הטראסות בהרי יהודה יוכרזו כאתר מורשת עולמי

הצעה להכרזת אזור הטראסות (מדרגות חקלאיות) בהרי יהודה כאתר מורשת תרבות עולמית של ארגון אונסק"ו, הוצגה בשבוע שעבר לפני יושב ראש ועדת אונסק"ו בישראל, פרופ' מייק טרנר.

מטרת ההצעה לקדם את חשיבותו הבינלאומית של נוף הטראסות ולהגן עליו מפני תוכניות בנייה. טרנר הודיע שימליץ על צירוף שטחי הטרסות לרשימת האתרים, שישראל רוצה לקדם את הכרזתם כאתרי מורשת.
קרן נקודת ח"ן ביד הנדיב היא שעומדת מאחרי ההצעה, שתוכננה על ידי המתכנן הסביבתי מוטי קפלן, בשיתוף האדריכליות חגית לשם ונעמה רינגל. קפלן, אמר לעיתון "הארץ" בשבוע שעבר: "המדרגות החקלאיות הן טביעות אצבעות של תרבות האדם בנוף ההררי. הן מייצגות חקלאות בחלקות קטנות, תחומות בקירות אבן, שהיא נדירה ביותר בעולם המודרני".

הטראסות הן תוצאה של בנייה בהיקף עצום שביצעו החקלאים בהרי יהודה לאורך אלפי שנים. מטרת הטראסה הייתה למנוע סחיפת קרקע ולאפשר עיבוד חקלאי. הטראסות שינו את הנוף בהרי יהודה ויצרו מערכת אקולוגית חדשה.

מנתונים שנמסרו על ידי פרופ' טרנר עולה כי הטראסות בהרי יהודה קיימות כשלושת אלפי שנה, משתרעות על שטח של 11.5 קילומטרים רבועים, כוללות 554 קילומטרים של טרסות העשויות מ-200 מיליון אבנים לערך.פרופ' טרנר. "זה דבר בעל ערך עצום מבחינת שימור נוף תרבותי".
הצעת ההכרזה כוללת שטחים משני צדי הקו הירוק. "לא התייחסתי לשיקולים פוליטיים, אלא רק לחשיבות הנופים", הסביר קפלן ל"הארץ". בין השאר, מדובר באזור הסטאף, מבשרת ציון ועמק הארזים ליד ירושלים, שטחי הכפרים הפלסטיניים וולג'ה ובתיר, שטחים פלסטיניים ליד גוש עציון והכפר וואדי פוכין, הסמוך לצור הדסה.
מתחמי הטראסות בהרי ירושלים כוללים גם מערכות עתיקות לאגירה והולכת מים. לדברי קפלן, הכל תוכנן באופן המאפשר השתלבות הרמונית בנוף. ליד 87 מ-101 מעיינות בחלק הישראלי פותחה מערכת השקיה שהזינה את הטרסות.
משרד אונסק"ו ברשות הפלסטינית פועל ברמאללה, והוא החל בהכנות לקדם הכרזה של שטחי החקלאות כאתר מורשת עולמית, בעיקר באזור ואדי פוכין ליד ביתר עילית. גורמים ישראליים אמרו כי הרגישות לפגיעה בטראסות גברה לאחר שהתברר כי ישראל מתכוונת להציב את גדר ההפרדה באתרים חשובים הכוללים מתחמי טראסות רחבים, כמו בוואדי פוכין, בתיר וואלג'ה.