התנגדות נרחבת לתכנית להרחבת בית שמש מזרחה

התכנית להקמת שכונת ו/1 בבית שמש זוכה להתנגדות נרחבת הכוללת בתוכה את תושבי המושבים הסמוכים (מחסיה וזנוח), המועצה האזורית מטה יהודה, הארגונים הירוקים, וגם תושבי בית שמש עצמם, כך עולה מהדיון בהתנגדויות שהתקיים לפני כשבועיים בוועדה המחוזית ירושלים, בראשות שירה תלמי־באבאי. הועדה קיבלה 1,500 ההתנגדויות חתומות כאשר חלק מהמתנגדים דרשו לבטל את התוכנית לחלוטין, ואחרים ביקשו להכניס בה שינויים.

התוכנית, שמקדם משרד השיכון, כוללת הקמת 2,600 יחידות דיור חדשות במזרח בית שמש. היא משתרעת על שטח של 648 דונם, בין העיר הקיימת, בית העלמין, מושב זנוח וכביש 10 - בשטחי השיפוט של עיריית בית שמש ומועצת מטה יהודה. מבחינת משרד השיכון, השכונה נועדה להשלים את הרצף הבנוי בעיר ולהתחבר לכביש האזורי 3855. בנוסף מציע משרד השיכון להרחיב את שכונת ה1 (נווה שמיר) ולהקים עוד 890 יח"ד על שטח של 90 דונמים.

התנגדות בבית שמש

חברת מועצת העיר תמי זוסמן קראה בדיון לבטל את התוכנית כליל. לדבריה, "צריך לעצור את כל הבנייה בבית שמש. התכנון מבוסס על תוכנית מתאר מיושנת, בעוד שכיום כבר חיים בעיר כ־200 אלף תושבים, והכוונה היא להגיע למיליון. הרווחה קורסת, הניקיון קורס, התחבורה קורסת, אין תעסוקה, אין בית חולים".

זוסמן הדגישה כי מדובר בשטח ירוק שמקיף את העיר, "ריאה אחרונה שנותנת מרחב נשימה לכלל התושבים, חרדים ושאינם חרדים. בכל בניין בשכונת רמה ד', שהיא השכונה הגדולה במדינה, יש בממוצע שלוש כיתות. בכל יום נולדת בעיר כיתה חדשה, והפארקים אינם עומדים בעומס".

לדברי זוסמן הדרישה של חלק מהחוגים החרדיים להגדיל את בית שמש להיקף של מיליון תושבים תביא לעיר לא מתפקדת. " אין סיבה שכל 150 אלף הדירות החסרות לציבור החרדי ייבנו דווקא בבית שמש, מה גם שהדירות כאן יקרות מאוד ולא כל זוג צעיר יכול להרשות לעצמו דירה בעיר. בונים גם בנתיבות, קריית מלאכי, עפולה והר יונה, וגם שם יש קהילות חרדיות. הציבור החרדי רוצה בדיוק כמו כולם איכות חיים טובה, עם תשתיות ראויות, תעסוקה, פארקים, בריכות ומגרשי ספורט. ראו כיצד נבנו לפני כ־30 שנה מודיעין עילית והשכונות החרדיות בבית שמש, ומנגד הערים מודיעין ושהם. ההבדלים עצומים והפערים מדברים בעד עצמם".

נציגי החברה החרדית הגישו התנגדות בדרישה להנמיך את הבנייה המתוכננת באזור לבניינים עד 8 קומות וזאת כדי להתאים אותם לאורח החיים החרדי.

פגיעה בזכות הקניין

התנגדויות נוספות הגיעו מצד מושב זנוח, ששדותיו אמורים להיפגע מהרחבת העיר. חלק מהמתנגדים הם מהמשפחות של מייסדי המושב משנות ה־50, שלטענתן נאבקות על פרנסתן - לולים עם מערכות סולאריות, מטעים וגידולי שדה.

בהתנגדות של עשרה משקים חקלאיים מזנוח נטען: "מדובר בתוכנית הלוקה בפגמים מהותיים... בפועל מדובר בשלב ראשון במהלך רחב להרחבת העיר מזרחה. מנגנון הפיצול המלאכותי - ו/1 במחוזית ולאחריה ו/2-ו/3 בוותמ"ל - מעלה חשש לשימוש לרעה בסמכויות, ולפגיעה במינהל התקין. התוכנית דורסת את הצביון הכפרי של זנוח, מוחקת את זהותו, חוסמת את אפשרויות הקיום והצמיחה ופוגעת ישירות בביטחון המזון - דרך חיסול שטחים חקלאיים פעילים - בלי לבחון באופן מספק אלטרנטיבות ראויות".

יוסי פרץ, תושב זנוח ויליד המושב, אמר בדיון: "לפני כ־25 שנים נלקחו מרבית האדמות המקיפות את המושב מצד דרום, מערב וצפון לטובת בית שמש. נכסים יקרי ערך שנישלו את המושב מאדמותיו... לצערי, מהתוכניות ניתן ללמוד שמייעדים בנייה זו לסקטור מסוים. אנחנו מושב דתי ואפילו בשבת שמחנו לראות טיילים המגיעים לטייל באזור, שלנו ורוכבי אופניים, נהנים מנוף נדיר. אין עוד מקומות כאלו בישראל".​

כזכור, בדיון הופיעו גם נציגים של המועצה האזורית מטה יהודה בראשותה של סגנית ראש המועצה, אסנת ורטמן וסגנית המהנדסת, מיכל נברו. עמדת מטה יהודה התמקדה בכך שפריצת גבול העיר בית שמש לכיוון מזרח יביא להקמת שכונות ו/2, ו/3 ממזרח לכביש 10 – דבר שיגרום לכביש המוביל מעמק האלה לכיוון כביש 38 להיות כביש פנימי בתוך העיר בית שמש החרדית על כל המשתמע מכך. מטה יהודה טענה כי יש בתוך העיר בית שמש שטחים נרחבים לבנייה ואין צורך לפרוץ את גבולו העיר.

הוועדה המחוזית מסרה בסיום הדיון כי תקיים סיור בשטח ולאחר מכן תקבל החלטה.

זנוח גם בולנת"ע

ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים במועצה הארצית (ולנת"ע) עומדת לדון בקרוב בהתנגדויות שהגישו ועד המושב זנוח ותושביו נגד התכנית, לגרוע 740 דונמים מיער נתיב הל"ה ולהעבירו לשטח העיר בית שמש כך שיהיה ניתן לבנות עליו 3,500 דירות. השטח המיועד הוא חלק מהתכנית לשכונה ו'1 וגם להרחבת שכונה ה'1, (שכונת נווה שמיר).

התכנית הופקדה בחודש יולי, והוגשו נגדה 3 התנגדויות: האחת של ועד המושב זנוח, הנמצא מזרחית לבית שמש, השנייה של בעלי משקים במושב, ושלישית של המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז).

ועד האגודה של המושב זנוח טוען בהתנגדות שהגיש כי, "ניכר כי בעת הכנת התכנית המופקדת, הייתה התעלמות גורפת מהשפעותיה על מושב זנוח, תוך חדירה של ממש לתוך שטחו, הריסת מבנים, פגיעה באופיו, יצירת מטרדים קשים והשמדת ערכים  סביבתיים, בריאותיים, נופיים וכלכליים, הכוללים פגיעה בשווי הנכסים ובמקורות הפרנסה הקיימים והעתידיים". הוועד מביע חשש כי התכנית תטיל ספק בהמשך קיומו של המושב ובאפשרויות הפיתוח שלו.