המועצה הארצית הרחיבה את ההיתר להקמת מתקנים סולאריים

המשמעות: יהיה ניתן להקים מתקנים לאנרגיה סולארית על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, בתי עלמין, מטמנות ועוד, בהוצאת היתר בנייה בלבד

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מ"מ יו"ר המועצה, דלית זילבר, אישרה השבוע (6.7) עדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים, שקודמה על ידי מינהל התכנון ומשרד האנרגיה. התכנית המעודכנת מקצרת את הליך הוצאת היתרי הבנייה עבור הקמת אנרגיה מתחדשת בדו שימוש בקרקע, והיא בגדר של בשורה של ממש למשק האנרגיה.

מדובר בעדכון לתוכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאים, שאושרה לפני כעשור בהתאם להחלטות הממשלה ומהווה תוכנית חשובה בקידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. השינוי עליו החליטה המועצה נועד לבסס את מקומה של האנרגיה הסולארית כמקור ייצור חשמל משמעותי, תוך מתן דגש על הליכי תכנון מקלים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בדו שימוש לסוגיו ובכדי להפחית את הקמת המתקנים על הקרקע.

העדכון לתוכנית, יאפשר מסלולי היתר חדשים מכוח התמ"א, שלא נקבעו בתמ"א המקורית, דבר שיקצר באופן משמעותי את הליך האישור עבור מתקנים להפקת אנרגיה סולארית.

תוכנית זו מרחיבה את ייעודי הקרקע בהם ניתן יהיה לקדם מתקנים פוטו וולטאים מכוח התמ"א בהליך של היתר בלבד בשטחים מובנים ובדו-שימוש. כלומר, לצד השימושים המותרים בקרקע וקיימים בתמ"א כגון: אחסנה, מבני משק, תעשייה, תעסוקה, מלאכה, מתקן הנדסי, מאגר, בריכת דגים, חניון וחלקה א' בנחלה, מאפשר העדכון הנוכחי, לראשונה, הקמת מתקנים פוטו-וולטאים על גבי מחלפים, מיגון אקוסטי, קירות תמך, מטמנות, ועוד, כל זאת תוך פישוט הליך האישור של ההיתר.

בנוסף, התוכנית מאפשרת להקים מתקני אגירת אנרגיה בתחומי תוכניות למתקנים פוטו-וולטאים שכבר אושרו. לאגירת אנרגיה יתרונות רבים בכל הקשור לוויסות ייצור החשמל בעיקר ממתקנים פוטו-וולטאים שמייצרים חשמל רק בשעות האור, וצפוי כי בשנים הקרובות יוקמו בהדרגה יותר ויותר מתקני אגירה.

מהלך זה הוא בהמשך להחלטת ממשלה 465 שהוביל משרד האנרגיה מאוקטובר 2020 להעלאת יעדי השימוש באנרגיות מתחדשות של מדינת ישראל מ-17% ל-30% עד שנת 2030.

בשורה לוועדי היישובים

חברת "מעגלים אנרגיה" ממושב ישעי מתמחה מזה 11 שנה בהקמת מערכות פוטו-וולטאיות ומתקנים של אנרגיה מתחדשת. מנכ"ל החברה, יגל יוסף, אמר כי החלטת המועצה הארצית היא בשורה למשק האנרגיה בישראל.

"תכנית המתאר הארצית המקורית שעסקה באנרגיה מתחדשת נועדה לאפשר אישורים של מתקנים סולאריים הן בתכניות והן בהיתרים. זה עבר תיקון אחד ועכשיו יש תיקון שני. הסיבה היא הרצון להימנע מפגיעה בשטחים פתוחים. לכן, החליטו לבחון את השטחים הכלואים שניתן לעשות בהם דו-שימוש. למשל, בתי עלמין ומטמנות. אלה מתחמים שלא ניתן לעשות בהן שום דבר אחר וניתן לנצל אותם לייצור אנרגיה מתחדשת".

לדברי יגל יוסף חברת "מעגלים אנרגיה" הייתה מעורבת בקידום התיקון השני לתכנית המתאר ובהכללת מחלפים במסגרת התיקון: "אנחנו מעורבים בתוכנית המתוקנת וגם בדקנו היתכנות להקמת מתקנים סולאריים במחלפים. יש מחלפים של 200 דונם ויותר, ויש בהם הרבה שטחים מתים שניתן לנצל לאנרגיה סולארית. זה יסייע מבחינה לאומית להגיע ליעדי הייצור של חשמל מאנרגיה מתחדשת".

איך התיקון החדש יכול לתמוך ביישובי מטה יהודה ?

"ברמת הוועדים המקומיים וועדי האגודות, כל מי שיש לו בית עלמין או מטמנה, יהיה כדאי לו לבחון הקמת מתקן סולארי שיוכל להוות מקור להכנסות לציבור התושבים למשך שנים רבות".

יוסף מציין כי המחירים היום עדיין אטרקטיביים גם עבור הלקוחות הפרטיים. “יש כיום אפשרות לתעריף דיפרנציאלי שמשתנה ככל שהמערכת גדולה יותר. מערכת ביתית-סטנדרטית המייצרת עד 15 קוט"ש תקבל תעריף של 48 אגורות לקוט"ש, עבור היקף ייצור של 16-100 קוט”ש התעריף יעמוד על 41 אגורות ומעל 101 קוט"ש התעריף הוא 18.91 אגורות. התעריף הוא ממוצע משוקלל, לדוגמא: מערכת שמייצרת 50 קילוואט תזכה בתעריף משוקלל של כ-43 אגורות לקוט"ש".

איזה הזדמנויות מעניינות עומדות כיום בפני הוועדים במגזר הכפרי?

"פרויקט חם ורלבנטי עכשיו הוא השתתפות במיזם הפיילוט האגרו-וולטאי שפירסם משרד החקלאות ומשרד האנרגיה ויכולים להשתתף בו ועדי אגודות חקלאיות עם שטח של עד 15 דונם. זה ייסגר במהלך החודש הקרוב. תחום נוסף ומעניין מאוד הוא הקצאת שטחים למתקני אגירת אנרגיה. הרבה ועדים מתחילים לחקור את העניין. מדובר במתקן שמבוסס על סוללות, שאוגרות חשמל בשעות השפל ופורקות לרשת החשמל בשעות הביקוש, מדובר בשטח של עד 50 דונם. אפשר לקבל עשרות אלפי דונם לשנה ממתקן כזה ואפשר לשלב אותו עם מתקן סולארי. החברה שלנו מתמחה גם בהקמת מתקנים כאלה".

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "מינהל התכנון פועל בנחישות לקידום מושכל של ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. תיקון התמ"א למתקנים פוטו וולטאים מהווה צעד הכרחי ומשמעותי בהתאם למדיניות שמקדם מינהל התכנון לייעול השימוש בקרקע תוך צמצום הפגיעה בשטחים הפתוחים".