הורים וילדים הדרך לשמור על חוסן נפשי

מצבי משבר הם חלק מהחיים אך לא כל אדם מצויד בארגז הכלים כדי להתמודד עם המשבר בהצלחה. חוסן נפשי יכול להופיע כתכונה מולדת אך ניתן גם לרכוש אותו

לקליניקה הגיעה רחל (שם בדוי), בת 38, נשואה +3. היא תיארה את מצבה הנפשי בתקופת הקורונה כירוד מאוד. כל דבר שהיא צריכה לעשות בבית או בעבודה דורש ממנה מאמצים אדירים.

"אני מכריחה את עצמי לצאת מהמיטה, לדאוג לילדים, מחכה כל היום שיהיה לילה ואחזור לישון, בעבודה מטלות שבעבר נעשו בקלות דורשות המון זמן ובאופן כללי אין לי מצב רוח", שיתפה רחל במצבה.

ביקשתי ממנה לתאר את סדר היום שלה לפני הקורונה. היא סיפרה על אישה נמרצת שעושה ספורט, מנהלת חיים חברתיים, פעילה ויוזמת וזאת לעומת המצב הנוכחי שבו היא מתמקדת רק בבית ובעבודה.

כושר עמידות

המצב שתיארה רחל גרם לי לעצור ולחשוב על המושגים "חוסן נפשי" או "עמידות נפשית", המשמשים לתיאור של יכולת פסיכולוגית חיובית המסוגלת להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו.

מצבי משבר הם חלק מהחיים של כל אדם אך לא כל אדם מצויד בארגז הכלים המתאים כדי להתמודד עם המשבר בהצלחה. כמנחת הורים אני פוגשת הרבה הורים שחווים את ההרגשה של רחל בקשר שלהם עם ילדיהם המתבגרים.

החוסן הנפשי יכול להופיע כתכונה מולדת אך ניתן גם לרכוש את היכולת הזו במהלך החיים. גורמים שעשויים לתרום להתפתחות החוסן הנפשי הם: מזג האדם, אווירה משפחתית חמה ותומכת, ומערכת תמיכה חברתית ממנה שאב כוחות במהלך חייו.

חשוב שכל אחד מאתנו יברר לעצמו מה הם מקורות החוסן שלו בהתמודדות עם משברים, עצב, או אפיסת כוחות. כדאי לזכור שהחוויות וההתמודדויות של רובנו הן דומות אך אדם בעל חוסן נפשי גבוה יוכל להתמודד עם לחץ, טלטלות רגשיות וסבל באופן טוב יותר ומצליח להתארגן נפשית ותפקודית באופן יעיל וגמיש כדי לסלול לעצמו דרך חזרה לחיי שיגרה ראויים ואיכותיים.

גש"ר מאח"ד

פרופ' מולי להד הוא מומחה לחוסן נפשי אשר חקר את ההתמודדות הנפשית בעיתות משבר והגיע למסקנה שישנם ערוצים שגורמים לחוסן נפשי, הוא כינה אותם בקיצור גש"ר מאח"ד:

גוף: עלינו לדאוג לשמירה על הגוף שלנו, ולכבד אותו בארוחות בריאות ומסודרות, שינה של 6-8 שעות בלילה, פעילות גופנית מגוונת, דמיון מודרך, יוגה, נשימות.

שכל: בתקופת לחץ עלינו לקבל אינפורמציה מהימנה, לחפש מידע ממקורות אמינים. להתאמן על הסתכלות על "חצי הכוס המלאה" בחיים. רצוי לסכם את היום במחשבה אחורה ובחשיבה קדימה. חשיבה אחורה - דבר קטן וטוב שקרה לי היום, דבר קטן וטוב שעשיתי למען מישהו אחר (התמקדות באחר גורמת לסיפוק ולמחשבות שבהן אנו פחות עסוקים ומרוכזים בעצמנו), חשיבה קדימה - דבר קטן וטוב שמתוכנן למחר.

רגש: רצוי להקשיב לקולות הפנימיים שלך, לשתף אחרים, ולהימנע מביקורת. גם מי שלא מאומן בכך יכול להתחיל להתאמן בשיתוף של תחושות, רגשות, מחשבות. צפו בתכנים הומוריסטיים והגבירו את היכולת לחייך ולצחוק. אפשר גם לתת ביטוי רגשי לא מילולי וזאת באמצעות ציור, פיסול, ריקוד וכו'. במקביל, רצוי לשמור על תקווה שבמרכזה היכולת להחזיר לעצמנו את חיינו הקודמים.  

משפחה: שתפו את בני משפחה במה שקורה לך, ברגשותיך, בצרכיך, בקשותיך. כמו כן, גלו אמפתיה לבני המשפחה, הקשיבו בסבלנות, ואווררו רגשות. כחלק מהשיתוף, אפשר לתרום הצעות שונות לבני המשפחה ולהחליף מתכונים. אם אתם זקוקים לעזרה, אל תהססו לבקש, ידוע שאנשים שקל להם לבקש עזרה הם בעלי חוסן רב יותר.

מחשבות ואמונות: המחשבות הן המכשיר שבאמצעותו כל רעש חיצוני מתורגם לסדר פנימי. מחשבות מתנהגות כמו וירוסים ועלינו להימנע מחשיפה אליהן ולשמור על היגיינה נפשית. הרגלי חשיבה לא נכונים הם כמו הרגלי יציבה לא נכונה. זה גורם לכאבים בגוף או בנפש בהתאמה.

מחשבה חיובית היא מחשבה נכונה בעת משבר. ניתן להתאמן בסילוק של מחשבות שליליות, שבסופו של יום הן לא יותר מהשערות שלא חייבים לאמץ. רצוי לתת משמעות למשבר – משמעות אישית או משמעות חברתית, המשמעות נותנת טעם להתמודדות ומעניקה כוח להמשך.

נעבור יום ביומו בשלום ולא נסתכל רחוק מידי. הרגיעו את עצמכם באמצעות שיח חיובי. למילים יש כוח. השתמשו בהן ככוח מרפא. כמו כן, כדאי לאמץ אמונה בעזרתה ניצור גרעין של ודאות גם במציאות של אי-ודאות.

סכמו לעצמכם מהו "האני מאמין" שלכם אשר עיצב את חייכם. התחברו לרוחניות - אם מתאים לכם להתפלל, תוכלו להשתמש בנוסח מסורתי או לחבר לעצמכם תפילה אישית.

חברים: חשוב מאד לקיים קשר עם אנשים משמעותיים לנו, לשתף, לבקש עזרה, ליזום מפגשים. מפגש עם אנשים שעוברים דברים דומים מנרמל את המצב שלנו.

חברים ותמיכה חברתית הם מרכיב חשוב בחוסן אישי וקהילתי - שימרו על קשר עם חברים, נסו למצוא תפקיד מועיל במסגרת היישוב, הקהילה או החברים.

הקדישו זמן לטפח את הקשר עם חברים, בעיקר בודדים ו/או חולים. עיזרו להם לא לוותר ולא להניח לייאוש לפגוע בחייהם.

התייעצו עם חברים על בעיות ופתרונות אפשריים וייעצו לחברים אחרים, תוך ניסיון לחזק שותפות בדעות, עמדות ומעשים.

דמיון: זה הזמן לפתח חשיבה יצירתית – לעשות משהו בשביל עצמנו. מצאו לעצמכם עיסוק במשהו שמרגיע ומעורר תחושות חיוביות: גינון – כחלק מחיבור לטבע, עיסקו בקריאה מכל סוג שאתם מתחברים אליו, צפו בסרטים, בסדרות, וצמצמו את הצפייה בחדשות, עיסקו בכתיבה – למשל כתיבה על חוויות חיוביות מהעבר, ציירו או פסלו, שחקו במשחקים וירטואליים או עשו פעילויות טכניות כגון: תיקונים, בניית חפצים, תפירה, סריגה.

לסיכום, המודעות העצמית ליכולת שלנו להשפיע על ההתמודדות הנפשית שלנו בזמן משבר היא מרכז העניין, וזכרו - בכל מצב יש לנו בחירה.

נירה גבאי – יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

שאלות: [email protected]