המימייה המעופפת
לציפור זו יש תכונה מדהימה: היא יכולה לשאת בנוצותיה כמות מים שתספיק להשקות את גוזליה, המסתתרים אי שם במדבר. הנה הסיפור של הקטה המדברית
הפעם אני רוצה לצאת מאזורנו, ולהדרים אל מרחבי המדבר, בעיקר – לדרומו, הן לבקעת הערבה והן למישורים הצחיחים בואך אילת. הסיבה היא כתבה מעניינת, שפורסמה באחד מערוצי החדשות בטלוויזיה, שהציגה קבוצת חיילים וחיילות אשר חפרו בסמוך לגדר של אחד מבסיסי האימונים הצה"ליים שבדרום הנגב, מעין משטחים רבועים בהיקף של מטרים רבועים אחדים.
החיילים השתדלו להעמיק את החפירה וכך הלכו ונוצרו בשטח שתי בריכות רדודות, כל אחת בגובה של כמה עשרות סנטימטרים. משסיימו פרק זה, פרסו על קרקעית הבריכות ידיעות פלסטיק שחורות שאותן כיסו בעפר. כאשר נשאלו למעשיהם הם הסבירו שהם מכינים בריכות מים כדי שהציפורים יוכלו לרוות בהן את צימאונן.
הכתב המופתע, תהה על איזה מן ציפורים מדובר ואז זכה לשמוע שהמבצע יוצא הדופן נועד להקל על חייהן והתמודדותם עם תנאי המדבר הקשים של עופות המדבר הנושאות את השם – קטות.
רחוקים ממקור המים
הקטות חיות במדבר הצחיח, וכדי להתקיים הן זקוקות למקורות מים מתוקים, שמטבע הדברים אינם זמינים במרחבי המדבר בקיץ הארוך, החם והשחון. הן מסוגלות לעוף לעבר מקור מים מרחק של עשרות קילומטרים, תעופה שבמרבית המקרים הן מבצעות בחבורות קטנות או גדולות יותר. בהגיען למקור המים, הן לוגמות וממלאות את מלוא זפקן במים בכמות שאמורה להספיק להן למשך 24 השעות הבאות.
באזור חיותן מתקינות הקטות את קניהן במקומות מסתור על האדמה. הנקבה חופרת גומה לא בולטת במיוחד ובה תטיל 2-3 ביצים. צבעי הביצים משתלבים השתלבות מלאה בסביבתם הטבעית ונראות כאבנים וכך יקשה על כל אויב לגלותן. עם בקיעת האפרוחים לאחר כשלושה שבועות של דגירה – הם זקוקים למים.
כאן, בנקודה הזאת, מתגלה בכל תפארתה וייחודה התכונה המציינת את העוף הייחודי הזה. זוג ההורים מגיע אל מאגר המים, והזכרים נכנסים בכוונה תחילה לתוך מאגר המים ממש, כאשר חלקו התחתון של גופם, למלוא אורך בטנם טובל במים. הם לא עושים זאת לשם רחצה אלא שגופם מצויד בתצורה ייחודית של נוצות צפופות גמישות ורכות למגע, המסוגלות לקלוט כמויות של מים ברווחים שביניהן ולאצור אותם כאילו נוצקו למיכל.
לאחר שסיימו לשתות לרוויה, והנוצות ספוגות במים (כ-20 מיליגרם), הם חוזרים לקן, לעתים בתעופה מאומצת מאוד לאורך עשרות קילומטרים ומאפשרים לגוזלים לדחוק את מקוריהם בין הנוצות ולשתות. אכן, תופעה ייחודית שהלהיבה את קבוצת החיילים, אשר ביקשה לסייע לקטות.
דומה לחוגלה
אז מי היא ומהי הקטה וכיצד נוכל להכיר אותה לכשניפגש בה. כדי להקל על ההיכרות נתחיל דווקא בבעלי כנף מוכרים יותר, החוגלה ובן הדוד שלה - הקורא המדברי.
את החוגלה המקרקרת בקרבת יישובינו כמעט ואין צורך להציג, אנו נתקלים בה בנסיעותינו ברחבי האזור בעת שהיא ממהרת לחצות את הכביש בריצה מהירה מצד לצד, בדרך כלל יחד עם בת זוגה ואולי בתוספת צאצאים, או מתעופפת בגובה נמוך כאשר היא מזהה טיילים המתקרבים לקן שלה, במטרה להסיט אותם מדרכם.
כמו החוגלה גם הקורא שייך למשפחת הפסיונים מסדרת התרנגולאים. הוא זכה בשמו – הקורא – עקב מנהגו לקרוא שוב ושוב, בדומה לחוגלה. הוא דומה לחוגלה שצבעיו דהויים יותר ומסייעים לו להשתלב בגווני המדבר, שהם אזור מחייתו.
קיים דמיון בין בעלי הכנף הללו לקטה: יש דמיון בגודל, קיים דמיון בהתנהגות והם דומים גם בצבעוניות הכללית המסייעת להסתוות, אך מכאן והלאה נצביע על ההבדלים.
יונה או חופמאי
שלא כחוגלה והקורא הקטות משתייכות למשפחת הקטיים מסדרת היוניים, וזאת למרות שבנושאים לא מעטים קיימים הבדלים ברורים בין הקטות לבין השייכים לסדרת היוניים. לדוגמא: כל היונים מטילות ביצים מהן בוקעים גוזלים עירומים, עיוורים וחסרי ישע בעוד שאצל הקטות, בוקעים מהביצים אפרוחים פקוחי עיניים ועטויי פרווה והם מסוגלים להלך על רגליהם בתוך זמן קצר כמו כל יתר האפרוחים.
הבדלים אלה גורמים לוויכוח בין החוקרים על השתייכותה של הקטה. לפני עשרות שנים בודדות התפרסם מחקר שמצא קשר התנהגותי קרוב דווקא בין הקטות לחופמאים (באורח החיים, במקומות ההטלה, בצבע הביצים, בגוזלים לעומת האפרוחים, במקומות הקינון) למרות שאלה האחרונים הינם שוכני סביבת מים.
דור אחד בשנה
הקטות הן עופות מדבר וחלקן נוטות להתלהק ללהקות לאחר תקופת הקינון. רובן מקננות ומגדלות דור אפרוחים אחד בשנה, אך יש ביניהן שכאשר תנאי המדבר מאפשרים זאת, למשל לאחר שנה גשומה במיוחד, מסוגלות להשלים שני מחזורי גידול בשנה.
כאמור, התכונה המשותפת לכל הקטות היא יכולת תעופתן למרחקים גדולים לעבר מקורות המים המתאימים להן. מטבע הדברים, בהגיע החבורות קטנות או גדולות יותר לעבר מקור המים הן חשופות להתנפלות אויבים ואורבים למיניהם, שעל כן הן נוהגות תדיר להציב שומרים (כזכור לכם ממנהג החוגלות בעת אכילתן) שיזהירו את החבורה בעוד מועד מפני כל סכנה.
כיום ידועות בעולם, באזור אירו אסיה ואפריקה, כעשרים מיני קטות מהן נפגוש בארץ חמישה מינים: קטת הכתר, קטה סנגלית, קטה גדולה, קטה חדת זנב, קטה הודית. כולם יציבות בארץ והן פרושות מצפון הנגב ועד דרומו, בערבה ובקרבת אילת.
נערות היכרות קצרה עם מיני הקטות הללו.
חמשה מינים
קטת הכתר - הקטנה שבין החמש, מזכירה במראה והופעתה את הקורא וצורת מעופה מזכירה את מעוף היונה. כנפיה מפוספסות בפסים כתומים – חומים וביניהם פסים בהירים יותר בצבע בז', כאשר הללו רחבים ובולטים יותר אצל הזכר וצרים וכמו יוצרים תמונת רקמה חומה אפורה אצל הנקבה. קטה זו הינה חברותית במיוחד ומתלכדת ללהקות לא גדולות. ממדיה – אורך גופה הכולל כ- 28 ס"מ ומשקלה כ- 270 גרם. היא נפוצה בעיקר לאורך הערבה ובהר הנגב. הגעת להקותיה אל מקורות המים היא מאוחרת וככל הנראה האחרונה מבין הקטות. מספר הביצים בהטלה – שתים בלבד. הביצה כמובן מנוקדת ומוכתמת בצבעי הסוואה ובאשר לדגירה – הזכר שצבעיו בולטים יותר – דוגר בלילות ואילו הנקבה המוסווית יותר דוגרת בימים.
קטה סנגלית - למרות שמה גם קטה זו יציבה בישראל. מבחינת המראה הכללי שלה בולט בקדמת גופה הגוון האפור וכך נראה גם גבה. חלקי כנפיה התחתונים מפוספסים בפסים שחורים בולטים. היא גדולה מקטת הכתר. אורך גופה – 33 ס"מ ומשקלה 260 גרם. גופה ארוך ומגושם יותר מזה של קודמתה. היא חיה בדרך כלל בלהקות קטנות אבל בתקופת סוף הקיץ היא עשויה להתקבץ ללהקות גדולות בנות עשרות ואף מאות פרטים. כיתר הקטות מזונה הוא בעיקר זרעים ובאשר להרגלי השתייה שלה היא בדרך כלל מקדימה את קטת הכתר בהגעה למקורות המים.
קטה גדולה - הגדולה בקטות הנגב שלנו. אורך גופה כ- 34 ס"מ ומשקלה כ- 350 גרם. קיימים הבדלים ברורים בין צבעי הזכר לנקבה. אצל הנקבה בולט מעין סינר שבתחתיתו פס קשתי שחור ואילו יתר גופה מפוספס בפספוס צפוף של נקודות שחורות קטנות הפרושות על פני המצע האפור שתחתן. לזכר הופעה שונה – חזותו חומה יותר וגופו מפוספס בפסים חומים בולטים על רקע מצע חום בז'. בקטה זו נוכל להיתקל לא רק בהר הנגב אלא גם בנגב במערבי, מה שמקרב אותה היום גם לאזורים מיושבים יותר במדבר בדומה לחוגלה באזורנו. שוני ייחודי נוסף לה – תקופת קינון ממושכת שעשויה להימשך משך הקיץ. הנקבה מטילה בגומת הקן 2-3 ביצים בצבעי בז' מוכתם בכתמים חומים להסוואה. הדגירה נמשכת כעשרים יום. למקורות המים היא מגיעה בשעות הבוקר המאוחרות תוך השמעת קולות תעופה ייחודיים.
קטה חדת זנב – זנבה הבולט מאריך את גופה עד ל- 37 ס"מ אך משקלה כ- 230 גרם בלבד. בולט אצלה החיספוס בפסי רוחב לעומת פסי האורך של יתר הקטות. בזמן הדגירה נשחקים הפסים השחורים של טרם הדגירה ואז בולטים יותר כתמים צהובים בחלקי גופה העליונים. גם תפוצתה משתרעת בצפון ובמערב הנגב וכאשר היא מתלהקת עשויה כל להקה למנות אלפי פרטים. לעיתים, בתקופת הדגירה היא נוהגת למקם את קניה במושבות קטנות.
קטה הודית - המרהיבה שבין הקטות ובמידה רבה שונה מכל היתר. כל גופה, מראשה ועד לזנבה, נראה כפסיפס של קבוצות פסים שחורים קצרים על רקע חום בז' וזאת למן הקודקוד ועד לקצה הזנב. את אתרי המים הן פוקדות השכם עם שחר ובטרם זה עלה ממש, ולעיתים חוזרות ופוקדות את מקור המים באור אחרון. למי שרוצה להתרשם מהתופעה מומלץ להתמקם ללינה בקרבת מקור המים ולהתעורר לתצפית עוד טרם אור ראשון. את בואן לא ניתן לפספס גם בחשיכה. שכן בהתקרבן ובנחיתתן ליד מקור המים הן משמיעות קולות קשר, אולי לצורך שמירת הקשר ביניהן בעת התעופה בחשיכה , קריאות הנשמעות כמעין קא קא קא או גא גא גא. לעומת יתר הקטות מעדיפה קטה זו את שטחי ערוצי המדבר שבהם צומחים פה ושם עצי השיטים מאשר את השטחים הפתוחים. בקן מטילה הנקבה שלוש ביצים וגם הקטות הללו מחלקות את מעשה הדגירה ליום וללילה, כאשר הנקבה דוגרת ביום והזכר בלילה.
המלצה לטיול
ואם כבר הוצאתי אתכם מאזורנו עם המבט דרומה, אני מבקש להמליץ על פארק הצפרות של אילת, הנמצא מרחק נסיעה קצרה בלבד ממרכז העיר שמאפשר לחוש את הטבע מקרוב ולצפות במיני הציפורים הנודדות העוברות במקום.
אילת היא אחד המקומות החשובים בעולם בעבור הציפורים הנודדות – ומהווה את הגשר היבשתי המחבר את אירופה ואסיה לאפריקה. מאות מיליוני ציפורים מתנקזות ועוברות דרכה ואף נוחתות במגמה להצטייד ב"דלק", כלומר, הצטיידות אחרונה במזון הדרוש לאנרגיה לצורך מעבר שולי מדבר הסהרה בדרך לפונדק החורף במרכז אפריקה או בדרומה.
ובכן, בכתבה זו הוצאתי אתכם מאזור הנוחות שלנו לעבר מרחבי הנגב וזאת כדי להכיר בעל כנף ייחודי שפיתח משך האבולוציה דרך ייחודית להעניק בטחון תזונתי לצאצאיו באופן שבו הוא נושא אליו את המים הנחוצים למחייתו.
מעוז חביב
קיבוץ צרעה
תיקון טעות
בכתבה על השנה המעוברת נפלה טעות. כמובן, שסיבוב אחד של כדור הארץ סביב השמש נמשך שנה אחת תמימה, ואילו סיבוב אחד של הירח סביב כדור הארץ נמשך חודש שלם. היממה נקבעת לפי סיבוב כדור הארץ סביב עצמו.
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?