבשילו לכדי הגשת כתב אישום.
יש להדגיש כי בפרוטוקול הדיון מושמעות טענות והאשמות הדדיות בין יו"ר ועד האגודה השיתופית שדות מיכה לבין בעלי הנחלה מגישי הערר. שבועון "בקיצור" מציג את הדברים כפי שהופיעו בפרוטוקול בלא לקבוע מי מהצדדים צודק ומבלי לקבוע מי האחראי לביצוע המעשים הפליליים. יש לזכור כי טענות לביצוע מעשים פליליים צריכות להיחקר ביסודיות על ידי המשטרה ולהגיע לבית המשפט, שהוא הסמכות הבלעדית לקביעת אחריות פלילית.
חשוב להדגיש כי מדובר בשתי זירות נפרדות: המחלוקת התכנונית סביב היתרי הבנייה בנחלות חקלאיות ובעיקר בעניין הקמת צימרים, ומנגד אירועי האלימות החמורים שהתרחשו במושב, ולטענת יו"ר האגודה השיתופית קשורים למחלוקות על ניהול של מתחמי אירוח.

אלימות מזעזעת
בחודש יוני האחרון (11.6) בסביבות השעה 3 לפנות בוקר נשמע קול פיצוץ עז במושב שדות מיכה. חברי המושב שזינקו ממיטותיהם בבהלה נזכרו עד מהרה כי זו לא הפעם הראשונה שפיצוצים מפריעים את מנוחתם לפנות בוקר, ולא מדובר על פיצוצי הטילים שנורו לעבר האזור במהלך המלחמה כנגד משמרות המהפיכה האיראניים.
עד מהרה התברר כי הפיצוץ התרחש מחוץ לבית מגוריו של יו"ר ועד האגודה, אריאל שוורץ. לדברי שוורץ המטען התפוצץ בסמוך לביתו ונזק נגרם לבית של שכניו.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי האירוע מוכר להם: "עם קבלת הדיווח הוזעקו למקום כוחות משטרה, חבלן ויחידת כלבנים, אשר ביצעו סריקות במרחב. בסיום הסריקות לא אותרו ממצאים או שרידים המעידים על השלכת רימון ולא נגרם נזק לרכוש. נפתחה חקירה לבירור נסיבות האירוע ובמסגרתה נבחנים כלל כיווני החקירה הרלוונטיים".
תגובת המשטרה התמוהה מתעלמת מכך שהשלכת מטען הנפץ הייתה צעד נוסף בשורה של פעולות אלימות ביותר שספגו שוורץ ובני משפחתו מהרגע שנבחר ליו"ר ועדה האגודה לפני חמש שנים.
שוורץ מתח ביקורת על התנהלות המשטרה. לדבריו, השוטרים הגיעו באיחור, פעלו באיטיות והסריקות שביצעו לא היו יסודיות. זה ברור שהמטען שהתפוצץ גרם לנזק בבית השכנים", אמר שוורץ בשיחה עם "בקיצור", "וקשה להבין מדוע המשטרה מתעקשת לקבוע שאין ממצאים בשטח שמעידים על כך."

ביקור בביתושל יושב ראש האגודה בשדות מיכה לאחר השלכת הרימון. צילום דוברות מטה יהודה
תקיפות, הצתות ורימונים
כאמור, השלכת המטען ביוני 2026 הייתה הפעם השנייה שפיצוץ הרעיד את ביתו של שוורץ. הפעם הקודמת הייתה בנובמבר 2025 וכך האירוע מתואר בכתבה שפורסמה ב"בקיצור" : "אתמול (17.11) לפנות בוקר הושלך רימון רסס לחצר בית במושב. משיחות עם תושבים במושב עולה כי בשעה 2:30 לפנות בוקר נשמע קול פיצוץ עז ברחבי המושב. הרעש היה כה עז שחלק מהתושבים חשבו כי מדובר בירי של טילים או רקטות. מאוחר יותר התברר כי מדובר ברימון רסס שהושלך לביתו של אחד מפעילי הציבור במושב".
להשלכת הרימון קדמו שורה של אירועי אלימות אחרים שהתרחשו בשדות מיכה בשנים האחרונות: ביוני 2022, פנה אריאל שוורץ בבקשה דחופה לבית המשפט להוצאת צו הרחקה כנגד תושב המושב שתקף ואיים עליו ועל חברת ועד אגודה אחרת, כחודשיים לאחר הוצאת צו ההרחקה, שב התושב לתקוף את שוורץ וחטף ממנו את הטלפון הנייד, חודשיים לאחר מכן שוב איים התושב לפגוע בשוורץ וברכוש ציבורי, כמה ימים לאחר מכן תקף התושב במוט ברזל תושב אחר במושב שדות מיכה, הרס את רכבו כליל וגרם לו חבלות קשות שחייבו את אשפוזו בבית החולים, בחודש מרץ 2023 הוצתו שני כלי רכב של שוורץ שחנו בחניה שסמוך לביתו.
שוורץ טען כי אירועי האלימות בשדות מיכה מתרחשים על רקע פעילות של ועד האגודה כנגד עבריינים שפלשו לשטחי האגודה והפכו אותם לשטחים מגודרים ופרטיים, וכן כלפי מי שמבצעים בשטחי הנחלות עבירות בנייה ושימוש חורג שבגינן רשות מקרקעי ישראל מעכבת את הליכי תכנון במושב.
בעקבות השלכת המטען ביוני האחרון, פנו 26 חברי מליאה ממטה יהודה (40% מחברי המליאה) ובכללם כל חברי סיעת "קול התושב במטה יהודה", נציג מושב שדות מיכה במליאה, סמי דדון, ונציגים נוספים, במכתב לראש המועצה האזורית מטה יהודה והביעו זעזוע עמוק וגינוי חריף.
"מדובר במעשה חמור ובלתי נתפס, שיש לראות בו ניסיון פסול להטיל אימה ולהרתיע בעלי תפקידים ונושאי אחריות קהילתית הפועלים למען יישוביהם... לא נאפשר למציאות שבה גורמים אלימים, אינטרסים פסולים או מי שמבקשים לקדם את ענייניהם באמצעות הפחדה, יקבעו את סדר היום הציבורי במועצה וביישוביה. שתיקה או העלמת עין מול מעשים מסוג זה, עלולה להוביל להידרדרות מסוכנת של המרחב הציבורי ולפגוע ביכולתם של בעלי תפקידים ושליחי ציבור למלא את תפקידם ללא מורא", נאמר במכתב.
"הוא גומר אותנו"
כאמור, עד עתה לא הוגשו כתבי אישום בפרשיות התקיפה המזעזעות שכוונו כנגד שוורץ, ולכן גם לא היה ברור מי הם הגורמים שלהם מיוחסים הרצון לפגוע בו. אלא, שפרוטוקול הדיון שהתקיים בוועדת הערר המחוזית חושף פרטים נוספים על הרקע לאירועים אלה.
את הערר לוועדה המחוזית הגישו בעלי נחלה במושב שדות מיכה (שמם שמור במערכת). בנו של בעל הנחלה פתח את הדיון וטען: "אני רוצה להסביר מה קורה אצלנו במושב. זה ישוב של חמישים משקים ויש שני אנשים שרצים על שתי קבוצות. הקבוצה שלו ואנחנו הקבוצה הנפרדת. בקבוצה הנפרדת מי שצריך משהו במידה והוא זכה, לא מקבל את זה. הוא...הכוונה לאריאל שוורץ... הבטיח שיחתום לנו... מה שהוא ביקש אמרנו לו אמן, כי אין לנו מה לעשות אנחנו בידיים שלו... הוא מנצל את הכוח שלו כיו"ר... הוא עירב משטרה והתלונן עליי, הייתי עצור בגלל תלונות שווא שלו, עצור מספר ימים".
בהמשך דבריו אמר בנו של בעל הנחלה בהתייחס ליו"ר האגודה: :...במושב שלנו אין אנשים משכילים. הוא הרס לאנשים את הבית... ההיתר הקודם שלי בוטל כי הוא התלונן ולא חתם וביטל לי אותו...התב"ע מאפשרת צימרים, יש עוד צימרים במושב. מי שקשור לקבוצה של היו"ר קיבל חתימה לצימר ומי שלא – לא...השקעתי מיליונים. אנחנו רוצים לגור בבית אין לנו טופס 4 אין חשמל...הוא גומר אותנו מאמלל אותנו".
בעל הנחלה טען בהתייחסו ליו"ר האגודה: "...הרוב במושב איתי ובצד שלי הוא פשוט לא חותם על העברה של משקים. הוא הבטיח לי שיחתום על התכניות. הוא לקח את התכניות ואמר שיחזיר מחר חתומות ולא החזיר את זה עד היום. העלים אותם".
בא הכוח של בעלי הנחלה אמר לחברי ועדת הערר כי הליך קבלת היתר בנייה הוא טכני ותכנוני. הוא טען כי האגודה קבעה שבעלי הנחלה לא עומדים בתנאי הסף, אך לא הציגה את תנאי הסף הנדרשים. "אני חושב שהכי פשוט שהמושב יגיד מה תנאי הסף, אנו נוודא שהם יעמדו בתנאי הסף וזה יעלה להצבעה. אם הוועדה לא תאשר מסיבות פוליטיות זה עולם אחר".
"זה בית מלון"
בא הכוח של האגודה החקלאית שדות מיכה טען כי הבקשה להיתר אינה עומדת בתנאים המוקדמים להגשתה לוועדה המקומית ובראשם הסכמת האגודה, שהיא הבעלים של הקרקע. "ישנם תנאים מוקדמים שהיו צריכים למלא והם לא מולאו... מבחינת חוק מקרקעין הם לא בעלי זכות במקרקעין, הם ברי רשות של האגודה... אנו טוענים שהם לא בעלים במקרקעין...האגודה הם בעלי הזכויות היחידים ומדינת ישראל".
עוד נטען כי מהבקשה להיתר עולה כי המבנים בנחלה מתוכננים כבית מלון: " מציג לכם את הבקשה. יש פה סוויטה, מציג עוד אחת, עוד שני שירותים בתוך החדרים. פינת אוכל וזו קומה אחת. יש עוד קומה והיא גם דומה. אותו סיפור. הם סוגרים דלת. הבית תוכנן מראש לבית מלון. רואים מהתכנון שזה חדרי אירוח. אנו מבקשים לראות את זה כבית מגורים. הועדה המקומית לא מבצעת את עבודתה במקרה הזה היא לא בודקת את התכניות".

הצתה של שני כלי רכב של יו"ר האגודה בשדות מיכה, אריאל שוורץ , 2023
אלימות אגרסיבית
יו"ר האגודה החקלאית שדות מיכה, אריאל שוורץ, גולל בפני חברי ועדת הערר את השתלשלות האירועים שקדמה לדיון בערר: "...יש עבריינים שפועלים בצורה עבריינית קשה שפוגעים בקהל שלנו. מדובר באלימות אגרסיבית מאוד שבגללה בורחים מהמושב...אני הגעתי למושב וקניתי משק לפני 11 שנים. לפני חמש שנים פנו אלי רוב התושבים וביקשו שאציל אותם...".
לדברי שוורץ הוא ניסה להימנע ככל האפשר מעימותים עם בעלי נחלות במושב אך התנהלות פראית של בנייה עבריינית, הפיכת נחלות במושב למתחמי אירוח המוניים ורועשים, התעלמות מבקשות חוזרות של ועד האגודה להגביל את השימוש בחדרי האירוח הוביל לעימות אלים ביותר.
"אני לא רציתי להילחם בהם... הועד מוחלף כל שנתיים והוא נבחר מחדש כל שנתיים. אני נמצא בראש הועד מעל חמש שנים", סיפר שוורץ, "במהלך שנים אלו יחד עם גורמי המדינה מנסים להיאבק באותם תופעות סביב חדרי אירוח ומתחמי אירוח שממררים את חיי התושבים בצורה שאינם יכולים לחיות בביתם. בעקבות זאת נעשתה אכיפה ונעשו כל מיני פעולות אכיפה על ידי ר"מי והוצאו כמות אדירה של פסקי דין נגד אנשים והמצב עדיין קשה ולא הגענו לאמצע הדרך".
בית מלון בנחלה
על הרקע לסירוב של ועד האגודה לאשר את הבקשה של היתר הבנייה שנדון בוועדת הערר אמר שוורץ: "מה שקרה במשק הספציפי הזה, קודם כל, עשרות שנים לא גרים בו - הוא נטוש. כשאני הגעתי למושב לפני 11 שנה התחילו פעולות בניה למטרת הפיכת המשק לעסק של אירוח. זה בית מלון. בית המגורים משמש כבית מלון עם כמות אדירה של אורחים... הם בנו הכל ללא היתר ובניגוד לחוק כאשר היה ברור לכולם שזה הופך להיות עסק אירוח... היום כל המתחם משמש לאירוח... כל הבית עצמו משמש כבית מלון בפועל ולא כחדר מגורים זה מופיע בדוחות פיקוח של רמ"י... אוטובוסים תוקעים שם עשרות אנשים".
שוורץ טוען כי בשיחות עם בעלי הנחלה הובהר להם כי עליהם לקיים את התנאי היסודי של חוזה החכירה של נחלה חקלאית והוא: מגורים במשק החקלאי. "... הסברנו בצורה ברורה ואמרנו שהעניין פשוט. עניין של מגורים במשק הוא עניין ציבורי קהילתי משמעותי יש להם מחויבות קהילתית...זה בא מתוך התחשבות ולא להתמודד עם נערות ליווי שמסתובבות במושב, אלימות פיזית נגד תושבים ואזרחים במושב. שנית, אסור שבית מגורים ישמש כבית מלון. הבית מחולק לסוויטות. אין פה מבנה מגורים".
"ניסו להרוג אותי"
וכך מתאר שוורץ את מהלך הדברים מנקודת מבטו: "ברגע שהאגודה הודיעה לבעלי המשק שאי אפשר לחתום על התכניות האלה, ימים ספורים לאחר מכן זרקו לי רימון לבית שרפו לי ולבני שני רכבים, לעוד חברים בוועד זה קרה. זה מאוד אלים. נזרק מטען כבר פעם שנייה לכיוון הבית שלי. זו המציאות והעבריינות שאנחנו מתעסקים בו".
שוורץ הוסיף וטען בפני הוועדה: "...הבן של הבעלים של המשק הוא חשוד, הוא היה העצור והוא עדיין החשוד העיקרי במעשים האלו. ניסו להרוג אותי ופגעו בעוד חברי ועד".
לטענת שוורץ, גם בוועדה המקומית לתכנון ובנייה של מטה יהודה מסכימים שהאגודה החקלאית צריכה להסכים לבקשה להיתר בנייה. "...היו הרבה מקרים כאלה של עבריינים שניסו לקדם מקרים ואנחנו הצלחנו למנוע בעזרת הועדה כמה וכמה מקרים בגלל שהאגודה לא חתמה...אנו נאבקים על החיים שלנו במושב".
על החובה של אגודה חקלאית לפקח על ההתנהלות של הנחלות במושב אמר שוורץ: "...חובת המגורים היא תנאי יסודי ובסיסי שבגינו רמ"י דרשו והתקבלו פסקי דין של הפקעות של משקים כמו לדוגמה בכפר טרומן. ברור לנו כאגודה שאנו לא יכולים לפעול בניגוד לחוק ולחתום על תכנית כזאת, ברור שרמ"י לא תחתום על תכנית כזאת... ברגע שמדובר בבר רשות שנמצא בהסכם משולש ולא עומד בשום דבר מהתנאים איך אפשר להתעלם מהפגיעה הציבורית המאוד קשה שמתרחשת פה?".
לא צריך חתימה
בא הכוח של הוועדה המקומית מטה יהודה אמר כי הוועדה מסתמכת על פסיקה של בית המשפט המחוזי שקבע כי לא צריך את חתימת ועד האגודה כתנאי סף לקבלת היתר בנייה בנחלה.
נציג הוועדה המקומית אמר כי לוועד האגודה של מושב שמורה הזכות להגיש התנגדות לבקשה להיתר של בעלי נחלה במושב, וזאת בהליך התנגדות שגרתי שקבוע בחוק.
לדבריו, הבקשה עומדת בתנאי הסף הנדרשים וניתן לדון בה במסגרת מליאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. "מבחינתנו הבקשה עומדת בתנאי הסף וניתן לדון בה ועל כן ראינו לנכון לשבצה בוועדה הקרובה. אנו לא רואים את הדרישה לחתימת האגודה כתנאי סף...לאחר קבלת החלטה ולאחר הפרסום תהיה זכות ערר לועד או לכל אדם אחר שיתנגד ולאחר שתהיה החלטה עניינית ניתן יהיה להגיש ערר".
בתגובת הוועדה המקומית נמתחה ביקורת על ההחלטה הקודמת של יו"ר הוועדה להסיר את הבקשה מסדר היום ונאמר: "מה שנרשם בפרוטוקול כשזה הורד מסדר היום...זה בניגוד למה שאני אומר כאן...העמדה המקצועית היא שצריך לשבץ את התיק לדיון חוזר. על ההחלטה תהיה לו אפשרות לערער".
החלטה עניינית ומקצועית
בתגובה לעמדת הוועדה המקומית כפי שהוצגה בפני ועדת הערר, אמר מ"מ יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מטה יהודה, עו"ד אבירם בווני, כי החלטתו התקבלה משיקולים מקצועיים וענייניים בלבד.
"ההחלטה להסיר את הבקשה מסדר היום התקבלה על ידי באופן ענייני, שקול ומקצועי לחלוטין, לאחר ניתוח מעמיק של מכלול הטענות והמסמכים שהובאו בפני הוועדה. החלטה זו נתקבלה לאחר היוועצות סדורה עם יו"ר הוועדה וראש המועצה, מר אבישי כהן, ובגיבויו המלא. כידוע, חובתה היסודית של הוועדה המקומית הינה הקפדה דווקנית על סדרי המנהל התקין ומילוי תנאי הסף שנקבעו בדין ובמדיניות הוועדה מזה שנים. בקרקעות המנוהלות תחת הסכם משבצת משולש, דרישת חתימת ועד האגודה השיתופית היוותה תנאי סף מהותי וסביר לקליטת הבקשה ולקידום הדיון בה. קבלת דיון בבקשות החורגות מכללים אלו ללא חתימת האגודה פוגעת בוודאות התכנונית ובזכויות הקנייניות במרחב הכפרי".
בווני מתח ביקורת על התנהלות הוועדה המקומית: "עצם הגשת כתב התשובה לערר בשם הוועדה על ידי היועץ המשפטי, עו"ד אוהד מרציאנו, ללא כל היוועצות מקדימה עמי כמ"מ היו"ר או עם יו"ר הוועדה וראש המועצה, מהווה תקלה מנהלית שאינה תקינה. דברים אלו אף הובהרו בצורה מפורשת ונרשמו במסגרת פרוטוקול הוועדה מיום 2.9.2026, והלקחים הנדרשים כבר הופקו על מנת להבטיח שמקרה כזה לא ישנה שוב בעתיד. הוועדה המקומית והנהגת המועצה ימשיכו לפעול מתוך מחויבות מלאה לשמירה על נהלים תקינים, מקצועיות ללא פשרות והקפדה על שיתוף פעולה שקוף וסדור בין הדרג הנבחר לבין גורמי המקצוע".
תנאים להוצאת ההיתר
חברי ועדת הערר המחוזית בראשותה של יו"ר הועדה עו"ד דפנה תמיר, קבעו בהחלטתם כי הבקשה לערר מתייתרת לאור הודעת הוועדה המקומית מטה יהודה על כך שהבקשה תשובץ לדיון בוועדה. חברי הוועדה הדגישו כי על הוועדה המקומית לוודא שהבקשה להיתר תומצא לאגודה החקלאית ולזו תהיה זכות להגשת התנגדות לבקשה להיתר בהתאם לדין.
בוועדת הערר הדגיש כי על הוועדה המקומית לוודא כי ייערך דו"ח פיקוח בנחלה שיהיה תנאי לקידום הבקשה להיתר ויוצג בדיון בועדה. כמו כן, על הוועדה המקומית לוודא כי מולאו כלל התנאים הנדרשים לקליטת הבקשה להיתר על פי הדין. לסיכום קבעו חברי ועדת הערר כי כי תנאי להוצאת ההיתר יהיה חתימת האגודה החקלאית או חתימת רמ"י על הבקשה להיתר.
על החלטת ועדת הערר הגיב מ"מ יו"ר הוועדה המקומית, עו"ד בווני: "על אף שוועדת הערר הורתה על החזרת התיק לדיון במישור הפרוצדורלי וזאת אך ורק על בסיס הסכמתו והצהרתו של יועמ"ש הוועדה המקומית - החלטה זו שגויה בעיניי. החלטתי המקורית כמ"מ יו"ר הוועדה להסיר את הבקשה מסדר היום התקבלה מתוך ראייה מקצועית, שקולה ואחראית, במטרה למנוע דיוני סרק בבקשות שאינן עומדות בתנאי הסף היסודיים. עם זאת, חשוב לראות את התמונה המלאה: בסופו של יום, החלטת ועדת הערר עצמה מעגנת ומאששת את הליבה של עמדתי. ועדת הערר קבעה מפורשות (בסעיף 5 להחלטתה) כי חתימת ועד האגודה השיתופית מהווה תנאי הכרחי ובל יעבור להוצאת ההיתר בפועל. קביעה זו מוכיחה כי הדרישה לקבלת הסכמת ועד האגודה בקרקעות משבצת אינה עניין טכני או שולי, אלא תנאי מהותי ומשמעותי לשמירה על שלטון החוק, הקניין והסדר במרחב הכפרי".
תגובות
באי הכוח של בעלי הנחלה המערערים משרד עורכי דין רוויה נאור ושות': "ועדת הערר קבעה כי הבקשה תיבחן לגופה, לאחר בדיקת כלל התנאים , וכי לאגודה תינתן זכות להתנגד לבקשה ולהשמיע את טענותיה. ההחלטה החשובה והמנומקת מחזקת את עמדת העוררים שלפיה יש לבחון את הבקשה בהליך תכנוני מקצועי וענייני, ולא למנוע את קידומה מראש בשל מחלוקות בין העוררים לאגודה. משרדנו ימשיך לפעול למימוש זכויות העוררים ולקידום הבקשה בהתאם להחלטת ועדת הערר, תוך שמירה על מלוא טענותיהם וזכויותיהם על פי דין".
מטעמו של יו"ר ועד האגודה אריאל שוורץ נמסר: "זה לא המקרה הראשון שבו בעלי משק בשדות מיכה מנסים לקבל היתר בנייה בלא לקבל את הסכמת האגודה. היה מקרה נוסף לפני כמה שנים, הוגשה בקשה להיתר שהיו בה דברים שהוסתרו מאיתנו. הודענו לוועדה המקומית שאנו מושכים את ההסכמה שלנו ולמרות זאת הוועדה אישרה. אנחנו ערערנו לוועדת הערר המחוזית והיא חזרה ואישררה את החובה לקבל את הסכמת האגודה להיתר בנייה במשקים במושב. בעקבות זאת, הוועדה המקומית חזרה בה מקידום היתר הבנייה. צריך להבין - יש חוזה בין רמ"י לבין האגודה ובו כתוב במפורש שכל בקשה להיתר חייבת לקבל את הסכמת האגודה. בעלי הנחלות במושב הם ברי רשות והאגודה היא בעלת הקרקע. ההתנגדות שלנו אינה שרירותית אלא מנומקת בכובד ראש. לדעתי, החקירה במקרי האלימות כנגדי וכנגד חברי ועד אגודה אחרים נעשית בעצלתיים כי התיק הזה גדול על מג"ב מטה יהודה. אני דורש להעביר את החקירה בענין זה לימ"ר ירושלים ואני יודע שראש המועצה שותף לדעתי. יש להדגיש, כי במהלך הדיון בוועדת הערר ניגש אלי החשוד במעשים והטיח בי דברים ובהם פרטים מוכמנים מתוך חקירת המשטרה באירועים. אנילא מבין איך הוא יודע אתה זה. צריך לחקור את הנושא הזה באופן יסודי. לכאורה, אפשר ויש כאן הדלפות מתוך חקירת משטרה לחשוד במעשה. אני שוקל לפנות בעניין זה למח"ש בדרישה לחקור את הנושא עד תום. בינתיים התקיפות כנגדי ממשיכות. רק בחודש האחרון הותקפתי על ידי תושב אחר כאשר ביליתי בגן השעשועים עם בני הקטן ואשתי. גם כאן, מדובר באדם שמהלך אימים על חברי ועד האגודה. אני פועל להוצאת צו הרחקה מהמושב כנגד אותו אדם".
הערה: כתבה זו מציגה את עיקרי הטענות שהשמיעו הצדדים במסגרת דיון בוועדת הערר של הוועדה המחוזית ירושלים ומבוססת על פרוטוקול הוועדה. לכל הצדדים שמורה זכות החפות עד שיוכח אחרת בבית המשפט.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?