הלוחש לשורשים
במוצאי שבת האחרונה פתח ג'ק גודמן מנווה אילן את תערוכת הפסלים של באכסדרה המכובדת של תיאטרון ירושלים והעבודות שהוא מציג שם מעניינות לפחות כמו חומר הגלם המיוחד בו הוא משתמש.
מי לא מכיר את עץ האליינטוס, העץ ש"עשה עליה" מסין לפני שנים רבות ומאז המשיך לשגשג ולהתפתח בארץ, תוך שהוא מדיר רגליהם של המינים המקומיים ונחשב תוך כך לאחד המינים הפולשים האכזריים יותר שמכירה ארצנו. העץ הקשוח והמסריח שמפיץ את זרעיו לכל עבר, נתפס בכל פינה וקרן רחוב, בכל סדק אספלט וחריץ מדרכה וגדל להנאתו ובאין מפריע על כל צידי הדרכים, איי התנועה והגינות הציבוריות והפרטיות. כמה גננים כבר קיללו את זכרו ולא הצליחו להיפטר ממנו, כמה פעמים גם אתם בגינתכם הפרטים, חשבתם לעצמכם מהיכן הגיעה הצרה הזו וחשבתם שלו רק היו מוצאים במדינה הייזמית שלנו, משהו פרודוקטיבי לעשות עם הגוש עצה הזה, כבר מזמן היינו מנצלים אותו לזכותנו.
אז ג'ק גודמן אומר וגם עושה. ג'ק שנולד בעיר בית לחם שבדרום אפריקה לפני 74 שנים והגיע עם משפחתו לארץ "שבועיים לפני מלחמת יום כיפור", הוא אחד ממקימי נווה אילן והוא חי בה מיום היווסדה. ג'ק הוא מכונאי, מוסכניק ומסגר אבל בנווה אילן הוא ניהל את כפר הנופש ומשנת 1982 היה גם סגן מנהל המלון. "אחרי העבודה האינטנסיבית במלון" הוא מספר, "חזרתי למוסך והיה לי יותר זמן". את הזמן הפנוי שלו ניצל ג'ק לתחביב הישן שלו עוד מימי דרום אפריקה – פיסול. "במקביל ללימודי מכונאות בדרום אפריקה, גם למדתי שנתיים פיסול בחמר" הוא מספר, "אבל העלות הגבוהה של החומר הובילה אותי לפיסול במתכת. בארץ התחלתי לעבוד בעץ והשתמשתי בכל חומר שמצאתי". את עץ האליינטוס הטפיל מצא ג'ק לפני חמש עשרה שנה ומיד הבחין בפוטנציאל הגלום בשורשיו. "בעברי היית גם גנן" הוא מספר, "אז למרות שאני לא יכול לפתור את כל בעיית האליינטוס בארץ, אני נהנה לפחות לנקות את הגינות מהחוטרים הצעירים שלו ויש המון כ
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?