המספריים של יניב
הספר יניב עמר מציין 15 שנים ל"מספרת צור הדסה" ומספר על הדרך שעשה מאז שהגיע לאזור
הכינו את הקודקודים. אחד העסקים הוותיקים ביותר בצור הדסה מציין השנה 15 שנים להיווסדו. מספרת צור הדסה של הספר יניב עמר הפכה במרוצת השנים למוסד מקומי שקידם כמה מהטרנדים הבולטים ביותר בקרב בני הנוער והתושבים ביישוב. לרגל ציון חגיגות ה-15 למספרה שלו סיפר יניב על הדרך שבה הלכה המספרה והתפתחה. “גדלתי בשכונת בקעה בירושלים ובגיל 13 התחלתי לספר את הכלב. אמא שלי ראתה שאני נמשך לתחום ורשמה אותי לקורס ספרות. מדי פעם הייתי מספר חברים בכל מיני הזדמנויות. במקביל המשכתי בלימודים וסיימתי את תיכון הגימנסיה העברית ברחביה”. לאחר שהשתחרר מהצבא הוא החל לעבוד במספרה בירושלים וכעבור זמן מה קיבל הצעה לעבוד במספרה שנפתחה במרכז המסחרי בתחנת הדלק יער ביתר. “הבעלים של המספרה הציע לי לקנות את המקום ולא רציתי. בדיוק התחילה אז האינתיפאדה והרבה תושבים לא רצו לנסוע דרך הכביש העוקף". במקום זאת הוא החליט לשכור חדר במבנה ברחוב רימון ופתח שם מספרה. "כשהייתי בתחנת הדלק הגיעו יותר אנשים מהמושבים. כשעברתי לעבוד בצור הדסה קיבלתי קהל שהיה יותר בוהמי, אמנים, ואוכלוסיה יותר זרוקה שגם הייתה מעין קליקה סגורה". בתוך זמן קצר התרחב קהל הלקוחות והוא שכר את הקומה כולה. “שכר הדירה היה יקר וחיפשתי להוזיל עלויות, לכן שכרתי דירה קטנה ברחוב הערבה, שבה עבדתי". יניב מספר כי לא תכנן לעצמו קריירה של ספר. “במשך שנים לא ראיתי בעצמי ספר אלא רק כמי שעושה זאת באופן זמני. אבל לפני כמה שנים הבנתי שיותר מזה שאני בחרתי את המקצוע - המקצוע הזה בחר אותי. היום אני כבר מגדיר את עצמי כספר ושמח לתרום לקהילה מהעמדה הזו". במקביל הכיר את אשתו היום, מיכל, והשניים נישאו. ההתמסדות הביאה את הזוג הצעיר להחלטה לעשות מעבר נוסף, והפעם לרחוב שיטה, שם שכרו דירת מגורים והפעילו בה את העסק המשותף: הוא במספרה והיא בתחום האופנה והאיפור. לפני שנתיים נפלה בחלקו של הזוג הצעיר מתנה מ"שמיים". יניב: “בתכנית הטלוויזיה "בא לחדש לכם" חיפשו אנשים שעובדים מהבית. פנינו אליהם והצענו את עצמנו. היינו על סף לעזוב את הדירה וחיפשנו דירה אחרת. אבל המפיקים של התכנית הפתיעו אותנו. הם קיבלו את ההצעה שלנו, הקצו לנו תקציב לשיפוץ בהיקף של 70-80 אלף שקל והכל בניהולו של מעצב הפנים משה גלאמין. השיפוץ איפשר לנו לחסוך כסף שהשקענו אותו בשיפוץ של המרתף ושל השביל בגינה. וכך קיבלנו דירה משופצת והחלטנו להישאר בה עוד כמה שנים". מה למדת על הקהל באזור במהלך השנים? "הקהל בצור הדסה לא סלחני לחאפרים. יש פה הרבה אנשים שבאים מרקע משכיל ודורשים לקבל שירות ברמה שתואמת את הציפיות שלהם. מי שיודע לענות על הציפיות האלה יכול להצליח לאורך זמן וליצור פרנסה טובה". יש בעלי עסקים שאומרים שלא כדאי לפתוח עסק צור הדסה. מה דעתך? "יש הרבה בעלי עסקים שלא תופסים את החוקיות של היישוב, ולא מבינים את הפולסים שהיישוב עובד בהם. בצור הדסה לא תמצא אנשים נהנתנים. התושבים כאן עובדים מאוד קשה בשביל הכסף שלהם ורוצים לקבל שירות טוב. ראיתי הרבה עסקים שקמו ולא ידעו לתת שירות טוב ומתאים בשעות הנכונות. מצד שני, ראיתי שהעסקים שלמדו את הדרישות של הקהל וידעו להיות גמישים, הם אלה שהחזיקו מעמד לאורך שנים". איך השתנו הדרישות בתחום התספורת במהלך השנים? "היום יש דרישה יותר לסטייל ויש חשיבות גדולה יותר לאיכות ולבריאות של החומרים שבהם אנו משתמשים. פעם זה לא שינה לאנשים. הקהל המקומי התבגר. יש לי הרבה יותר לקוחות שהן בגילאים 30-60, שהוא הקהל הטוב ביותר למספרה, משום שיש לו תקציב יותר גדול להפנות לתחום היופי". באת לכאן מירושלים כבחור צעיר מאוד ולמרות הקשיים החלטת להשתקע פה. מה אהבת בצור הדסה? "זה יישוב שקל להתאהב בו. אנשים יודעים להעמיד את עצמם כקהילה ואוהבים לעזור. כשנולדה לי ילדה הפתיעו אותי במתנות וביחס חם. כשלקחנו על עצמנו להקים את הפרויקט של פארק יובל, הרבה אנשים נרתמו לעניין. הדברים האלה מחממים לי את הלב וגרמו לי להישאר". במהלך השנים היה יניב מעורב בכמה טרנדים בולטים. אחד מהם הוא המנהג שהשתרש בקרב חניכי שבט הצופים לצבוע את השיער לוורוד. על האופן שבו נולד הרעיון הוא מספר: “המסורת נולדה במספרה. היו כמה חבר'ה מהצופים שדיברו על זה כמה שנים עד שתפסו אומץ וצבעו את הראש בוורוד. היום כל המספרות עוסקות בזה. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת והפך למסורת של הצופים". פרויקט נוסף שבו השתלב יניב הוא פרויקט תרומות השיער של עמותת "זיכרון מנחם" המיועד לפאות של חולות סרטן: “מגיעים אלי מאזורים מרוחקים אפילו מאזור קרית גת. זה פרויקט מצוין וחשוב ואני שמח שאני חלק ממנו. אני בעד להחזיר לקהילה איפה שאפשר. הקהילה מפרנסת אותי ובזכותה אני קיים פה. עסקים חייבים לתמוך בקהילה פה". ומה בעתיד? בני הזוג שכבר הפכו להורים לשני ילדים, מתכננים להקים על המגרש שברשותם בית שבו שטח מסחרי בהיקף של 15%, ולצורך כך ביצעו הליך של שינוי ייעוד. יניב מתכוון להרחיב את שירות האיפור והקוסמטיקה במספרה ולצורך כך הוא מחפש כיום קוסמטיקאית. הוא מקווה שצור הדסה תהפוך להיות עיירת נופש המבוססת על עסקי תיירות ואמנות ולקהילה יותר מגובשת וחמה. “המודל שאני רואה הוא המודל של העיר צפת, שבה יש רחובות עם בתים פרטיים שבקומת הכניסה יש להם עסק בתחום אמנות והתיירות. אני עצמי עוסק בפיסול בעץ ונהנה מזה הנאה רבה. אשמח להציג את העבודות שלי בפומבי בפני תיירים כחלק מטיפוח התיירות באזור הנפלא שלנו". ואיך הוא מסכם את השנים שלו ביישוב: "אני בעד לתת יותר אהבת חינם. תשאלו מה אתם יכולים לתת ליישוב ולא לשאול מה הוא עושה בשבילנו".
אהבתם? התרגזתם? יש לכם מה להגיד?