הפחד משינוי והצורך להשתנות

ספר "שמות" מספר סיפור היסטורי מכונן ומרתק, אולם ניתן לראות בו גם אירוע אישי משמעותי המתחולל בנפש האדם ובעולמו הפנימי, מעין יציאה מ"מצרים" פרטית

פרשת "שמות" פותחת ספר חדש ותקופה חדשה; מתחיל תהליך שראשיתו בעבדותם של בני ישראל וסופו גאולה, יציאה לחירות ובנייה מחדש. ספר "שמות", השני מבין חמשת חומשי תורה, מספר סיפור היסטורי מכונן ומרתק, אולם ניתן לראות בו גם אירוע אישי משמעותי המתחולל בנפש האדם ובעולמו הפנימי, יציאה מ"מצרים" פרטית.

בני ישראל נמצאים בגלות - גלות פיזית, נפשית ותודעתית - במצרים המסמלת את היצרים, ההרגלים, התפיסות והקיבעונות המחשבתיים, המלווים את חיינו ומעכבים אותנו מלהתפתח ולהשתנות. מרוץ החיים לא אחת גורם לנו לשקוע בחומריות ובהישגים חיצוניים, ומשכיח מאתנו את הצורך בהתפתחות פנימית. לא בכדי נאמר על ידי חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים", הסיפור הלאומי רלוונטי גם לאדם הפרטי.

בניו של יעקב ובני משפחתם, אשר ירדו 70 נפש למצרים, מתרבים מאוד לאורך 210 שנים. הם חיים חיי שפע ופריון בתקופתו של יוסף המשנה למלך מצרים והאחראי על כלכלתה, אולם עם מותו מתרחשת תפנית בעלילה "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (א,ח). ממצב של שגשוג ושפע כלכלי בני ישראל הופכים לעבדים לפרעה. "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּפָרֶךְ, וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים" (א, יג-יד).

במציאות חיינו לא פעם חלים שינויים לרעה, וישנן תקופות בהן האדם נקלע למצב מטלטל, מורכב ולא מוכר. תקופות אלו מאופיינות בקושי, מלוות בהרבה מאוד קושיות ושאלות הדורשות ליבון, אי ודאות לגבי המחר וכאב לב, אולם דווקא תקופות אלו יכולות לשמש כגורם אשר יעורר את האדם לערוך בירור עמוק לגבי ערכיו ורצונותיו, ויניע אותו לבצע שינויים, אשר יסייעו בתהליך התפתחותו בהיבט התודעתי, הנפשי והרוחני.

שני כוחות ומצבי תודעה מנוגדים מתגלים בפרשה; מצד אחד בני ישראל הזועקים לעזרה, אך חוששים משינוי מצבם ופרעה הממאן לאפשר להם לצאת מארצו – אלו הקולות הפנימיים המתנגדים לשינוי, ומן הצד השני נמצאים המיילדות שפרה ופועה, יוכבד ומרים - אימו ואחותו של משה, בתיה בת פרעה, משה, אהרון וזקני העם, המייצגים את הקולות המבקשים שינוי והתפתחות.

משה גדל בארמון פרעה כנסיך, בנה של בתיה בת פרעה, אשר יודעת כי "מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" (ב,ו), ובכל זאת בוחרת לחמול עליו ולהפר את צו אביה. היא זו הנותנת לו את שמו "וַיְהִי-לָהּ, לְבֵן; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ". כנסיך הוא יכול להתעלם ממצבם של אחיו, אולם הוא יוצא אליהם "וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם" (ב,יא). הוא הורג איש מצרי המתעמר בעבד עברי, ונאלץ לעזוב בשל כך את מצרים. כאשר האל פונה אליו ומטיל עליו את המשימה להנהיג את העם ולהוציאם ממצרים, משה משיב בענווה: "מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם"? (ג, יא)

משה בן ה-80 חוזר למצרים, ומגיע יחד עם אחיו אהרון אל פרעה, המלך החדש, אשר גדל יחד עימו בארמון, ומבקש ממנו "שַׁלַּח אֶת-עַמִּי" (ה,א). בעקבות זאת פרעה מכביד אף יותר על בני ישראל ומרע את תנאיהם, כמו להמחיש ששינוי כרוך בקושי, בוודאי בתחילת התהליך.

על פי הקבלה המאבק המתחולל בין פרעה ומשה אינו מאבק היסטורי בלבד אלא מלחמת כוחות בין חלקי הנפש השונים. פרעה מייצג את מה שמפריע לאדם לפעול על מנת להתפתח ולהשתנות, את האגו, הנוקשות והפחד, ואילו משה מייצג את הכוחות הפועלים כדי למשות את האדם ממצבו הנוכחי, מהתבניות והתפיסות המעכבות אותו, את האומץ, הענווה והחמלה.

בפרשה זו וגם בפרשה הבאה, "וארא", אנו נחשפים לקשיים הכרוכים ביצירת שינוי; פרעה מתנגד להוציא את בני ישראל לחירות, האגו מוביל אותו "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ" (ה,ב), הוא חושש מהפסדים כלכליים "הֵן-רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ; וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם" (ה,ה) ואינו חושב על פתרונות חלופיים במידה ועם העבדים לא ישוב למצרים. לאחר מספר מכות הניחתות על מצרים מבטיח פרעה "וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם" (ט,כח), אולם לאחר שהחיים חוזרים למסלולם, שבה ומתעוררת בו ההתנגדות עד למכה הבאה. עוד טרם שמכביד האל את ליבו נאמר "וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה" (ז,כ) כיוון שזו נטייה שקיימת אצל בני האדם כאשר נדרש מהם לבצע שינוי.

בני ישראל, הנתונים למרותו של פרעה ונאנקים תחת עול השעבוד, מתנגדים אף הם לשינוי מצבם – הם חרדים מאי הוודאות, מעדיפים את המוכר והרגיל גם אם הוא קשה ומכאיב, הם אינם עצמאים במחשבתם ואינם מאמינים ביכולותיהם.

שינויים ומעברים הינם הכרחיים להתפתחות האדם, אולם לרוב הם גורמים למתח רב, פיזי ונפשי. כדי לעבור שינוי מהותי ועמוק אנו נדרשים לשנות גישות ותפיסות שהחזקנו בהן לאורך השנים, ערכים, הרגלים, התנהגויות ולעיתים אף מערכות יחסים. פחד משינוי לרוב מוטמע בנו, ויתר על כן ישנן תקופות לאורך חיינו שהשינוי הנדרש נראה קשה ומורכב אף יותר עבורנו. כאשר האדם קשוב לעצמו ומקדים להבין שהוא נדרש להשתנות כחלק מהתפתחותו, הדבר מקל עליו את התהליך, כיוון שהוא מתכנן ומתכונן אליו, מנהל אותו ופועל כבן חורין. לחילופין, כאשר האדם מתעלם מקולו הפנימי, לא פנוי לעסוק בהתפתחות ובשינוי "מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (ו,ט) או/ו חושש לפעול, הוא נאלץ להתחיל את תהליך השינוי עקב קשיים והתמודדויות, אירועים חיצוניים המתרחשים ובאים, הנחווים לעיתים ממש כמכות.

מבין חמשת חומשי התורה דווקא הספר העוסק בגאולה אישית ולאומית נקרא "שמות" ולא בכדי. אמר החכם באדם, "טוב שם משמן טוב"- שמו של האדם מושפע מערכיו, אמונותיו, יחסיו, מידותיו ומעשיו של האדם. לאורך חייו נכון לאדם לבחון מעומק הלב האם הדרך שהולך בה מדויקת עבורו או שעליו לבצע שינויים מהותיים בתקופה זו בכדי לעלות ולהתפתח.

המדור מוקדש לזכרו של אבי אלי קדושאי ז"ל

שבת שלום!

שרונה קדושאי בר-נס

M.A, יעוץ חינוכי MBA מינהל עסקים

 יעוץ וליווי מנהלים, מנחה לפיתוח מקצועי

הדרכת הורים, "רימון" מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה

לשאלות: [email protected]