חוזרת אל המקורות

זו הפעם הראשונה שחגית זיידנר-דוד, 43 ממושב זכריה, משתתפת בפסטיבל האוכל. היא מציגה לראווה את מטעמי הבית שלה ומאמינה שדרכם, ניתן לחוות את המסורת ארוכת השנים, שמביאים איתם עולי כורדיסטאן, תושבי זכריה, מארץ מולדתם.

חגית לא נולדה בכורדיסטאן, אבל בבית בו נולדה וגדלה בזכריה, היא ספגה את התרבות, המנהגים והמורשת. עכשיו היא חוזרת אל כור מחצבתה, דרך האוכל.

את הכפר הקטן בחבל עדולם, היא עזבה מיד אחרי הצבא והספיקה, לדבריה, לנדוד בכל העולם. שנים רבות התגוררה בקרית טבעון וכדבריה, "לא רציתי בכלל לחשוב על החיים כאן, במושב". אבל כשנולדו ילדיה, היא חשה "שמשהו בקרביים מושך אותי חזרה לשורשים. לא יכולתי לחיות עם העובדה, שהילדים לא יראו את סבא וסבתא על בסיס יומיומי".

ההחלטה המשפחתית התקבלה, בעלה של חגית קיבל העברה מכרמיאל לתל אביב, המזוודות נארזו ומשפחת זיידנר-דוד מצאה עצמה בבית, בהרחבה של זכריה, כשסביבה השבט המורחב שבמושב. השגרה החדשה במושב החלה להירקם וחגית החלה לחפש משהו לעסוק בו.

“רציתי להישאר במושב", היא אומרת "ופתחתי חנות לבגדי נשים וגם נתתי לה שם מהשפה הכורדית – גנדוקה. הלקוחות שהגיעו נכנסו לבית, כי הוא מאוד מזמין וחם, טעמו מהחמוצים והמטעמים של אמא שלי, אילנה והתלהבו".

"כך עלה הרעיון להיכנס לפסטיבל האוכל, עם משהו ייחודי שלא קיים באזור, החמוצים והכבושים (בכורדית "טורשי"). את הירקות אנחנו קוטפים לרוב בשדות של החקלאים במושב, את הלימונים קוטפים מהעץ בגינה ומה שאין קונים בשוק" מסבירה חגית.

“אמא ואני מחמיצות כמעט הכל בבית וללא חומרים משמרים: קישואים, כרוב לבן, לפת, ירקות מעורבים (סלרי, גזר, קולורבי, פלפלים, כרובית). את הכל אני לומדת מאמא שלי ומסבתא שלי והן גם עוזרות לי בכל שלבי ההכנה".

כדי להעשיר את החוויה הקולינרית, הוסיפה חגית מנה מיוחדת. “עלה לי רעיון להכין 'עארוק', קובה מטוגן בסגנון כורדי, שהוא בגודל של פיתה שלמה. אני מגישה אותו עם טחינה ולימונדה ביתית. לקינוח אפשר לקבל תה כורדי, עם עוגיות תמרים מבצק פריך, שעושה דודה שלי. ניתן לקחת את הכל לפיקניק בפארק בריטניה שסמוך אלינו וליהנות מאוכל נהדר וטיול בטבע".

"חמוצים מבית כורדי", מושב זכריה, רחוב הכלנית 173 .

" גנדוקה ", חנות הבגדים, פתוחה באופן שוטף, בתיאום טלפוני.

054-3341134