התכנית לביטחון המזון: שמירה על שטחים חקלאיים והרחבת שימוש במי קולחין

ישראל מייבאת כיום מחו"ל: 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות

משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף משרד הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל, הציג השבוע (12.05) את התכנית הלאומית לביטחון מזון 2050. במשרד החקלאות מדגישים, כי מדובר בתכנית אסטרטגית לטווח הארוך ומטבע הדברים נדרשת עוד דרך ארוכה, מגיבוש החלטת ממשלה ועד לתחילת היישום וההוצאה לפועל של התכנית.

מטרת התכנית הלאומית לביטחון המזון עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנת 2030 ו-2040,  להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, מגוון ובר-השגה לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות ותעשיית מזון מקומיות וביסוס מערכות מזון מקיימות המותאמות לאתגרי האקלים. עקרונות התכנית המתגבשת כוללים תכנון אסטרטגי ארוך-טווח, שיתוף פעולה בין-משרדי ושילוב כלל בעלי העניין, לצד קידום צעדים אופרטיביים ליצירת השפעה משמעותית לאורך שרשרת מערכת המזון.

תכנית זו גובשה ברקע נתונים מדאיגים על אתגרים מהותיים לביטחון המזון הישראלי בהיעדר תכנון. כך למשל, מוערך שמשבר האקלים צפוי להביא להפחתת עשרות אחוזים בכמויות התוצרת החקלאית בגידולים שונים, וזאת לצד צפי לגידול האוכלוסייה בישראל שתגיע בשנת 2050 ל-16.5 מיליון אנשים שיצרכו כ-12.5 מיליון טונות מזון בשנה. מדובר בעלייה צפויה משוערת של כ-65% בביקוש למזון ב-25 שנים!

בנוסף, צפויה ירידה של כ-10,000 עובדים בשוק המזון בחמש השנים הקרובות, שתתווסף למחסור נוכחי של כ-5,000 עובדים. נוסף על כך, שיעור אובדן ובזבוז המזון נאמד, על פי הדוח של ארגון לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות,  עומד על למעלה משליש מהיקף הייצור המקומי, כאשר העלויות הישירות של תופעה זו נאמדות בכ-24.3 מיליארד שקל בשנה.

לצורך גיבוש התכנית נבחנה התלות הגוברת של ישראל בייבוא מזון, שעלולה להגביר את הסיכון בעתות מלחמות או משברים גיאופוליטיים אחרים. כיום, 97% ממוצרי הסוכר והמתיקה, 92% מהדגים, 91% מהדגנים, 80% מהגרעינים ומהאגוזים ו-71% מהקטניות מיובאים מחו"ל. בנוסף, מוצרים רבים מגיעים ממספר מדינות מצומצם, ולעתים אף ממדינה אחת בלבד, מה שמגביר את הסיכון במקרה של מגבלות סחר או משברי אקלים במדינות אלו. מכאן, על משרדי הממשלה השונים לפעול לשינוי מציאות זו לטווח הקצר ולטווח הארוך.

התכנית מבוססת על ארבעה עוגנים אסטרטגיים: תזונה בריאה ומקיימת - להכווין את המשק לתזונה היומית בריאה ומומלצת, המביאה תועלות בריאותיות, חברתיות, סביבתיות וכלכליות. מדפים מלאים - למנוע מחסור ולדאוג לאספקה רציפה, סדירה ויציבה של מזון. יכולת ייצור וייבוא - להבטיח מדפים מלאים, אנחנו צריכים לדאוג ליכולת ייצור חקלאי ותעשייתי מקומי רחב, מגוון ועמיד, בשילוב יכולת ייבוא משלים. שימור והמשכיות לטווח הארוך - להבטיח תזונה בריאה, מדפים מלאים ויכולת ייצור היום, וגם מחר ובעוד 25 שנים. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד שקל, בהתאם לצרכים התקציביים של המשרדים השונים ליישום של כל רכיבי התכנית.

להלן תמצית המלצות התכנית:

קידום חינוך תזונתי והגברת מודעות הציבור לחקלאות מקומית – כולל הגבלת הפרסום על מזון מזיק, הגדלת השקעות במחקר לפיתוח מזון בריא ותזונה חכמה.

הגדלת הייצור החקלאי המקומי כולל - עלייה משמעותית בייצור דגים למאכל, קטניות יבשות, ירקות ושמן זית. לשם כך, הקבוצה המליצה על הבטחת משאבי הקרקע הנדרשים ליעדי הייצור (כ-4.1 מיליון דונם כיום), הרחבת השימוש במי קולחין לחקלאות (עד 550 מיליון מ"ק ב-2050), והפחתת התלות בעובדים זרים באמצעות הכשרת חקלאים צעירים והנגשת ידע דיגיטלי.

קידום של מערך ייצור המזון בישראל -  בעזרת פתרונות טכנולוגיים יצירתיים ויצירת מעטפת מתאימה לפיתוח חדשנות, בייחוד בתחומי האגרי-טק והפוד-טק.

יצירת תמריצים כלכליים שיעודדו את הצרכן לקנות מזון בריא ואת תעשיית המזון לייצרו. ומנגד, הקמת מערך מיסוי מדורג על מזונות שאינם בריאים.

במטרה להקטין את המזון האבוד לנפש בשיעור של 20% עד 2035, וב-50% עד 2050 תוקם מערכת מידע תומכת החלטות, זירת מסחר דיגיטלית למכירת עודפים לתעשייה ואפליקציה לדיווח בזמן אמת על התהוות עודפים לתרומה.