חודש המודעות לסרטן השד תקבעו ביומן ואל תדחו!

לסיפור של דקלה, תושבת המועצה, יש סוף טוב והמסר שלה הוא: "אם לא נבדקתן בשנה האחרונה, תקבעו ביומן ואל תדחו! לכו להיבדק..."

"הפעם לא דחיתי את בדיקת השד... בדר"כ אני מוצאת כל כך הרבה סיבות לדחות או לבטל, כי הכל יותר חשוב מלהתעסק עם סרטן. הגעתי למרפאה וכנראה שהשמש האירה עלי כי לא היה אף אחד לפני בתור. ישר נכנסתי לרופא, "מזל גדול!" חשבתי לעצמי.

התיישבתי בשולחן מול הרופא ולאחר שיחה קצרה על היסטוריה משפחתית הוא הפנה אותי למיטת הטיפולים והחל לבדוק אותי. זה תיכף נגמר, החלק הכי גרוע... אני אומרת לעצמי ולא מסירה את המבט מהקצה העליון של וילון קופת החולים שמאחורי הרופא. הבדיקה הסתיימה, התלבשתי וחזרתי לשבת בשולחן מול הרופא, נושמת לרווחה.

"זה לא כל כך טוב מה שהרגשתי..", הוא אמר

"מה?", עניתי

"מצאתי ארבעה גושים שאחד מהם בגודל 3 ס"מ", הוא המשיך

"אבל נבדקתי ממש לא מזמן והכל היה בסדר! איך?", ניסיתי להגן על עצמי כאילו אני צריכה לנצח בוויכוח.

"הפעם האחרונה שנבדקת הייתה לפני שנתיים וחצי, ובגיל שלך..."

הראש שלי פתאום התחמם, מכירות את זה? ברגע אחד כל המערכת נכנסת למצב של עומס יתר, קשה לחשוב ואם תצא מילה מהפה זה יהיה עם קולות רקע של בכי קורע לב. אז שתקתי. ברגע הכי מפחיד בחיים שלי, שתקתי!

"אני שולח אותך דחוף לממוגרפיה ואולטרסאונד. כנראה שתצטרכי גם ביופסיה, זה קצת כואב"

אבל איך? ומה קורה אם? ואולי זה? כל השאלות האלה עברו לי בראש, אבל אף אחת מהן לא יצאה לאוויר העולם, לא הצלחתי לדבר.

יצאתי מהמרפאה שפופה ומרוקנת, ניסיתי לאסוף את עצמי ולנסות לתאם את הבדיקות. השיחה החלה והסברתי לבחורה בצד השני שזה ממש דחוף, הבכי לא איחר לבוא והפקידה המסכנה בצד השני של הקו ניסתה לעזור.

בבוקר הבדיקה עבדתי על אוטומט, כדי לא לפרוץ בבכי. נפרדת מהבן שלי בדרכו לבית הספר כאילו מסתיים החלק השמח של החיים שלנו ועוד רגע אני צפויה לשמוע שנכנסתי לסטטיסטיקה שכולנו כל כך פוחדות ממנה.

לא מצאתי חניה, והכל הלך עקום... ברור , נו. אחרי שחניתי נשארתי באוטו לעוד כמה רגעים, בולעת את הבכי ומנסה לדחוף אותו חזק פנימה שלא יפתיע אותי מול אנשים.

"אין לך סיבה לבכות", ניסיתי להכניס היגיון בסערה הזאת שהתחוללה בפנים ובכול זאת מרגישה כאילו נפער בור שמושך אותי פנימה לפחד ומחשבות שחורות.

לסיפור שלי יש סוף טוב ועם זאת הבנתי שאני יותר חשובה מעוד פגישה או עוד לקוח... אני חשובה מספיק כדי לפנות שעתיים בשנה לדאוג לעצמי., אז אם לא נבדקתן בשנה האחרונה, תקבעו ביומן  ואל תדחו! לכו להיבדק.. אתן הכי חשובות בעולם!"

אני מזמינה אותך לערב מיוחד שארגנה המועצה במיוחד בשבילך, ערב של מודעות, התמודדות וניצחונות בדרך.

יום שני, 31.10 בשעה 19:15 בבית העם במושב ישעי