ירידה לצורך עלייה

אומני ההר הציגו יצירותיהם במתחם התחנה בתל אביב. המכירות לא היו בשמים, אבל התל אביבים גילו טפח מהפעילות האמנותית בהרי יהודה

תושבי תל אביב המנומנמים, שיצאו לעכל את סעודת חג הפסח, בתחנת הרכבת הישנה בתל אביב, הופתעו לפגוש את הנציגות של אזור מטה יהודה, כשחברי מועדון "אומני ההר", הציגו את יצירותיהם במתחם, בחול המועד האחרון.

לדברי סוזן דוברנוי-שושן מרמת רזיאל, מנהלת המועדון הנוכחית, העיתוי דווקא לא היה מוצלח, לפחות מבחינת המכירות. "כולם כבר גמרו את הכסף שלהם על ערב החג ועל המתנות", היא אומרת. "בחול המועד כולם מסתובבים כדי להוריד את האוכל, אבל לא קונים...".

ואכן, בדוכנים שהציבו חברי המועדון במתחם, נרשמה פעילות כלכלית לא מרשימה. אבל דווקא מהיבט אחר, נראה שהרווחנו. "היו המון אנשים", אומרת דוברנוי-שושן, שנכנסה לתפקידה לפני כחודש וחצי והחליפה את מייסדת המועדון, יעל בדיחי. "ממש זרם של אנשים. דיברנו עם הרבה, חילקנו עלוני מידע ואפשר לומר שהאזור שלנו נחשף בגדול באירוע הזה. מפתיע, אבל הרבה אנשים בקושי שמעו על הרי יהודה בכלל וחשבו בהתחלה שאנחנו מהרי הגליל או הגולן...".

מעבר לכך, מבחינת דוברנוי-שושן, הרווח הגדול והאמיתי של חברי המועדון מהאירוע הזה, היה התהליך וחוויית הגיבוש האדירה שעברו החברים. לפני כחודש וחצי, כששרון סהר, אמן פיסול בעץ טבעי מנטף, הגיע עם הרעיון, היא אומרת, "המועצה נרתמה ועשתה את הקשר ונתנה תקציב, אבל זה היה בעייתי מבחינתי האישית. אני קרמיקאית ומרפאה בתנועה, אבל לא שולטת בהפקת אירוע בסדר גודל שכזה".

לעזרתה נחלצה חברתה הטובה מרמת רזיאל, חגית לין, העובדת כאוצרת במוזיאון ישראל. לין, בעלת ניסיון בהפקה וניהול תקציב מול גופים רשמיים, נכנסה לעובי הקורה בהתנדבות, רק כשבועיים לפני האירוע ויחד עם איריס מסד, המלווה העסקית של המועדון ובהירתמות אדירה של כל חברי המועדון, הרימו את האירוע, כשלין אחראית גם על העיצוב, התכנון וההעמדה במתחם.

במבנה ריק המיועד לשימור, בתוך מתחם התחנה, פרסו חברי המועדון את דוכניהם ואת יצירות האמנות שלהם, כאשר בסוף המבנה, בחלל המשמש כמרפסת סגורה, התקיימו הופעות ומיצגים מתחומי המחול, המשחק, הקול ועוד, כולם על ידי תושבי האזור. חלק מהמופעים אף פרצו את גבולות המרפסת והמבנה. בנוסף לתצוגות של אומני ההר, הופיעו במתחם התחנה גם מיצגים ומופעים אחרים, אשר יחד עם דוכני יצירה, אטרקציות לילדים ותערוכות נוספות, היוו מתחם בילוי מכובד שהוצע למטייל השבע. בשל כך, למרות הפידבקים הטובים מקהל המבקרים, התחושה הייתה שאורו של המיצג הייחודי של המועדון, קצת עומעם.

אבל דוברנוי-שושן, כאמור, מאד מרוצה. "עברנו, כקבוצה, תהליך בלתי רגיל", היא אומרת. "נולדנו, להזכירך, רק לפני שנה וטרם הספקנו להתגבש. למרות החששות של רבים מהחברים מהליכה לאירוע בסדר גודל כזה, קיבלנו החלטה דמוקרטית והלכנו איתה עד הסוף. הקבוצה התגלתה כקבוצה מגובשת ותומכת, החברים התנדבו, פרגנו, סייעו זה לזה, הביעו ערבות הדדית ו'התלבשו' על האירוע 'כמו גדולים', עד להפעלתו המוצלחת. אפשר בלב שלם לומר, שהתהליך הזה הוא הרווח הגדול שלנו".