חדש: רפואת יער בישראל

רפואת יער היא מתודולוגיה טיפולית מבוססת מחקר להפחתת לחץ ותסמיני חרדה, שפותחה ביפן, זכתה להכרה בגרמניה ובפינלנד וכעת נעשה מאמץ לשלב אותה בישראל

יער ירושלים. צילום מתניה יעוז - ויקיפדיה

סביבה מיוערת אינה רק תורמת לאקלים מאוזן, לחימצון האוויר ולנוף ירוק שמרגיע את העיניים אלא משפיעה לטובה גם על הבריאות הכללית והנפשית, כך טוענים חוקרים יפניים שטיפלו בעשרות אלפי אנשים. שיטת הטיפול זכתה לשם "רפואת יער" וכעת מנסה קבוצה קטנה של יזמי בריאות ישראלים לשלב אותה במסגרת מערכת הבריאות הישראלית.

רפואת יער היא מתודולוגיה טיפולית מבוססת מחקר להפחתת לחץ ותסמיני חרדה, שנוסדה ביפן בשנות ה - 80 כמענה לעליה בסטרס בעולם המודרני. אחד מחוקרי השיטה פרופ'  קינג לי טען כי באמצעות שהות מודעת ואיטית ביער ניתן להישג שיפור במדדים בריאותיים המוכרים בסטרס ובהם הפרשת הורמוני סטרס כגון קורטיזול ואדרנלין. השיטה זכתה לשם היפני "שינרין-יוקו".
השיטה הביאה עמה תגלית משמעותית: העצים מפרישים חומרים נדיפים בשם פיטונצידים, וזאת כחלק ממנגנון ההגנה שלהם. החומרים הללו פועלים על המערכת הפיזיולוגית, העצבית והכימית של האדם ומרגיעים אותן. הפרוטוקול הבינלאומי לרפואת יער  הוא פיתוח של מודל שינרין-יוקו - ״הרופא הוא העץ״ – והוא החל להתפרסם במערב בשנות האלפיים כדי להנגיש לאדם המערבי את כוח החיבור מחדש לטבע מיוער. בכירים בעולם הרפואה בישראל ובהם פרופ' איתמר גרוטו, ד"ר אפרת דנינו, והיזמת גליה בן חיים מובילים את הטמעת רפואת יער בישראל.

בשנת 2004 ממשלת יפן הפכה את התחום לחלק מתוכנית הבריאות הלאומית. נפתחו יערות טיפוליים ברחבי המדינה, והוקמו מרכזים להכשרת מדריכי רפואת יער. החל משלב זה, התחום החל להתמקצע ולהתפשט גם מחוץ ליפן. אוניברסיטאות באירופה ובצפון אמריקה החלו להציע קורסים ופרויקטים מחקריים בתחום. ארגון INFTA (The International Nature and Forest Therapy Alliance)) פועל לסטנדרטיזציה של התחום, ולהטמעה של שיטות מדידה וטיפול אחידות ברחבי העולם.

התפתחות השיטה ביפן

כאמור, יפן היא המדינה שבה הכול התחיל. ב-1982 המציא משרד היערנות היפני את המונח Shinrin-Yoku  לקידום בריאות הציבור והעלאת מודעות להשפעה המטיבה של היערות על בריאות האדם.

פרופ’ קינג לי וחוקרים נוספים על השפעת היער חקרו במהלך שנות ה-90 את השפעת השיטה על מערכת החיסון, קורטיזול, מצב רוח.

בשנת 2004 הוקמה תוכנית מחקר ממסדית ע"י אחד מבתי הספר לרפואה ביפן וב-2020 הוכנסה רפואת יער לתוכניות רפואה מונעת, בעיקר דרך מרפאות פרטיות ומסובסדות.

השיטה הגיעה לאירופה לפני כ-15 שנים. ראשית לפינלנד, שבה החלו אוניברסיטת הלסינקי מחקרי עומק של השיטה והשפעתה כבר ב-2009. לגרמניה השיטה הגיעה במהלך השנים 2012–2015 ובשנת 2017 נפתח היער המרפא הראשון במדינת מקלנבורג-מערב פומרניה בגרמניה. ב-2018 התחילו בגרמניה מחקרים קליניים בבתי ההבראה עם שילוב רפואת יער בשיקום נשימתי וקרדיווסקולרי.

ב-2019 הצטרפה גרמניה ל- INFTA שהוא ארגון בינ”ל לאמון והסמכה בתחום. כיום רופא משפחה בגרמניה ובפינלנד יכול לתת מרשם רפואת יער בגרמניה.

מחקר בישראל

מחקר קליני ראשון שנערך בישראל, בחן את יעילות רפואת היער בהשוואה לשהות מודעת ביער בקרב אוכלוסיות מגוונות. המחקר כלל שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, בהן מדידו  לניטור פעילות המוח והשפעות קוגניטיביות ורגשיות בזמן הטיפול ביער, בהן נבחנה ההשפעה של ההתערבות על חוסן רגשי, תפקוד תחת לחץ ומניעת שחיקה.

במחקר שולבו לראשונה מדדים מגוונים – נוירולוגיים, פיזיולוגיים ושאלוני דיווח עצמי, שהצביעו על מגמה ברורה בהפחתת סטרס.

מניתוח תוצאות השאלונים הסובייקטיביים עולה כי שהייה ביער הביאה לירידה מובהקת ברמת הסטרס – הן למי שחווה שהות מודעת ביער, והן למי שחווה פרוטוקול רפואת יער.

טיפול במסגרת "רפואת יער". צילום: יח"צ

שיפור בריאותי

השפעת הפעילות על רמת הקורטיזול – הבדלים לפני הטיפול ואחריו הציגה ירידה ברמת הקורטיזול עם ירידה משמעותית יותר בקבוצה שתירגלה פרוטוקול רפואת יער.
השפעת הפעילות על מדדי המוח – במדד הסטרס המוחי, בזמן המשימות המנטליות, נצפתה ירידה בקבוצת פרוטוקול רפואת יער, בעוד שבקבוצת שהות מודעת ביער נראתה דווקא עלייה מתונה.
במדד הקוגניטיבי, בזמן הגירוי המלחיץ, רק בקבוצת פרוטוקול רפואת יער נצפתה ירידה לאחר הטיפול השלישי.

בפרוטוקול רפואת יער נראו שיפורים משמעותיים במדדי מוח מרכזיים, שלא היו קיימים בשהות המודעת ביער.

גודל אפקט ירידה בקורטיזול – הבדלים בהשפעת רפואת יער על קבוצות שונות:
המחקר מראה שמי שעבר פרוטוקול רפואת יער ושייך למגזר החילוני, הינו בתפקיד ניהולי ומועסק – חווה ירידה משמעותית יותר בפרוטוקול רפואת יער לעומת מי שבמגזר דתי, בתפקיד שאינו ניהולי ואינו מועסק/פנסיונר.

סיכום הממצאים של המחקר העלה ירידה מובהקת ברמות סטרס, ירידה ברמות קורטיזול - גדולה יותר בקבוצת רפואת יער, ירידה משמעותית במדדי סטרס מוחיים בקבוצת רפואת יער, והשפעה בולטת יותר בקרב חילונים, מועסקים ובעלי תפקיד ניהולי

שיטת הטיפול

מרשם רופא הכולל:  שלושה מפגשים אחת לשבועיים של 3 שעות לאורך של 1.2 ק"מ עד 20 משתתפים במפגש ובליווי מדריך מוסמך .

תחנה ראשונה - הכרות, מדע, היסטוריה, תועלות, הסבר ותיאום ציפיות. תחנה שניה - כיוונון חושים ותשומת לב לגוף. תחנה שלישית - הליכה איטית מודעת. תחנה רביעית - מפגש עם עץ, חקר חושי, ספיגת הפיטונצידים. תחנה חמישית - יצירה והשראה חושית בטבע. תחנה שישית - מנוחה לסיכום אישי (אינטגרציה בין גוף, מחשבה, רגש, נפש).תחנה שביעית - שיתוף קבוצתי על החוויה.

עלות ההשתתפות בפרוטוקול רפואת יער הכולל שלושה מפגשים בני שלוש שעות  עומד על 280 שקל, בהתאם לפרוטוקול הבינלאומי המאושר.
 

יתרונות רפואת יער

כ- 240 מחקרים שנעשו ברחבי העולם על השפעת היער במגוון נושאים רפואיים מעלים כי לרפואת היער יש השפעות מטיבות על בריאות האדם.
איכות שינה - שיפור באיכות השינה והפחתת נדודי שינה, ריכוז, זיכרון, ויסות רגשי ותחושת משמעות.

בריאות נפשית - הפחתת מתח, הקלה בסימפטומים של דכאון וחרדה, הפחתת הורמון הסטרס (קורטיזול) ב-26% לאחר שעתיים.

בריאות פיזית - שיפור בלחץ דם, קצב לב ומערכת החיסון, חיזוק המערכת החיסונית, שיפור במדדי לחץ דם וקצב לב.

חיוניות - הגברת יצירתיות ופרודוקטיביות בעבודה.

חזון רפואת יער

קבוצת היזמים הישראלית מעוניינת לשלב את רפואת יער כחלק בלתי נפרד ממערך הבריאות בישראל. רופאי משפחה יוכלו להנפיק מרשם לרפואת יער כחלק מהתערבות טיפולית.
לפי תוכנית הקבוצה יוקמו כ-20 מסלולי רפואת יער ברחבי הארץ, בשיתוף עם רשויות, קופות חולים וגורמים סביבתיים, לצד פיתוח מתמשך של תשתית שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בינלאומיים ובהם יוכשרו בתחילה כ-60 מדריכים מוסמכים יסיימו את תוכנית הלימודים של מנחי רפואת יער.

במקביל, יורחבו המחקרים הקליניים לקהלים וקטגוריות רפואיות נוספות, וייבחנו השפעות ארוכות טווח כחלק ממסלול חדשני של בריאות מונעת ומבוססת טבע.

בימים אלו מתקיימים מגעים מתקדמים לשיתופי פעולה עם קופות החולים, ביטוח לאומי, משרד הביטחון והג'וינט, במטרה להרחיב את הסבסוד ולהנגיש את המענה גם באמצעות גופים ציבוריים.
במקביל, כעשר רשויות מקומיות כבר הביעו עניין בהקמת מסלולי רפואת יער הקריטריונים להקמת המסלול כוללים שטח חורש של לפחות חמישה דונמים עם עצים גבוהים היוצרים חופה, במטרה להבטיח חוויית טבע מרפאת, בטוחה ועמוקה .