ועדה ממשלתית שוברת את המיתוס על פערי התיווך

64% ממחיר התוצרת החקלאית הטרייה מגיע לחקלאים. ממצאי הוועדה מצביעים על חוסר הכדאיות ההולך וגובר בגידולים החקלאיים בישראל שהביאו לקיפאון של 20 שנה בהיקף התוצרת החקלאית

ועדת בדיקה ממשלתית שחקרה את התפלגות מחירי הפירות והירקות לצרכנים בישראל, הגישה השבוע את ממצאי הביניים שלה לעיון הממשלה ובהם נקבע כי 64% ממחיר הפירות והירקות הטריים לצרכן מגיע לכיסי החקלאים. בכך נסדקת הטענה המרכזית של הארגונים החקלאיים למיניהם, שטוענים מזה שנים כי ההתייקרות החדה של מחירי התוצרת החקלאית לצרכנים נובעת מפערי תיווך להם אחראיות רשתות השיווק.

הוועדה החלה את עבודתה בתחילת חודש אוקטובר 2021, בהתאם להחלטת הממשלה "תכנית להגברת התחרות בחקלאות", שהתקבלה באוגוסט 2021. בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מר איליה כץ.

תפקידי הוועדה היו לבדוק את שרשרת האספקה של פירות וירקות, לבחון חסמים וכשלי שוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן, לרבות פערי תיווך בהפצת תוצרת חקלאית של פירות וירקות או רווחיות חריגה לאורך שרשרת האספקה שלהם, להמליץ על פעולות נדרשות לשיפור התחרות במקטעים אלה ולהורדת יוקר המחיה של פירות וירקות.

שרשרת אספקה

חברי הוועדה נפגשו עם כל הגורמים בשרשרת האספקה של פירות וירקות – חקלאים, סיטונאים, קמעונאים, יבואנים, ועוד. הוועדה קיימה מספר סיורי שטח במשקים חקלאיים, בשוק הסיטונאי, במרכז לוגיסטי וכיו"ב, זאת על מנת להתרשם מהאופן שבו הפירות והירקות עוברים מהחקלאי ועד להגעתם לביתו של הצרכן, חוליה אחר חוליה. בסך הכל, קיבלה הוועדה מהציבור כ-30 עמדות כתובות ולמעלה מ-20 עמדות הוצגו בפניה בעל פה.

החוליות העיקריות בשוק הפירות והירקות בישראל הן חקלאים, סיטונאים וקמעונאים. המדגם של המחקר הכמותי כלל 18 קמעונאי מזון גדולים ו-3 סיטונאים שמתמחים בפירות וירקות. המחקר ניתח את נתוני הרכש והפדיון של אותם קמעונאים וסיטונאים, ובחן כיצד המחיר הסופי מתחלק בין המקטעים: המקטע החקלאי שכולל את שלבי הגידול והאריזה, המקטע הסיטונאי והמקטע הקמעוני.

כמו כן, ביצעה הוועדה מחקר כמותי, שבחן את פערי התיווך והמרווחים על פני שרשרת השיווק של פירות וירקות, בחנה חומרי רקע ממקורות שונים והשוותה את הנתונים מול שווקים דומים בעולם.

20 שנים ללא שינוי

ממצאי הביניים העלו כי מזה 20 שנה לא חל כל גידול בהיקף התוצרת החקלאית של המשקים החקלאיים העוסקים בגידול פירות וירקות, והיקף התוצרת המקומית ב-2020 עמד על כ-3.2 מיליון טון של פירות וירקות, בדומה להיקף בשנת 2000, זאת בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה במהלך תקופה זו ב-50% (!) .

נתון זה יכול להצביע על חוסר הכדאיות ההולך וגדל של ייצור תוצרת חקלאית בישראל, וזאת מסיבות של עלויות ייצור (מים, קרקע, עובדים), קשיים בשרשרת השיווק (עלויות שינוע בתוך הארץ ולחו"ל), והסיכונים המתלווים להשקעה בגידולים חקלאיים (נזקי טבע, טרור חקלאי ועוד).

הוועדה מצאה כי אחוז ניכר מהפירות והירקות בישראל משווקים על ידי למעלה מ-20 רשתות שיווק גדולות. חלק מרשתות השיווק הגדולות מפעילות מרכזים לוגיסטיים עצמאיים (מרלו"גים) בעוד שרשתות שיווק אחרות מסתמכות על שירותיהם של סיטונאים.

שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד שקל בשנה. מתוך סכום זה, היקף הצריכה של פירות וירקות טריים עמד על כ-24.7 מיליארד שקל.

57%-64% לחקלאים

ממצאי הוועדה סותרים את אחת הטענות המרכזיות של החקלאים, והיא ההתייקרות החדשה במחיר הפירות והירקות בשנים האחרונות, אחראים פערי התיווך שגובים המשווקים.

ממצאי הוועדה מעלים כי כאשר הקמעונאי קונה את הסחורה ישירות מחקלאי, חלקו של המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020, היה בממוצע 64%, כשהיתרה של 36% מיוחסת למקטע הקמעונאי. (בנתוני פדיון בלבד ללא חישוב הרווח הנקי שנותר לחקלאי או לקמעונאי בניכוי ההוצאות שלהם). כלומר: על כל 10 שקל ששילמו הצרכנים לקמעונאי עם מרלו"ג (ללא תיווך) באותה השנה, כ-6.4 שקל שולמו למקטע החקלאי וכ-3.6 שקל שולמו למקטע הקמעונאי.

עוד עולה מהבדיקה, שכאשר סיטונאי מתווך בין קמעונאי לחקלאי, התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של המקטע החקלאי יורדת ל-57%, המקטע הסיטונאי תורם למחיר לצרכן 18% בממוצע והמקטע הקמעונאי יורד ל-25%. כלומר: על כל 10 שקל ששולמו בשנת 2020, כ-5.7 שקל שולמו למקטע החקלאי, כ-1.8 שקל למקטע הסיטונאי וכ-2.5 שקל למקטע הקמעונאי.

הוועדה מצאה כי טענה נוספת של החקלאים, על כך שבחו"ל הנתח שנותר בידי החקלאי גדול יותר מהנתח של המשווקים, אינה נתמכת בעובדות שעולות מהנתונים. מההשוואה הבינלאומית שביצעה הוועדה, עולה ביחס לממצאים שצוינו, כי ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח שנותר בידי המקטע החקלאי. (הוועדה מדגישה כי יש קושי מובנה בהשוואה זו, כיוון שבמדינות שונות החישובים מתבצעים בצורה שונה).

רווחיות הסיטונאים סבירה

הוועדה בדקה גם את רווחיות הסיטונאים והקמעונאים בתחום הפירות והירקות: מהניתוח עולה, כי שיעור הרווח הגולמי (הרווח לאחר קיזוז עלות הרכישה) הממוצע בשנת 2020 אצל הסיטונאים עמד על כ-25% ושיעור הרווח התפעולי (לאחר קיזוז הוצאות נוספות) עמד על כ-5%. מההשוואה הבינלאומית שנערכה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות זרות עולה, כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ, דומה בסך הכל לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם.

הוועדה מציינת בדו"ח כי מבנה השוק הקמעונאי הוא כזה שבמסגרתו שלוש רשתות השיווק הגדולות שולטות בכ-54% מתוך הפעילות של רשתות השיווק בפירות וירקות וארבע הרשתות הגדולות שולטות ב-62%.

הוועדה שמעה את טענות החקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים. בדומה, סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף.

חברי הוועדה מציינים כי זיהו מספר מאפיינים המעידים על כשלים תחרותיים, ושעל פניו ראוי לבחון בכדי ליעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן.

נתונים חלקיים

בתגובה לפרסום "ממצאי הביניים" של הוועדה לבחינת פערי התיווך, שיגרו ראשי ההנהגה החקלאית מכתב לשר האוצר, אביגדור ליברמן ולשר החקלאות, עודד פורר, בו מתחו ביקורת חריפה על הרכב הועדה לבדיקת פערי התיווך והתנהלותה וקוראים לשרים לחזור לשולחן המו״מ.

״השיקול שהנחה אתכם בבחירת חברי הוועדה – בעיקר משרות אמון – לאישוש הנחותיכם רטרואקטיבית״ כתבו והוסיפו כי וועדה ציבורית שכזו צריכה להישען על נציגי ציבור ומומחים, ובמקום זאת הועדה הורכבה אך ורק מנציגי ממשלה, ״שחלקם מקורבים לשרים ואחרים רחוקים מלב העניין".

לדברי ראשי ההנהגה החקלאית מינויה של הממונה על רשות התחרות לוועדה הינו בעייתי – הן בשל כך שהיא נפרדת מהדרג המקצועי במשרד והן לאור הביקורת שספגה (הרשות) בעיתונות הכלכלית ומצד מבקר המדינה על כך שאיננה מפעילה את סמכויותיה לטיפול בריכוזיות בענף המזון – הואיל ובכך למעשה היא נדרשה "לתת ציון" לרשות עצמה, ומובן שבחרה לומר שאין בעיית פערי תיווך שהרי הדבר יצביע על אותה ריכוזיות שבעניינה כשלה מלפעול".

עוד אומרים כי הדו"ח נשען על נתונים חלקיים שלא נבחנו לעומקם ושנגועים בעיוותים ובבעיות שונות, שאותם הציגו לוועדה.