הורים וילדים- הקשיים שמביאים איתם החגים

ימי החגים מהווים עבור רבים תקופה מטלטלת ותקופת חגי תשרי מהווה אף אתגר מיוחד. אין מתכון שיכול לתת פתרון כיצד לעבור את התקופה וכל אחד צריך למצוא את הדרך הנכונה ביותר עבורו והמאמר שלפניכם יוקדש לנקודות איתן כדאי להתמודד.

עבור חלקנו תקופת החגים היא משמחת ומרגשת, כרוכה בהכנות וצפייה רבה, סיכומי שנה אישיים, הכנה למפגשים עם המשפחה המורחבת ויציאה מהשגרה. אולם, עבור רבים מאיתנו, ימים אלה מהווים נקודת זמן להתמודדות נפשית וחברתית.

בחגי תשרי נהוג לערוך סיכומים, אישיים, משפחתיים, חברתיים ומקצועיים, והנוהג הזה יכול להכניס למצב רוח של דכדוך, עצב ותחושת החמצה או כשלון. מי שחווים שנה נוספת שבה עדיין לא מצאו זוגיות, מי שמתמודדים עם קשיים בזוגיות או מתוסכלים מהמסלול המקצועי שבו בחרו – כל אלה מהווים מקור לתחושת "בדידות", "נחיתות", "חוסר הצלחה" ועוד תחושות הנובעות מאי עמידה בציפיות אישיות או בציפיות המשפחה או הסביבה הקרובה.

אי הנוחות האישית מתעצמת בתקופה זו על רקע אווירת חשבון נפש הפנימי שהאדם מנהל עם עצמו, הישיבה סביב השולחן החגיגי מציפה, באופן בלתי מודע, הרבה דינמיקות ביחסים וקשיים שאנשים הדחיקו לאורך שגרת ימי השנה.

הסיטואציה המשפחתית גורמת לחלק מאיתנו "לשחק" תפקיד מסוים כגון "הדוד האוהב", "הדודה הצחקנית", כאשר השמחה הופכת מלאכותית וחיצונית, דבר שלעתים מעצים את תחושת הבדידות בתוך ה"ביחד המשפחתי" או שמציף את תחושת ה"לבד" שבתוך זוגיות לא מוצלחת.

לא פעם שמעתי מהמטופלים שלי על חוסר הנוחות שחשו סביב השולחן המשפחתי על רקע "השוואות" שהם ניהלו באופן לא רצוני מול בני משפחה וקרובים. ההתמודדות עם ציפיות האחרים, במיוחד במצבים בהם האדם חש שהוא נמצא במקום לא רצוי עבורו (רווק/ה, גרוש/ה, ללא ילדים, לא מוצא את עצמו מבחינה מקצועית, פיטורין וכד') יוצרים חרדה ואי נוחות.

כאמור, תקופת החגים בדומה לימי הולדת, מתאפיינת בנטייה להתבוננות פנימית, חשבון נפש אישי, סיכום הישגים וכישלונות ביעדים שונים, תחושת סיפוק או תסכול, תחושת דריכה במקום או התקדמות והתפתחות.

מחשבות אלה מלוות לעיתים קרובות בתחושות מועקה. רוב האנשים לא מדברים על התחושות האלה, ונאלצים להתמודד עם השילוב שבין מצב רגשי קשה לבין הצורך להסתיר את סערת הרגשות הפנימית מתוך חשש ל"העכיר את החגיגה" או לזכות ב"חוסר הבנה" מצד הקרובים, או אפילו להתמודד עם דברי ביקורת של בני משפחה. אין פלא, שרבים בוחרים לנסוע לחו"ל לתקופת החגים, וזאת כדי להימנע מהצורך להתמודד עם הקושי.

אני חושבת שאין מתכון נכון ל"לעבור את החגים" אך אני מאמינה שהיצמדות לאמת האישית, לרגשות הפנימיים ולמחשבות שלנו, לצד ניסיון להתרחק עד כמה שניתן מהניסיון לעמוד בציפיות של האחרים הם התחלה טובה.

כל אדם הוא עולם ומלואו, אין האחד דומה לשני, אין דרך נכונה לחיות את החיים ואין מטרות נכונות לכולם – על כך אחת ואחד למצוא את דרך החיים שמתאימים להם, להישאר נאמנים לעצמם וזה דורש אומץ רב.

רבים נוטים לשים את הזרקור על מה שלא השיגו בחיים. להסתכל ולהבליט את חצי הכוס הריקה. לאלה כדאי להזכיר שרצוי לשנות את הגישה. פעמים רבות התבוננות אחורה ובחינת השנה האחרונה שעברה עלינו תגלה שעשינו שינוי בכיוון הנכון, גם אם מדובר בצעד קטן עדיין - כל צעד קטן הוא משמעותי.

טוב לשים לב לשינויים החיוביים הקטנים או להתפתחות הפנימית שעברנו. אפילו בהתמודדות עם הציפיות של בני המשפחה או דברי הביקורת שנאמרים במובלע או בגלוי, כגון: כמה תשומת לב ייחסתי לדברים שנאמרו לי בשנה שעברה סביב השולחן, ואילו היום אנשים יכולים לומר לי כל דבר, וזה עובר לידי – כמה שהתחזקתי.

תהליך של העצמה אישית מתרחש במהלך הטיפולי הרגשי, אז אנו מבינים שהאחר הוא נתון ואין לנו שליטה עליו: לא נוכל לשנות את הדודה הסקרנית או האבא הביקורתי, אך נוכל להתפתח באופן אישי, להעצים את עצמנו ולשים בצד את דברי הביקורת כדי ולהתמקד במה שטוב לנו ולא מה המשפחה מצפה מאיתנו.

על כן אני ממליצה להקדיש את תקופת החגים לסליחה אישית, להעריך את מה שיש לנו ולא להבליט את מה שאין, ללמוד להשלים עם הקיים ולמצוא בו את היתרונות, והעיקר לא להפסיק לחלום על עתיד ללא פחד, עתיד של התעצמות אישית שתאפשר לנו ליהנות מלהיות עצמנו ובמקביל ליהנות מהביחד המשפחתי.

וזה מה שאני מאחלת לכולנו לשנה החדשה.

 נירה גבאי –יועצת חינוכית M.A.

פסיכותרפיה ממכון אדלר

הנחיית הורים טיפול זוגי ומנחה למיניות בריאה

[email protected]