היחידה לאכיפה נגד דיר ראפאת: להרוס 14 מבנים לא חוקיים

המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום כנגד שלושה עובדים של מנזר דיר ראפאת (סמוך לקיבוץ צרעה), בטענה כי לא ביצעו צווי הריסה שהוצאו כנגד עשרה מבנים שהוקמו ללא היתר וביצעו שימוש חורג בארבעה מבנים נוספים שדינם להיהרס. הנאשמים טוענים כי מדובר באכיפה סלקטיבית שמקורה בעובדה שאדמות המנזר הם בבחינת "הקדש של הכנסייה".

מכתב האישום שהוגש כנגד אכרם אלצאנע, סולימאן אצאנע וסלאמה נבארי, המזוהים כבעלי הקרקע שבה בוצעו עבירות הבנייה שבוצעו בשטח של מנזר דיר ראפאת, נטען כי בשטחים שהם אדמה חקלאית הוקמו 14 מבנים ובהם סככות, מכולות, מבנים יבילים, מבנים מבלוקים, מיכל דלק וגדרות ברזל, בהיקף כולל של 900 מ"ר, וכל זאת ללא היתר ותוך שימוש חורג.

בדצמבר 2006 ניתנו כנגד עשרה מהמבנים הללו צווי הריסה, נטען בכתב האישום, ועל הנאשמים היה מוטל לבצע את צווי ההריסה עד יוני 2008. בנוסף, נאסר לבצע במבנים אלה כל שימוש. אך צווי ההריסה לא בוצעו והשימוש החורג בהם נמשך, וזאת בניגוד לחוק.

במקביל לאי קיום הצווים השיפוטיים הוקמו בשטח האמור עוד ארבעה מבנים, אף הם ללא היתר, נטען בכתב האישום.

במסגרת הטענות המקדימות של שלושת הנאשמים נטען כי מדובר באדמות של הפטריארכיה הלטינית השייכים למנזר דיר ראפאת וכי הם עובדי הפטריארכיה.

"הנאשמים הם איכרים, העובדים במקרקעין בחקלאות למען ומטעם המנזר, וזאת מאז שנות ה-50, והכל לפי אישורים מטעם המנזר שניתנו לאורך השנים", נאמר על בא כוחם של הנאשמים.

השטח החקלאי שייך לפטריארכיה שהיא חלק מ"הכס הקדוש" שהוא מדינת הוותיקן. "מדובר בשטח הקדש של מוסד כנסייתי השייך למדינה זרה", טוענים הנאשמים, "בין הכס הקדוש לבין מדינת ישראל נחתמה אמנה שנכנסה לתוקף בשנת 1994. על פי אמנה זו נהנה הכס הקדוש מחסינות מפני תביעות משפטיות בהקשר לנכסיו ורכושו בשטח מדינת ישראל".

"כתב האישום מוגש נגד הנאשמים ולא נגד הפטריארכיה, כי לא ניתן להגיש נגד הפטריארכיה בשל כללי החסינות.. וכי מדובר ב"אכיפה סלקטיבית" הנגועה במניעים זרים ובשיקולים פסולים".

כמו כן, טוענים הנאשמים כי סמכות האכיפה בשטח המנזר נתונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, וכי אין בסיס לכך שהוועדה המחוזית תפעל נגדם "במקום הוועדה המקומית, כי אין המדובר בוועדה מקומית כושלת או חדלה".

הנאשמים ממשיכים וטוענים כי עוד בשנת 2012 רצתה הוועדה המקומית לנקוט בהליכים כנגדם בנוגע לעבירות הבנייה לכאורה שהוקמו בשטח החקלאי. "התקיימה בזמנו ישיבה בוועדה המקומית, שבה השתתפו הנאשמים, בא כוחם ויועמ"ש של הוועדה המקומית. הוסבר כי השטח הוא של הפטריארכיה הלטינית, וכי הנאשמים הם עובדי הפטריארכיה מזה עשרות שנים...בעקבות ההידברות נעצרו ההליכים ומאז לא קיבלו הנאשמים כל דרישה בעניין, עד לזימונים האחרונים מהיחידה הארצית, שהתקבלו אצל הנאשמים בתדהמה רבה".

"יד ימין – המאשימה אינה מודעת מיד שמאל – הוועדה המקומית" נטען על ידי הנאשמים כנגד פרקליטות המדינה, "חוסר ההגינות טמון בכך שהנאשמים הסתמכו על הוועדה המקומית, שטיפלה בעניין המאשימה, ועתה הם מוצגים בכתב האישום כעבריינים מבלי לספר את מלוא הסיפור..".

מדובר בהתערבות בוטה בריבונות הכנסייה על הקרקעות שלה, טוענים הנאשמים, ובפגיעה בסטטוס קוו הקשור במנזרים ובמקומות הקדושים.

הדיון מתנהל בבית המשפט השלום בבית שמש.