הקריסה הכלכלית של יקב האלה

לראשונה בתולדות ענף היין של מטה יהודה קורס יקב בסדר גודל בינוני ומבקש עיכוב הליכים. איך זה קרה ומה הקשר לתביעה של קיבוץ נתיב הל"ה על הפגיעה בכרמים שלהם

ה-7.10 באוקטובר לא היה רק יום הדין של מערך ההגנה על יישובי עוטף עזה. ב-8.10 היה אמור להתקיים הדיון בבקשת יקב האלה למתן צו עיכוב הליכים לאחר שהיקב דיווח כי הוא נמצא בקריסה כלכלית ואינו מסוגל לשלם לספקים שלו את חובותיו. מצב החירום שהוכרז במדינה עיכב את ההליכים אשר בסופם נתן ביהמ"ש צו הגנה ליקב למשך 30 יום, אשר הסתיימו בסוף חודש נובמבר.

כיצד קרה ש"יקב האלה", אחד מהיקבים הבולטים בדרך היין של מטה יהודה, ויקב ששאף לאורך שנים למצב את היינות שלו כיינות פרימיום ובמחירי פרימיום, הגיע למצב שבו עליו להגיע לביהמ"ש ולבקש צו עיכוב הליכים?

שתי בקשות שהוגשו לבית המשפט בעניין זה חושפות טפח על המתרחש מאחורי הקלעים של תעשיית היין המקומית ועל האתגרים, הקשיים, הסיכונים ואי-הוודאות שניצבים בפני בעלי היקבים. בין השאר, גם על התסבוכת הפיננסית הכרוכה בהעברות כספים מחו"ל ובחשדנות שמגלים הבנקים הישראליים אליהן.

יקב אסטייט

שתי הבקשות הוגשו על ידי בעלי השליטה ביקבי האלה: חברת יקבי עמק האלה (עדולם) בע"מ וכרמים - החזקות וניהול (עדולם) בע"מ, שלטענתן השקיעו במהלך 25 השנה האחרונות כ-14 מליון דולר ביקב.

מהבקשות עולה כי חברת יקבי עמק האלה בע"מ עוסקת בייצור יין ושמן זית במתחם באזור התעשייה של קיבוץ נתיב הל"ה מאז שנת 2001 וכרמים בע"מ היא הזרוע החקלאית שעיסוקה בעיבוד כרמי יין וזיתים ומטרתה לספק לעמק האלה את חומר הגלם לייצור היין ושמן הזית.

"החברות הוקמו לאור רצון הבעלים בהקמת יקב איזורי, אסטייט, כשר, בוטיק גדול, ועיבוד כרמים מתוך מניעים ציוניים, באזור יהודה", נאמר בכתב הבקשה, אשר מדגיש את רצונו של בעל היקב, המיליארדר, יעקב אלי בוקר ספרא, לפתח את ענף היין האזורי.

בכתב הבקשה מצויין כי בין השנים 1997-2016  נטעה חברת "כרמים" מאות דונמים של כרמים, תוך שהיא מקפידה על סטנדרט עיבוד חקלאי גבוה ביותר. יש לומר כי כל מי שמטייל באזור מטה יהודה ב-20 השנה האחרונות מכיר את טביעת האצבע של הכרמים של חברת "כרמים", את השורות המוקפדות ואת הקרקע המטופחת של הכרמים אותם היא מעבדת.

קריסת הכרמים

לטענת יקב האלה, החל משנת 2009, הוכנסו למדינת ישראל שתילים של גפנים שהיו ה נגועים בווירוס בשם LEAFROLL-3   שהחל משנת 2012 היה ברור היה כי הוא הרסני לכרמי היין. לטענת היקב כרמים שהיבול המצופה מהם היה 1-1.2 טון ענבים הניבו כמחצית היבול ובמקרים מסוימים אף פחות מכך.

היקב מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד החקלאות וכלפי המשתלה שייבאה את השתילים הנגועים אך מודה כי עד עתה הוא לא קיבל כל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו. היקב ממשיך ומודה כי בשל הנזק העצום הוחלט "להתחיל ולעקור כרמים נגועים בהן השפעת הוירוס אינה מאפשרת כלכלית את המשך הגידול", וזאת במטרה להותיר בידי היקב כמות ענבים מספיקה להמשיך בפעילות ייצור היין.

ההחלטה להמשיך בפעילות של היקב נתמכה על ידי הבעלים, אשר המשיך להזרים ליקב כספים בהיקפים גדולים כדי לתמוך בפעילות השיקום הכלכלית שלו. אך, המאמצים הללו נתקלו במשברים נוספים שנחתו על היקב ועיכבו את יציאתו לדרך כלכלית חדשה ויציבה.

מכה אנושה

בינואר 2021 נכנס יריב שמרון (בנו של עו"ד דוד שמרון, שמשרדו מייצג היקב בהליכים המשפטיים)  לתפקיד מנכ"ל היקב, אך לדבריו הוא לא הצליח למצוא מקורות תקציביים שיאפשרו את הבראת היקב, ובפועל המשיך להפעיל את שתי החברות ובמקביל לנסות ומצוא מקור תקציבי שימנף את שיקומן הכלכלי ויבטיח יציבות.

ביולי 2021 נפלה על היקב מכה אנושה נוספת – קיבוץ נתיב הל"ה הודיע הכרם שנמצא בשטחים החקלאיים שלו, בהיקף של 142 דונם, רוסס בטעות בחומר הדברה בשם "פלאטון", דבר שגרם להשמדה של כ-70 דונם, מחצית משטח הכרם. (ראה כתבה בנפרד)

ביקב האלה קיבלו את בשורת האיוב הזו כתוספת שתכביד עוד על הנסיון של היקב לצאת מהסחרור הפיננסי אליו נקלע. יקב האלה היה גורם ששיווק חלק מהענבים שיוצרו בשטחי קיבוץ נתיב הל"ה והסתמך על חלק אחר לצורך ייצור היינות שלו עצמו. ביקב האלה מעריכים כי הנזק שנגרם להם כתוצאה מהנזק העצום בכרמים של נתיב הל"ה בשווי של 2 מליון שקל, מה שכמובן הוסיף לקשיים שאיתם היקב התמודד ממילא.

בהמשך בציר 2021 התברר כי מעבר לנזק זה, בשל תנאי מזג האוויר, ניכרה הפחתת יבול בשני הכרמים האחרים שעיבדה חברת "כרמים" בהיקפים של 15-40% ביחס ליבול הרב שנתי הממוצע. החברות ניסו להמשיך ולפעול תוך חיפוש פתרונות אשר יעבירו אותן לרווחיות, אולם לדבריהן, "בהיעדר הון חוזר, הוצאת תוכנית כלשהי הייתה כמעט בלתי אפשרית ותמיכת הבעלים נדרשה גם בתקופה זו".

הכניסה ליקב האלה 

תכנית חירום

כצעד אחרון ונואש החליטה הנהלת היקב כי בשנת 2023 היא תפעל במסגרת תוכנית "חירום" שבמסגרתה יימכרו לגורמים חיצוניים את יבול הענבים מהחלקות המעובדות והתמורה תשמש למימון המשך חיי שתי החברות, וכבסיס למעבר לרווחיות בשנת 2024. במסגרת אותה תוכנית יצומצם באופן משמעותי ייצור סדרות היין הזולות של היקב, שלדבריו הן הפסדיות, ותהיה התמקדות בייצור יינות איכותיים יותר. בנוסף, תכנן היקב למכור שירותים ליקבים אחרים ובהם:  ייצור יין, שירותי ביקבוק, שירותי מעבדה, שירותי איחסון ועוד.

אך גם יישום תכנית ה"חירום" נתקלה בקשיים בלתי צפויים. לטענת היקב, משהחל בציר 2023, התברר כי יבול הענבים קטן באופן משמעותי מהממוצע הרב שנתי, וזאת למרות שהחלקות שנמכרו היו תחת פיקוח של יקבים אחרים. לדוגמא: בחלקת ענבים מזן "מלבק" נבצרו כ 1700 ק"ג כאשר הצפי עמד על כ 5,800 ק"ג. בחלקת ענבים מזן "שרדונה" בכרם נס הרים נבצרו רק כ 55% מהיבול הצפוי.

לדברי היקב, בהיעדר ענבים ליישום התוכנית העיסקית, ובהיעדר יכולת כלכלית שעיקרה תזרימית, הוחלט למכור את כל הענבים שמעובדים ב"כרמים" לגורמים חיצוניים וזאת במאמץ לגייס כסף לקופת היקב ולהמשיך את פעילות החברות כעסק חי. יבול הענבים, כאמור נמכר במלואו, אך התמורה בגינו עדיין לא נכנסה לקופת החברות ולאור זאת ניצב היקב במצב שבו הוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו.

הזרמת הכסף הוקפאה

התסבוכת המשיכה גם כאשר הבעלים של היקב הזרים לקופתו סכום של 200 אלף דולר. לטענת היקב, בשל פרשנות קיצונית של החוק לאיסור הלבנת הון, הוקפא הסכום בסניף הבנק אליו הוא הועבר וליקב אין אפשרות לגשת לכספים אלה בשלב הנוכחי. הבנק אף סירב להעמיד ליקב הלוואה כנגד הסכום המוקפא. סירבו זה העמיד את היקב מצב שבו הוא לא יכול היה לשלם משכורות ל-15 העובדים.

את הבקשה להקפאת הליכים הגיש היקב כשבועיים לפי פרוץ מלחמת "חרבות הברזל", אך מהמסמכים שהגיש לבית המשפט עולה כי גם המלחמה הוסיפה ותרמה לעיכובים ביכולת להיחלץ מהסחרור הפיננסי שבו הוא נתון.

מהדוח עולה כי מצבת החובות שלמעשה ברובה אינה במחלוקת היא בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל. מנהלי היקב טוענים כי ביכולתם להתמודד עם המצוקה הפיננסית שאליה נקלעו וזאת לאור העובדה כי יש להם נכסים העולים על סך החובות.

יקב האלה מצהיר כי ברשותו "מלאי של יין, הן מבוקבק, הן במיכלים, והן בחביות...ו גם נכסים נוספים, בניהם ציוד, הסכמים ועוד", ואילו חברת "כרמים" מצהירה כי ברשותה, "עדיין ישנם ענבים למכירה בכרמים אותם היא מעבדת, כך שניתן עדיין למכור את יתרת הענבים... ובכך לממן את המשך פעילות החברה", נאמר בכתב הבקשה שהוגש לבית המשפט.

עיכוב הליכים

השופט, אביגדור דורות, מבית המשפט המחוזי ירושלים, קיבל את הבקשה, מינה ליקב מנהל הסדר, והוציא צו עיכוב הליכים עד לתאריך ה-27.11.23 .

במסגרת ההחלטה קבע השופט דורות: "...המבקשות (יקבי עמק האלה (עדולם) בע"מ וכרמים-החזקות וניהול (עדולם) בע"מ ) ניהלו מו"מ עם מספר משקיעים ורוכשים פוטנציאלים ויש לאפשר את מיצוי המהלך בתקופת עיכוב ההליכים".

מנכ"ל יקבי עמק האלה (עדולם), יריב שמרון (אשר בינתיים נמצא במילואים) דיווח כי ישנם מספר יקבים, ובהם יקב גדול המתעניינים בהשקעה ביקב.