כוסית יין לחיי העם הזה !

"באור ראשון, בשעה רבע לשש בבוקר, אני עומד בחלקה ולא מאמין למה שרואות עיניי - שיירות של אנשים, מי ברגל ומי ברכב, וכולם מחייכים ומתקבצים סביבי כדי לסייע בנטיעת הכרם החדש"

שמי עמית ניר ואני מגדל כרמים לענבי יין במושב מטע אשר נמצא בהרי ירושלים. אני משרת במילואים כמפקד יחידת הניוד של חטיבת גבעתי וגויסתי למילואים במסגרת צו 8 למשך חמישה שבועות. קצת לפני תחילת מבצע “צוק איתן” התחלתי להכשיר שטח חדש לנטיעת כרם נוסף. במהלך התקופה האחרונה, הצלחתי להגיע מדי פעם למשק ובעזרת משפחה וחברים לסיים את הכשרת השטח החדש ולהכין אותו לקראת הנטיעה. השנה היה למועד הנטיעה חשיבות מכרעת והיינו חייבים לסיים את הנטיעה עד ערב ט"ו באב, משום ששנת השמיטה עומדת בפתח. איחור בנטיעה עלול להביא לדחייתה בשנתיים והנזק הוא גדול. ביום ראשון האחרון (3.8) יצאתי מגזרת רפיח והגעתי לכרם בשעה 3 לפנות בוקר. שם פגשתי את בני, אופק, שהיה בעיצומו של בציר ענבי השרדונה הנעשה בלילה. כאשר שאלתי אותו "למה פיזרתם את כל ארגזי השתילים בחלקה? הרי אין לנו מספיק ידיים לנטיעה...”, או אז הפציע חיוך ענקי על פניו והוא סיפר לי שבתי הצעירה, שחק, פירסמה ביום שישי האחרון פוסט בפייסבוק ובו נכתב המשפט הבא "אבא שלי במילואים צריכים עזרה לנטיעת כרם ביום א + ב". אופק סיפר לי שכבר במהלך הלילה הגיעו לכרם כ-30 מתנדבים ועשרות נוספים צפויים להגיע לקראת הבוקר. באור ראשון, בשעה רבע לשש בבוקר, אני עומד בחלקה ולא מאמין למה שרואות עיניי - שיירות של אנשים מי ברגל ומי ברכב וכולם מחייכים ומתקבצים סביבי. בסך הכל הגיעו באותו בוקר 50 מתנדבים ! לאחר הסבר קצר על איך לבצע את הנטיעה התחלקו כולם לקבוצות של שניים-שלושה נוטעים והנטיעה החלה, תוך זמן קצר הגיעה אשתי מלכה אשר בעזרת חברות נוספות ארגנה את ארוחת הבוקר וניהלה את כל הלוגיסטיקה ביד רמה. למחרת, יום שני (4.8) הגיעו 80 (!) מתנדבים נוספים. כל מתנדב גרם לי שמחה והתרגשות אך במיוחד ריגש אותי סיפורם של שני נערים מחיפה, בוגרי כיתה ט', שהגיעו ביום ראשון אחה"צ. כאשר הרמתי גבה לגבי הגיל הצעיר, הם סיפרו שנאלצו לבקש מאבא של אחד מהם להתקשר כדי לקבל פרטים, כיוון שידעו שלא נאפשר להם להגיע בגלל גילם הצעיר. כבר באותו היום בערב הם הצטרפו לצוות שפרק את השתילים וחילק אותם בין השורות. אינני אדם המתרגש בקלות אבל בבוקר יום שני, לאחר שסיימנו לנטוע את הכרם החדש, מצאתי את עצמי עומד מול עשרות המתנדבים הנפלאים הללו ומנסה בגרון חנוק מדמעות להודות להם על העזרה הרבה. אני משרת במילואים מזה שנים רבות ותמיד ביחידות חי"ר קרביות. בשנים האחרונות אמרו לי ידידים שוב ושוב: "מספיק לשרת במילואים, תשתחרר כבר, תעשה לעצמך...הרי אף אחד לא יעזור לך כשתצטרך עזרה...". להם ולכל ידידי אני יכול לומר עכשיו בביטחון: דעו לכם שעם ישראל תמיד יעמוד מאחורינו ויתמוך כשנצטרך. ועוד מילה לפני סיום, הצל"ש האמיתי מגיע לאשתי מלכה, שבנוסף להיותה מנהלת בכירה בחברת "כי"ל" היא תמיד מחזיקה את המשק והבית בכל תקופות המילואים והלחימה הרבות (28 שנים) שבהם אני נמצא הרחק מהבית . תודה רבה לכולכם על העזרה והנכונות המדהימה שלכם לתת.... עם ישראל חי !

עמית ניר מושב מטע